התלות של הכלכלה הישראלית בפעילותן של חברות טכנולוגיה בינלאומיות, ובראשן ענקית השבבים אנבידיה, עולה מדרגה ומגיעה אל עבר המאזנים התקציביים של המדינה. נתונים מעודכנים מראים כי הפעילות העסקית הענפה של החברה אינה מזינה רק את נתוני התוצר המקומי הגולמי, אלא מהווה גורם מרכזי בצימצום החוב הממשלתי ובריסון הגירעון התקציבי. על פי הערכות הכלכלנים בשוק ההון, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד בסוף השנה על כ-4% בלבד, נתון הנמוך משמעותית מיעד התקציב הרשמי שקבע משרד האוצר ברמה של 4.9%. הצימצום המפתיע הזה מיוחס בעיקרו לגידול חריג ובלתי מתוכנן בהכנסות המדינה ממסים, הנגזר באופן ישיר מהיקף הייצוא והפעילות החשבונאית של החברה.
נתוני החשבת הכללית במשרד האוצר מצביעים על כך שהגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.2%. אף על פי שקצב ההוצאה הממשלתית נוטה לעלות באופן קבוע לקראת תום שנת הכספים, ההפתעות החיוביות בצד ההכנסות ממסים צפויות לשמור על הגירעון ברמה נמוכה מהתחזיות המקוריות. מתחילת השנה נרשמה עלייה של 13.3% בהכנסות ממסים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר נתח נכבד מהגידול נובע מפעילות הייצוא של חברות הייטק הרשומות בישראל אך מייצרות את מוצריהן מחוץ לגבולות המדינה. אנבידיה, המפתחת את מוצריה בישראל ומשלמת מס משוער של כ-7.5% על הייצוא נטו, מזרימה קצב גבייה מוערך של כ-2.5 מיליארד שקלים ברבעון, המהווים כ-0.5% תוצר.
מבט על נתוני החשבונאות הלאומית מבהיר את גודל ההשפעה של מגזר זה על המשק כולו. היקף יצוא הסחורות שלא עבר בגבולות המדינה זינק אשתקד ב-74% והציג גידול של כ-7 מיליארד דולר. בעוד שלארגון יציב עמד ייצוא זה על כ-2 מיליארד דולר לרבעון, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית נרשם זינוק חריד לרמה של כ-8 מיליארד דולר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי הצמיחה הכלכלית בשנה החולפת עמדה על 3.5%, אך בנטרול פעילותה של אנבידיה הייתה מסתכמת ב-2.1% בלבד. יתרה מזאת, ניתוח נתוני התמ"ג מהרבעון השני של 2024 ועד לרבעון השני של 2026 מעלה כי הצמיחה הרשמית עמדה על 10%, בעוד בלעדי חברות הטכנולוגיה הללו הייתה מגיעה לכ-6.6% בלבד.
לצד תרומתה של אנבידיה, הכנסות המדינה ממסים הושפעו לטובה מגורמים נוספים, בהם עסקאות ענק בשוק ההייטק, העמקת גבייה בעקבות רפורמות מבניות כמו "חשבוניות ישראל" ורפורמת הרווחים הכלואים, ואף גידול בריאלי במסי ההוצאה כתוצאה מהגדלת הכנסותיהם של משרתי המילואים. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הגבייה המוגברת מייצרת מצג שווא וכי קיימת אי-ודאות רבה לגבי היכולת להסתמך על תזרימי מס בהיקפים הללו לאורך זמן. התלות הגוברת בחברה בודדת חושפת את המשק לסיכונים חיצוניים ולתנודתיות בענף השבבים העולמי.
מעבר לגידול הזמני בהכנסות, הבעיות המבניות של הכלכלה המקומית ממשיכות להכביד על המאזן הפיסקלי. תקציב הביטחון שילש את עצמו מאז פרוץ הלחימה, ויחס החוב-תוצר העומד על 68.5% מוביל לעלויות ריבית כבדות המצמצמות את המרחב התקציבי. במקביל, ההוצאה האזרחית בישראל נותרה בשליש התחתון מבין מדינות ה-OECD, דבר המייצר מחסור בהשקעות חיוניות בתשתיות, בחינוך ובשירותים ציבוריים. מציאות זו יוצרת אתגר פיסקלי מורכב עבור הממשלה, הנדרשת לאזן בין צרכי הביטחון, הלחץ להורדת החוב והדרישה לשירותים אזרחיים.
בשווקים הפיננסיים מציינים כי על אף שהירידה בגירעון מהווה התפתחות חיובית עבור שוק איגרות החוב, המשקיעים מושפעים כעת בעיקר ממגמת התשואות בעולם ומאי-הודאות הפוליטית והפיסקלית. פרמיית הסיכון של ישראל מציגה מגמת עלייה במדדים השונים, בהם התרחבות פער התשואות מול אג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה ועלייה מתונה במרווחי ה-CDS. התפתחויות אלו משקפות את חששות השוק מפני העלייה בעלויות המימון הגלובליות והספקות לגבי יכולתה של הממשלה להוציא לפועל צעדי התאמה תקציביים ארוכי טווח.
