תעשיית הביטחון והטכנולוגיה הצבאית רושמת ציון דרך משמעותי במיוחד, כאשר חברת הטכנולוגיה הביטחונית אנדוריל (Anduril Industries) הבטיחה חוזה ענק מול צבא ארצות הברית בהיקף שיכול להגיע עד 1.8 מיליארד דולר על פני תקופה של חמש שנים. במסגרת ההסכם רחב ההיקף, תפרוס החברה ותרחיב את מערכת הפיקוד והשליטה מהדור הבא (NGC2 – Next-Generation Command and Control) לרוחב המבצעים הצבאיים של הצבא האמריקאי. החוזה מתחיל בתקופת בסיס ראשונית בהיקף של 162.8 מיליון דולר, שתוקדש לפריסת ארכיטקטורה מבוססת תוכנה מתקדמת, כאשר היעד המבצעי הראשון יהיה הקורפוס הראשון של צבא ארצות הברית (I Corps) הפועל בזירה המורכבת של האוקיינוס השקט.
עבור התוכנית הביטחונית של צבא ארצות הברית, מדובר במעבר אסטרטגי קריטי משלב הניסויים ופיתוח אבות-הטיפוס בשטח ברמת האוגדה לעבר פריסה מבצעית מלאה ונרחבת. עמוד השדרה הטכנולוגי של המערכת מתבסס על תוכנת הדגל של אנדוריל, "לאטיס" (Lattice), המשמשת כשכבת נתונים משותפת ומבוזרת. שכבה זו מחברת וממזגת בין מגוון רחב של חיישנים מנותקים, מערכות נשק ואפליקציות לחימה שונות לכדי רשת מבצעית אחת, אחודה וקוהרנטית, המספקת תמונת מצב מדויקת בזמן אמת.
היכולות יוצאות הדופן של הפלטפורמה כבר הוצגו בעבר במסגרת תרגילים רב-זרועיים קפדניים שנערכו בשיתוף דיוויזיית הרגלים הרביעית של הצבא האמריקאי. במהלך אותם ניסויי שטח אינטנסיביים, הארכיטקטורה האחודה חיברה בהצלחה יותר מ-2,500 מכשירי קצה ומשתמשי קצה, והובילה לתוצאה מבצעית מדהימה של קיצור זמני תגובה ולוחות זמנים של ירי ארטילרי בשיעור של 90% בהשוואה למערכות המסורתיות והוותיקות. לצד השיפור הדרמטי במהירות קבלת ההחלטות והירי, המערכת הצליחה לשמר קישוריות וזרימת נתונים רציפה גם בתנאי סביבה מאותגרים שבהם התקשורת הייתה משובשת, מוגבלת או חסומה חלקית.
כעת, הרחבת הפלטפורמה לכוחות הקורפוס הראשון מציבה בפני אנדוריל וצבא ארצות הברית אתגר מבצעי ולוגיסטי מורכב בהרבה, וזאת בשל הפיזור הגיאוגרפי העצום של הכוחות ברחבי אזור האינדו-פסיפיק. יחידות לוחמות הפועלות במרחבים המשתרעים על פני אלפי מיל יסתמכו על תשתית התוכנה הזו כדי לקיים תהליכי קבלת החלטות בזמן אמת ושיתוף מידע טקטי רציף. הדבר חיוני במיוחד עבור תרחישי לחימה מודרניים, שבהם התקשורת מול המפקדות הראשיות עשויה להיקטע, להיחסם בעקבות לוחמה אלקטרונית עוינת או להיתקל בהפרעות קשות בשטח.
ברמה האסטרטגית הרחבה, המהלך הזה משקף את המעבר המהותי שמוביל הפנטגון לעבר פתרונות תוכנה בעלי ארכיטקטורה פתוחה, תוך התרחקות מובהקת מהמערכות המונוליטיות הישנות שהתבססו על חומרה כבדה וספק יחיד וכבלו את הצבא למערכות סגורות ויקרות לשדרוג. על ידי הפרדת שכבת הנתונים הבסיסית מיישומי הלחימה הספציפיים, צבא ארצות הברית שומר על גמישות מרבית המאפשרת לו להטמיע במהירות יכולות מתקדמות של צד שלישי וכלי בינה מלאכותית מסחריים שפותחו בשוק האזרחי, מבלי להידרש לתכנון מחדש של כל שדרת הפיקוד והשליטה בכל פעם שמפותחת טכנולוגיה חדשה.
הצעד הנוכחי מסמן עידן חדש ביחסי הגומלין שבין ענקיות הטכנולוגיה הצעירות לבין הממסד הביטחוני המסורתי. בעוד שבעבר נשלט תחום הרכש הצבאי באופן כמעט בלעדי על ידי קבלניות ההגנה הוותיקות, המהירות שבה איומים גיאופוליטיים מתפתחים מחייבת את הכוחות המזוינים לאמץ גישות פיתוח מעולם התוכנה, בדגש על עדכונים מהירים, עיבוד נתונים בקצה וגמישות תפעולית. השילוב שבין עוצמה מחשובית, אוטונומיה ויכולת התאוששות מהירה של רשתות תקשורת בשדה הקרב הופך למרכיב המכריע ביותר בעליונות הצבאית המודרנית, והחוזה החדש של אנדוריל ממחיש היטב כיצד התוכנה הופכת לנשק המרכזי של המאה הנוכחית.
