אלביט הדמיה – עפ"י הנתונים בסקירת עיתון גלובס את הדוחות לרבעון השלישי, לחברה יתרות מזומנים בסך 271 מ" מול חוב "סולו" בסך 2.6 מיליארד ₪. החברה מבצעת קניה חוזרת בהיקף של 150 מ" ₪. לשיטתכם, עוצרים הכל ומקפיאים מצב (נתעלם משאר הנכסים שקיימים בכל מצב) – לפני הקניות החוזרות לנושים ישארו 271/2600=10.5 אג". אחרי הקניות החוזרות יתרות המזומנים יצטמצמו ל-120 מיליון, נניח (ואהיה נדיב) שהחברה "תקנה" חוב בסך 500 מ" ₪ -
לנושים ישארו 120/2100=5.7 אג". כמה פשוט.
אודי
תודה על ההסבר אבל אני עדין הכי יורד לסוף דעתך.
נניח אני מחזיק באגח שלהם לפני הקניה החוזרת ואחרי ההודעה...
אני חושב שהחברה אכן תגיע לפירוק ==> מקווה לחלץ את ה10.5 אג והמחיר הנוכחי גבוה מ10.5 אז אני חמור אם אני לא מוכר עכשיו ויוצא ברווח.
אם המחיר נמוך מ10.5 אג" והקניות של החברה לא מעלות אותו למעל 10.5 אז אני [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] נדפק.
אם אני מעריך שהחברה לא בדרך לפירוק, אז אני רוצה שהחברה תנצל את משאביה באופן הטוב ביותר, וזה בסוף יגיע אלי.
בכל מקרה לא לגמרי השתכנעתי אם אני בעד או נגד. אחשוב על זה קצת.
בקשר לשאלת תם. האם זו שאלה רטורית? האם יש לך השערות? זה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] תמוה לפי איך שאתה מציג את זה.
אז או שיש שם אנשים טיפשים (וזה יתכן אך לא סביר כי טריקים חשבונאים הם דווקא מבינים)
או שיש אינטרס נסתר (לי/לך/לנו) ועליו הם משחקים. ראוי שנבין מה הוא (לפחות מבחינת תרגיל אינטלקטואלי)
שלום אלעד,
נדמה לי שלא הבנת בדיוק את הכוונה בדוגמא.
סתם לקחתי את [BstockB="1081116"] אלביט הדמיה [/BstockB] כדוג" כי נתוניה מצויינים בעיתון גלובס של יום ראשון (דרך אגב מוסף מאלף על חלק מהדוחות "הפנטסטיים" של הדקה ה-90).
לצורך העניין הקפאתי הכל (כולל כל נכסיה והתחייבויותיה שנמצאים בחברה בכל מקרה ושוויים הוא שמעניק לאג"ח החברה שווי יותר גבוה) וניתחתי רק את מצב המזומנים ומה שלכאורה יישאר
לנושים אחרי הקניה החוזרת. גם אם המספרים לא בדיוק מדוייקים, עצם ההבנה של התהליך והתוצאה היא הדבר החשוב.
כלומר, הקנייה החוזרת מרוקנת את קופת החברה, ופחות מזומן נשאר לחלוקה למחזיקי האג"ח.
האם עכשיו ברור יותר ??
לגבי שאלת התם - לא יודע, הם ממש מציינים זאת ושמים את זה בתזרים לתחילת 2013 לפני השלמת העיסקה. אפילו אם קניית המניה תעלה את שערה של [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] נניח ל-30 ש"ח, עדיין זה רק 90 מ".
בעצם, אולי הם (בעלי המניות, שוב) בונים על רווח הון גדול מהקנייה החוזרת !!! שוב המחזיקים נפגעים וזאת דוג" מצויינת - במקום להוצא רק 75 מ" הם מתכוננים להוציא 200 מ" בקניית האג"ח ובכך לרשום רווח
הון גדול (ככל הנראה, לא נחשבו גם כי חסרים נתונים מה יקנו). למחזיקים יישאר פחות 125 מ" לחלוקה במידת הצורך.
בברכה,
אודי
שאלת תם – כוונתי TBY היא מדוע החברה בוחרת לקנות אג"ח ב-200 מיליון ₪ (כדי לשחרר מניות משעבוד) על פני קנייה ישירה של מניות בשוק. חשבון פשוט מראה כי במקרה זה ההוצאה תסתכם בכ-75 מ" ₪ בלבד עפ"י שער 25. מה מסתתר שם ?
עכשיו הבנתי.
דבר בהסכם לא מונע מסקיילקס לרכוש מניות בשוק ולמכור אותם לסבן - גם סבן יכול לקנות בשוק מניות. הבעיה לדעתי טמונה בתזרים מזומנים - אם סקיילקס תרכוש מניות בשוק - מאיזה כסף תחזיר החוב? מדוע להמתין בכלל לפרעון האגח אם ניתן לרכוש אותו יותר בזול לפני כן (למרות שהרבה "בשר" כבר לא נותר )
לגבי חלוקת הדוידנד - עכשיו הבנתי מה אתה לא מבין - הדוידנד הוא בגין השנה בה תושלם העיסקה. מדובר על דוידנד בגין 2013 ולא על 2012 .
וכמו כן נכתב בדוח סקיילקס " במועד ההשלמה הנדחה , תמכור ותעביר החברה עד 2.9 מליון מניות (כולן או חלקן .....)" וכמו כן " במועד השלמה נדחה (אחד או יותר) תעביר החברה חלק יחסי מהמניות, כנגד ובאופן יחסי לסכום נתח הדוידנד שהועבר לחברה" - אין דוידנד, אין מכירה, אין צורך לשחרר מניות.
לגבי תספורות -
אתחיל בתיקון הטעות בדוגמא שלך:
לשיטתכם, עוצרים הכל ומקפיאים מצב (נתעלם משאר הנכסים שקיימים בכל מצב) – לפני הקניות החוזרות לנושים ישארו 271/2600=10.5 אג". אחרי הקניות החוזרות יתרות המזומנים יצטמצמו ל-120 מיליון, נניח (ואהיה נדיב) שהחברה "תקנה" חוב בסך 500 מ" ₪ -
לנושים ישארו 120/2100=5.7 אג". כמה פשוט.
מה פתאום להתעלם משאר הנכסים? הרי זה העיקר. זה נכון שמיתרת המזומנים נשאר לבעלי האגח פחות. אבל את בעלי האגח בפרוק לא מעניין רק המזומן , מעניין שווי הנכסים בפרוק!
כלומר - הכלל הוא אם החברה קונה אגח במחיר מתחת לערך הפרוק של האגח, אזי מי שלא מכר את האגח יקבל יותר בפרוק - זה טוב לבעלי האגח.
להבדיל, אם החברה קונה מעל ערך הפרוק - לנותרים ישארו פחות נכסים וזה רע.
הבעיה באלביט שהיא כרגע לא מבצעת רכישה עצמית אלא קונה עם מימון ומעבירה את האגח לצד שלישי - האגח לא נמחקות אלא פשוט מועברות למישהו אחר - זה רע ביותר לבעלי האגח. נוסיף חטא על פשע, גם כאשר האגח יועבר לאלביט ב 2014 , התשלום על האגח+הריבית על המימון עולים על ערך הפירוק של החברה, אם יהיה פרוק.
כל מה שנדרש זה להפעיל את הכלל לעיל כדי להבין אם הרכישה זה טוב או רע לבעלי האגח - ראה קרדן , ארזים, פלאזה וכו"
יש נושא נוסף שמתעלמים ממנו לחלוטין ששופטים רכישות עצמיות של אגח - הרי מה קורה - מצב החברה מתדרדר ויש יותר מוכרים מקונים והמחיר יורד , לעיתים קרובות הנזילות פשוט נעלמת - אם אתה רוצה לצאת מהפוזיציה אתה פשוט לא יכול או שאתה משלם פרמיה ענקית בפער המחיר בין קונים למוכרים.
שהחברה מתחילה לרכוש את האגח שלה - הנזילות עולה משמעותית ואותם מוכרים "תקועים" יכולים למכור את האגח לחברה ולצאת עם פחות נזק מאשר אם לא היתה רכישה עצמית. כפי שראינו [BstockB="1081116"] באלביט הדמיה [/BstockB] - ברגע שהחברה הודיעה על רכישה עצמית, מחירי האגח עלו באופן [BstockB="351015"] חד [/BstockB] עד שנצאו שיווי משקל חדש בין קונים ומוכרים. אני מנחש שאלביט תפסיק לרכוש - מחיר האגחים ירדו משמעותית - אותו דבר , אך בעוצמה פחותה , התרחש ברכש של קרדן NV - האגח טיפס ובסוף הרכישות ירד.
מעבר לכל אלו יש את החברות המבצעות שימוש מושכל ביתרות המזומנים כל מנת להשיא ערך גם לבעלי המניות שלהם - קרדן NV, פלאזה , במידה מסויימת נאנט - הם עושים חשבון שבכל מקרה את החוב יש להחזיר, יש להם ביטחון ביכולת ליצר תזרים ע"י מכירת נכסים (נאנט מכרה קצת רוביג, קרדן תמכור GTC אם ידרש) אז עדיף לקנות החוב היום בהנחה מאשר שהמזומן (או הנכס) ישבו בקופה עוד שנתיים ויעשו משמעותית פחות תשואה מאשר מחיקת החוב ברווח וצימצום תשלומי הריבית השוטפים.
החוכמה לדעת להבחין בין חברות שרוכשות חוב כי כלו כל הקיצין וזה נסיון נואש למשוך זמן ע"י קיזוז הפסדים תיפעוליים ע"י רווח הון תוך הרעת מצבם של מחזיקי האגח , לבין חברות שרכש האגח משרת את בעלי האגח הנותרים.
זיסר לדוגמא ישעבד כל רכוש נותר על מנת לקנות אגח בצפיה לנס - ושהנכסים יגמרו (וזה כבר קרה) הוא משעבד את החוב + מזומן כדי לקנות עוד חוב ובסוף יוותרו בעלי אגח עם ניירות שאין מולם דבר.
שלום ידידי TBY,
אענה ואסביר לפי סדר:
רכישת מניות -אתה שואל איך תחזיר חוב אחרי קניית המניות (אמרנו בסך כ-75 מ"). סליחה, אבל מה עדיף ? לקנות אג"ח ב-200 מיליון כדי לשחרר כ-3 מיליון מניות ?
החברה מקבלת בינואר מזומן בסך 250 מ", ומתחילה לקנות מניות או אג"ח לשם ביצוע שלב 2. האם למחזיקי האג"ח לא עדיף שתקנה ("תרוקן את הקופה") מניות רק ב-75 מ" על פני קניית ("ריקון הקופה") אג"ח ב-200 מ" ??
דיבדנד - ידידי, הדיבדנד הינו בגין רווחי 2012 בלבד !!! החברה צופה את קבלתו ברבעון השני של השנה (דוח שנתי יפורסם עד סוף רבעון ראשון). הדיבדנד הינו בגין כ-45 מיליון מניות העוברות בשלב 1.
מניות בשלב 2 - אכן יועבר חלק יחסי מ-3 מיליון מניות כנגד החלק היחסי בדיבדנד. לפי החישוב שעשיתי בתגובות הקודמות, כנראה הדיבדנד יעמוד על כ-95 מ" וכנגד זה יעברו כ-2.4 מיליון מניות בלבד.
תספורת - אני לא מתעלם מהנכסים, ואולי לא הבהרתי את זה מספיק טוב גם לאחר תגובת ELADE.
בואו נעזוב את הדוגמאות הספציפיות, לא התכוונתי להתעמק בזיסר או בשאר הכוכבים.
לצורך הדוג" נניח שערך הנכסים (מעבר להתחייבויות) הינו 50 אג". נקח רק את המספרים מדוג" זיסר ונמשיך -
לפני הקניות החוזרות כל 1 ע.נ. אג"ח מקבל 60.5 אג" (50 אג" נכסים+10.5 מזומן) ולאחר ריקון הקופה יקבל כל 1 ע.נ. (הנותרים) 55.7 אג" (50 אג" נכסים+5.7 מזומן).
בברכה,
אודי
אודי,
אם למחזיקי האג"ח לא עדיף שתקנה ("תרוקן את הקופה") מניות רק ב-75 מ" על פני קניית ("ריקון הקופה") אג"ח ב-200 מ" ??
על איזה "ריקון קופה" אתה מדבר?
אתה מנהל סקיילקס, החלטת שסקיילקס תרכוש 75 מליון במניות ותמסור אותם לסבן במקום לרכוש אגח ב - 200 מש"ח. קנית.
מה תעשה ביתר ה- 125 מש"ח? או שתמתין לפדיון האגח ותשלם מלוא קרן וריבית או שתרכוש בבורסה אגח ותרוויח רווחי הון ותחסוך ריבית - אני מניח שרציונאלית אם אתה תבדוק בזהירות את תזרימי המזומנים ותגיע למסקנה שאין בעיה - תבחר לרכוש אגח. נכון? זו הנקודה סביבה הדיון מתקיים - האם [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] יש ריקון קופה כאשר רוכשים אגחים קצרים של סקיילקס - אני לא חושב שאם קונים לדוגמא סקיילקס א" ב" או ג" להם משועבדים המניות , יש ריקון קופה - זה אגחים שצריך לשלם ב - 2013 , תחילת 2014.
בקיצור , קנית 125 מש"ח אגח , כמה מניות השתחררו לך - 62% ממה שאתה צריך. אז בשביל מה בכלל לקנות מניות בבורסה - תשקיע את ה - 75 גם ברכישת אגח , תרוויח תשלומי ריבית וקרן וזה שקול להנחה על רכישת המניות בשוק - וקיבלת המניות
ונניח שהחלטת להמתין עם הכסף בקופה , החלטת שעדיף לך לשלם 7% ריבית שנתית לאגח א" כי אתה ישן טוב שיש מזומן בקופה. הגעת ל -31/3/2013 - צריך לשלם 57 אג לכל ענ - עכשיו אתה מרוקן הקופה ומשלם וכן הלאה. בסוף יגמר המזומן ותאלץ למכור מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] (באיזה מחיר?) על מנת לכסות את החוב שנשאר כתוצאה מכך שהשקעת 75 מליון ברכישת מניות....
לסיכום הנקודה - על מנת לפרוע החוב סקיילקס צריכה למכור מניות - או לסבן ע"י רכישת החוב היום תוך הנאה מהחסכונות הנילווים או מכירה לשוק במחצית השניה של 2013 תוך תשלום הריבית על החוב עד אז.
אני כבר לא יודע מה אתה רוצה עם הדוידנד - הדוידנד שסבן צריך להעביר , מקורו יהיה ברווחי 2013 וישולם עד הרבעון הראשון של 2014.
פני הקניות החוזרות כל 1 ע.נ. אג"ח מקבל 60.5 אג" (50 אג" נכסים+10.5 מזומן) ולאחר ריקון הקופה יקבל כל 1 ע.נ. (הנותרים) 55.7 אג" (50 אג" נכסים+5.7 מזומן).,
אני חושש שיש קושי מתמטי עם התובנה שלך.
לא מספיק להצהיר "הנותרים" - כל העניין זה כמה נותרו. כמה ענ רכשה החברה מסך החוב?
כי מתמטית - ה - 60.5 מתיחס ל - 100% ענ , וה 55.7 אג מתיחס ל -100% פחות הכמות הנרכשת (אתה מכנה זאת הנותרים) - כלומר 55.7 חלקי 100 פחות משהו - זה בהחלט עשוי להיות הרבה יותר מ - 60.5 . נקודת האיזון - 8% .
אם ניקח את הדוגמא שלך ממקודם 120 מש"ח רוכשים 500 מליון ענ מתוך 2600 מליון ענ - מביא אותך ל 68.5 אג לכל ערך נקוב נותר. שזה עדיף בהרבה על 60.5 לפני הרכישה - נכון?
נחזור על הכלל -אם החברה רוכשת האגח במחיר נמוך מערך הפרוק - יתר בעלי האגח מרוויחים מהמצב. ובדוגמא שלך = ערך נכסים היה 60.5 אג לענ, החברה רכשה במחיר 120/500 - 24 אג, הנמוך מערך הפרוק ולכן בתום רכישת 500 מליון ערך נקוב, לכל אחד מה - 2100 מליון ענ נותרים יש 68.5 בנכסים.
שלום TBY,
ריקון הקופה -שים לב, החברה תקח אשראי בסך 200 מ" ב-2013 ו-150 מ" ב-2014 לשם פרעון אג"ח. לצורך כך תשעבד מניות פעילות סמסונג (150) [BstockB="1083484"] ופרטנר [/BstockB] (200).
כל זאת בנוסף, לשיטתך, קניית אג"ח ב-200 מ" לשם שחרור מניות לסבן.
אני הייתי מציע לחברה לקנות מניות ב-75 מ" בלבד ואת יתרת ה-125 מ" להקדיש לפרעון אג"ח ללא נטילת אשראי חדש (ששעבוד בצידו).
דיבדנד - הייתי מציע שתעיין שוב בדוח החברה ובפירוטי התזרים. בקיצור, דיבדנד העיסקה הוא בגין רווחי 2012 בלבד.
קניה חוזרת - אכן הדוג המצורפת לא היתה טובה, הכוונה היתה לחברות שיתרת הנכסים עולה במעט על ההתחייבויות (ואז במכירת חיסול גם זה נעלם נוסף על הפעילות השוטפת המפסידה וצורכת מזומנים) או בדוג קונקרטית יותר שעלתה הרבה בפורום וזכתה להדים רבים - חברת ארזים. ארזים מכרה לא מכבר את הנכס האחרון הפנוי שלה, יתרת הנכסים משועבדים ושווי הנכס נמוך מהחוב. כוונתי היתה שבמקרים דומים לארזים (כמו לדוג" פרופיט שסקרת לאחרונה ואחרים) הקניה החוזרת גורמת לריקון הקופה ולפגיעה במחזיקים.
בברכה,
אודי
אודי,
ריקון הקופה -שים לב, החברה תקח אשראי בסך 200 מ" ב-2013 ו-150 מ" ב-2014 לשם פרעון אג"ח. לצורך כך תשעבד מניות פעילות סמסונג (150) [BstockB="1083484"] ופרטנר [/BstockB] (200).
כל זאת בנוסף, לשיטתך, קניית אג"ח ב-200 מ" לשם שחרור מניות לסבן.
אני הייתי מציע לחברה לקנות מניות ב-75 מ" בלבד ואת יתרת ה-125 מ" להקדיש לפרעון אג"ח ללא נטילת אשראי חדש (ששעבוד בצידו).
הצעה מצויינת. הבנתי פתאום שאתה בעד הגדלת המינוף - במקום לקנות חוב ולשחרר מניות חסומות ולמוכרן, אתה מציע נישאר עם החוב נוסף של 75 מליון ולרכוש בזה עוד מניות. רק תסביר לי שוב - אם כשפודים אגח קצר ל 2013-2014 ב - 200 מש"ח וחוץ מזה צריך עוד 350 מש"ח לפרעון יתר האגח - סה"כ 550 מש"ח של חיסול חוב, כמה הלוואה יהיה צריך לקחת אם קונים אגח קצר רק ב - 125 מש"ח ומניות ב - 75 מליון? ועדייו צריך לפדות 550 מליון של חוב?
דוידנד - בוא נעצור כאן. יותר מלצטט את מה שהחברה כותבת בדוח אני לא יכול. אולי אני לא מבין דבר מה.אולי אתה טועה. זה לא ממש חשוב.
קניה חוזרת - מצטער, שוב אתה לא מתמקד בנקודה הנכונה:
- עד כאן בסדר, גם מפרק היה מוכר הנכס - נניח הנכס נמכר במחיר פרוקארזים מכרה לא מכבר את הנכס האחרון הפנוי שלה
- זה ציון מצב לפני המכירה?יתרת הנכסים משועבדים ושווי הנכס נמוך מהחוב
- הכל תלוי במחיר בו נרכש האגח אם נרכש בפחות מחלקו ברכוש אזי האגחים שנותרו הרוויחו.הקניה החוזרת גורמת לריקון הקופה ולפגיעה במחזיקים
שלום TBY,
באמת הגיע הזמן לעצור ולסיים.
לפיכך, כוונתי היתה שבמקום לקיחת אשראי בכ-350 מ" ומתן שעבודים תמורתו, ינוצל ה-125 מ" להקטנת הצורך בלקיחת האשראי ל-225 מ" בלבד. השאר מגיע ממקורות אחרים כגון דיבדנד מפעילות סמסונג,
קיטון הון חוזר ועוד.
דיבדנד - להלן ציטוט מהדוח:
סעיף 1.1
"וזאת בגין דיבידנדים שתחלק [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] בגובה הרווחים הראויים לחלוקה של [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] נכון ליום 31 בדצמבר 2012 ("סכום נתח הדיבידנד"). סכום זה יופחת באופן יחסי (ביחס ישר) ככל שסך הרווחים לחלוקה של [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] נכון ליום 31 בדצמבר 2012 יפחת מ-400 מיליון ₪."
קניה חוזרת - אמרתי ששוווי יתרת הנכסים המשועבדים נמוך מגובה החוב בגינו. מכאן, שווי הנכס למחזיקים - 0. מכאן, קניה חוזרת - פגיעה במחזיקי האג"ח.
לילה טוב,
אודי
טטט
תודה על המידע המועיל.
הדיון לגבי קניית החוב מאיר עניים תודה עליו:)
שלום,
סבן רק יעשה סיבוב, רווח ויברח כמו [BstockB="230011"] בבזק.[/BstockB]
סקיילקס: מכירת [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] לסבן תגרור הפסד של 80 מיליון שקל לבעלי המניות
אם [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] תחלק את הדיבידנד בהיקף של 115 מיליון שקל - ההפסד יקטן ל-40 מיליון שקל
ההשפעה החשבואית על הדוחות הכספיים של סקיילקס כתוצאה ממכירת [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] לחיים סבן תגרור הפסד של 80 מיליון שקל לבעלי המניות, כך עולה מדיווח של החברה היום (ד") לבורסה. זאת, בהתבסס על נתוני ההשקעה [BstockB="1083484"] בפרטנר [/BstockB] בספרים נכון ל-30 בספטמבר השנה.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", סבן ייקח על עצמו את ההלוואה של האצ"יסון בסך 300 מיליון דולר, ובתמורה יקבל את 19 מיליון המניות המשועבדות האצ"יסון ועוד חלק ממניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] שבידי סקיילקס. בסקיילקס מציינים כי אם [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] תחלק הדיבידנד בסך 115 מיליון שקל כנגד העברת המניות הנוספות, ההפסד במצטבר מוערך ב-40 מיליון שקל.
בין ה־30 בספטמבר 2012 ל־31 במרץ 2013 סקיילקס נדרשת לפרוע התחייבויות מהותיות בסכום של 340 מיליון שקל. המקורות לכך צפויים להגיע מיתרות המזומנים והנכסים הפיננסיים של סקיילקס, מתזרים המזומנים מפעילות סמסונג ומהתממשות עסקת סבן.
בסקיילקס בונים על הדיבידנד מפרטנר רק באפריל 2013. על פי ההערכות של סקיילקס, היקף הדיבידנד השנתי של [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] צפוי לעלות מדי שנה, וזאת חרף התחרות שפשתה בענף. מקור נוסף משמעותי לשירות החוב בטווח הקצר הוא מימוש הון חוזר בהיקף של 100 מיליון שקל שנמצא בפעילות סמסונג.
סקיילקס הציגה ברבעון השלישי גירעון בהון העצמי של 154 מיליון שקל וגירעון בהון החוזר של 248 מיליון שקל. ההפסד ברבעון השלישי הסתכם ב-34 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 160 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בקופת סקיילקס נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה מזומנים ושווי מזומנים בסך של 127 מיליון שקל. לפי הערכת דירקטוריון החברה, במידה [BstockB="1083484"] ופרטנר [/BstockB] תחלק דיבידנד בשיעור של 80% מהרווח הנקי בשנתיים הקרובות אזי בקופת סקיילקס יהיה 144 מיליון שקל בסוף הרבעון השלישי של 2014. בהנחה כי [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] תחלק דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח הנקי, אזי בקופת החברה יווצרו מזומנים בשווי של 49 מיליון שקל
אשמח להערות והארות,
המשך יום נעים,
R
לטעמי זה עוד ניתוח שמציג את האגחים הקצרים של סקיילקס כסופר סולידיים. ביטחונות, מחמ, כסף בקופה ודוח תזרים סביר.
שלום,
ייצוגית נגד סקיילקס ב-530 מ" ש" בגין בגין עסקת [BstockB="1083484"] פרטנר-[/BstockB] סבן
המבקש טוען כי חלוקת התמורה של מכירת מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] בין הנושים של סקיילקס מקפחת את מחזיקי האג"ח הציבוריות ויוצרת העדפה לחברת אדוונט
בקשה לתביעה ייצוגית בגין עסקת מכירת פרטנר לקבוצת חיים סבן: למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה היום (ב") בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כ-530 מיליון שקל נגד חברות סקיילס שבבעלות אילן בן-דב ונגד קבוצת חיים סבן
.המבקש טוען כי חלוקת התמורה של עסקת מכירת מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] בין הנושים של סקיילקס מקפחת את כלל מחזיקי האג"ח הציבוריות, תוך שהיא יוצרת העדפה ומקנה הטבה "עצומת ממדים" לחברת אדוונט, שהיא נושה אחרת של סקיילקס.באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר טוען המבקש, יובל זומר, כי מתוך התמורה הכוללת של 1.5 מיליארד שקל שתקבל סקיילקס מסבן תקבל אדוונט, שהיא נושה מועדף של סקיילקס, 1.15 מיליארד שקל, ואילו בידי סקיילקס עצמה יוותרו 350 מיליון שקל בלבד
.לכן, לטענת המבקש, "מבחינת המעטפת העסקה מעולה, אך מבחינת החלוקה הפנימית העסקה מזעזעת ופוגעת אנושות בחברה ובמיוחד בנושי/ם שלה שאינם אדוונט
זומר מוסיף וטוען כי העסקה פוגעת אנושות בחברה, שכן את מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] שייוותרו בידי החברה ניתן היה למכור במחיר השוק תמורת 620 מיליון שקל, או למכור אותן לקבוצת סבן תמורת 807 מיליון שקל. "מדובר בפער של 345 מיליון שקל עד 352 מיליון שקל", טוען המבקש
אשמח להערות והארות
תודה
המשך יום נעים
R
המרוויחה הגדולה מהעסקה זו כמובן הצ"נסון הם שומרים על השעבודים שלהם ומקבלים לווה פחות מסוכן. כמו כן סבן יחזיק ב 30% מפרטנר ולדעתי ישעבד גם אותם לטובת ה"צנסון. (על מנת שזו תסכים לעסקה כמובן.)
העסקה טובה לסקיילקס אם משקללים את החוב של הצ"נסון כמזומן שכביכול יממן את העסקה - אבל משם משתמע שהצ"נסון תקבל את כל החוב שלה. העסקה גם נהדרת לאג"חים הקצרים שכן לאלה יש שיעבוד לא רע על [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] - והעסקה מחזירה מזומן וברגע שאלה יפרעו חלקית השעבודים שלהם רק משתפרים.
לא שהדעה שלי כזאת מעניינת ולא שהייצוגית זו אינדקציה לצדקה, - אבל אני חושב מההתחלה שהעסקה לא טובה או אולי אפילו רעה לאג"חים הארוכים של סקיילקס.
כל תמורת העסקה תלך או לאג"חים הקצרים או להצ"נסון כמובן.
עוד כמה שנים כשתתרוקן שוב הקופה לקצרים יהיה שעבוד והצ"נסון כבר תהיה עם סבן והר מניות משועבדות ואג"ח ז יישאר בלי נכסים שישרתו אותו.
הטעון העיקרי שלי למה קשה לא להעדיף את הצ"נסון בעסקה זו הוא שלסבן קשה לגייס כסף בעצמו. לכן אין לו מזומנים להביא לעסקה.
אם הייתי מייצג את הארוכות הייתי אומר להצ"נסון קחו את השיעבוד שלכם ותחנקו.
העסקה עם סבן היא עסקה סיבובית שכוללת הסדר חוב חלקי בסקיילקס.
מה שעושים זה מחלקים את המניות בצורה צודקת - המשועבדים מקבלים את מה שיש להם ואת ייתרת המניות מחלקים ביחס לכמה חוב לא מכוסה יש לכל סדרה.
סבן מנפיק אגח חדשה על סך 300 מליון דולר שהבטוחות שלה הן כל המניות שהוא קנה - כל סדרה מעבירה ערך נקוב מסקיילקס לסדרה החדשה לפי כמות המניות שהיא מביאה לסבן.
מבחינת סקיילקס המתווה הזה יותר טוב - כי הוא פודה המון חובות שרובם יקרים יותר מהחוב להצ"נסון.
מבחינת בעלי האגח הארוכות המתווה הזה יותר טוב - לקצרות לא אכפת והן לא חייבות ממש להשתתף בו. (הן פשוט יקבלו עוד שעבודים מקסימום.)
להצ"נסון הוא פחות מהעסקה אבל יותר טוב מהמצב הנוכחי - כי חלק משמעותי מהחוב שלהם יעבור לסבן וכמות הביטחון שלהם תישאר דומה.
שלום,
ייצוגית נגד סקיילקס ב-530 מ" ש" בגין בגין עסקת [BstockB="1083484"] פרטנר-[/BstockB] סבןהמבקש טוען כי חלוקת התמורה של מכירת מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] בין הנושים של סקיילקס מקפחת את מחזיקי האג"ח הציבוריות ויוצרת העדפה לחברת אדוונט
בקשה לתביעה ייצוגית בגין עסקת מכירת פרטנר לקבוצת חיים סבן: למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה היום (ב") בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך כ-530 מיליון שקל נגד חברות סקיילס שבבעלות אילן בן-דב ונגד קבוצת חיים סבן
.המבקש טוען כי חלוקת התמורה של עסקת מכירת מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] בין הנושים של סקיילקס מקפחת את כלל מחזיקי האג"ח הציבוריות, תוך שהיא יוצרת העדפה ומקנה הטבה "עצומת ממדים" לחברת אדוונט, שהיא נושה אחרת של סקיילקס.באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר טוען המבקש, יובל זומר, כי מתוך התמורה הכוללת של 1.5 מיליארד שקל שתקבל סקיילקס מסבן תקבל אדוונט, שהיא נושה מועדף של סקיילקס, 1.15 מיליארד שקל, ואילו בידי סקיילקס עצמה יוותרו 350 מיליון שקל בלבד
.לכן, לטענת המבקש, "מבחינת המעטפת העסקה מעולה, אך מבחינת החלוקה הפנימית העסקה מזעזעת ופוגעת אנושות בחברה ובמיוחד בנושי/ם שלה שאינם אדוונט
זומר מוסיף וטוען כי העסקה פוגעת אנושות בחברה, שכן את מניות [BstockB="1083484"] פרטנר [/BstockB] שייוותרו בידי החברה ניתן היה למכור במחיר השוק תמורת 620 מיליון שקל, או למכור אותן לקבוצת סבן תמורת 807 מיליון שקל. "מדובר בפער של 345 מיליון שקל עד 352 מיליון שקל", טוען המבקש
אשמח להערות והארות
תודה
המשך יום נעיםR
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
