קרן ההלוואה תפרע במועדי תשלומי הקרן והריבית של אגרות החוב (סדרה ג") של החברה (להלן:איגרות החוב") כמפורט בס"ק (ב) להלן.
ההלוואה תפרע בדיוק כמו אג"ח ג", משועבדים לה אגרות חוב מסדרה ג", אני לא מוכן לשים את כספי אך נראה כי ההלוואה נועדה לקניית אג"ח ג". במיוחד שהחברה נמצאת במצב יחסית טוב ולא נראה שהיתה זקוקה להלוואה כזאת בתנאים כה נשכניים.
קרן ההלוואה תיפרע במועדים ובשיעורים כדלקמן: שיעור של %31.4 מקרן האשראי שנוצלה תפרע ביום 15 בדצמבר 2013; שיעור של %4.9 מקרן האשראי שנוצלה תפרע ביום 15 ביוני 2014; שיעור של %37.9 מקרן האשראי שנוצלה תפרע ביום 15 בדצמבר 2014; שיעור של %3.6 מקרן האשראי שנוצלה תפרע ביום 15 ביוני 2015. יתרת האשראי הבלתי מסולקת (קרן + ריבית) תיפרע במלואה עד
לא יאוחר מיום 15 בדצמבר 2015.
אגרות החוב ג" עומדות לפרעון בארבעה תשלומים של 17%, 22%, 28%, 33% ב 15 לדצמבר 2013, 2014, 2015, 2016 בהתאמה.
כלומר ההלוואה נפרעת במלואה שנה לפני התשלום האחרון (והגדול מכולם) של אגח ג".
שלום חברים,
כמה "רעש" בגלל מסגרת הלוואה של 10 מיליון ש"ח בלבד !!!
שיהנו, שיקנו אג"חים ואז ישארו עוד כ-90 מ" ע.נ. במחזור (ללא חברת הבת).
ברשותכם, מספר נקודות מעניינות:
הריבית - פריים+6%. מעניין שאת ההלוואה הגדולה (כ-850 מ", חלק החברה כ-210 מ") לצורך הפרוייקט בת"א קיבלו מהבנק בפריים+2% !!! אני מבין שעכשיו פנו לבנק של נרקיס...
קנית אג"ח - הם הצהירו בעבר על תוכנית רכישה (גם לאג"ח השני) של כ-33 מ" שנדמה לי שעדיין לא הסתיימה.
דצמבר 2013 - חודש מעניין, כולל פרעון חלקי אג"ח+פרעון חלקי הלוואה חדשה+ פרעון מלא של ההלוואה הגדולה לעיל (כ-850 מ", חלק החברה כ-210 מ"). מה יעשו ?
בברכה,
אודי
הי investorguy, yrnkrn,
תרשו לי להביא בפניכם נקודת מבט נוספת. בואו לצורך העניין נניח שהצמדה למדד שקולה ויותר לחיבור לפריים (די וודאי - לא?).
אתם מתייחסים אל שני החובות בצורה שקולה ולטעמי לא כך הוא. חוב האגח הוא חוב סחיר ולכן דורש התייחסות מתאימה (ושונה). אם נניח שהחברה מחליפה חובות, אזי החברה קונה את חוב האגח בשוק (ולא בפארי). אם נניח קנייה ממוצעת במחיר של שוק+6% (83 אג לאגח), אזי ישנו פקטור של 1.3 על הריביות והקרן (פארי 108).
כלומר הריבית הנחסכת על הכסף בו נקנה האגח היא קצת מעל 10% (וזה קצת יותר מזאת המבוקשת בהלוואה החדשה). החזר הקרן מול הכסף בו נקנה האגח הוא לפי הקצב של 22%, 29%, 37%, 12% אל מול 31%, 43%, 26%, 0%. אכן, יש הבדל, אך הוא לא כל כך אקוטי לטעמי (ויש לזכור כי - באגח נוצרים בסופו של יום רווחי הון משמעותיים).
באשר ל"לחץ מזומנים" בחברה. כשאני מביט על המספרים, לי זה נראה יותר כמו ניצול הזדמנות עסקית ופחות כמו לחץ מזומנים. בעניין הבטוחות - אם החברה תתמוטט, השווי הסחיר של האגחים יתמוטט עימה ויש בבטוחות היגיון מבחינת השווי הסחיר (לפחות בעיני). לסיכום, אין לי דיעה נחרצת בעניין, אך אני נוטה לראות בצעד זה יותר כהזדמנות עיסקית ופחות כלחץ למזומנים.
בברכה,