שוק הסחורות והמתכות היקרות סיפק ביום שישי דרמה של ממש, כאשר מחיר הזהב נכשל בניסיונו לפרוץ באופן משכנע וקבוע את רף ה-4,200 דולר לאונקיה. המתכת הצהובה, שבשיא יום המסחר כבר נסחרה ברמה של 4,227 דולר, מחקה את כל עליותיה וצנחה לכיוון 4,138 דולר, ירידה יומית של קרוב ל-1%. התפנית החדה הזו התרחשה דווקא על רקע דוח תעסוקה אמריקאי חלש ומאכזב במיוחד, אירוע שאמור היה על פי התאוריה הכלכלית הקלאסית להחליש את הדולר ולהקפיץ את מחירי הזהב כנכס מקלט בטוח. בפועל, כוחות השוק החזקים הוכיחו שוב כי במאבק הנוכחי בין נתוני מאקרו מדשדשים לבין תשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית, התשואות הן אלו שנותנות את הטון ומכתיבות את כיוון הזרימה של ההון העולמי.
נתוני מדד התעסוקה הלא-חקלאית (NFP) לחודש ספטמבר הצביעו על תוספת של 29,000 משרות בלבד למשק האמריקאי, נתון הנמוך משמעותית מתחזיות האנליסטים שעמדו על 90,000 משרות. המספרים הללו מייצגים האטה חדה גם בהשוואה לנתוני אוגוסט, אשר עודכנו כלפי מטה לרמה של 133,000 משרות. בעקבות כך, שיעור האבטלה טיפס מרמה של 4.1% ל-4.2%, עשירית האחוז מעל תחזיות הפדרל ריזרב לשנים הקרובות, אם כי בקרב כלכלנים מיוחסת העלייה הזו בעיקר להתרחבות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מציאות תעסוקתית חלשה זו, לצד התבטאויות בעלות אופי "יוני" מצד נשיא שלוחת הפד בניו יורק ג'ון וויליאמס וסגן יו"ר הבנק פיליפ ג'פרסון שהבהירו כי אינם ממהרים להעלות את הריבית, הביאו את השווקים לתמחר הסתברות של קרוב ל-77% לכך שהבנק המרכזי יבחר לעצור ולהשאיר את הריבית ללא שינוי בפגישתו הקרובה ב-28 באוקטובר.
למרות התחזקות ההערכות לעצירה באוקטובר, שוקי ההון עדיין אינם משוכנעים שהמאבק באינפלציה הסתיים. הציפיות בשווקים הפיננסיים להעלאת ריבית בפגישת חודש דצמבר עומדות כעת על רמה גבוהה במיוחד של כ-88%. שילוב זה הותיר את תשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ברמות גבוהות, כאשר תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה ב-4 נקודות בסיס. תשואות גבוהות אלו מהוות משקולת כבדה מאוד על צווארו של הזהב, בהיותו נכס שאינו מניב תשואה שוטפת או ריבית למשקיעים בו. במקביל, גם מדד הדולר (DXY), העוקב אחר ביצועי השטר הירוק מול סל של שישה מטבעות מובילים, נחלש ב-0.14% ועמד על 101.89 נקודות. הירידה בכוח המשיכה של הדולר כחוף מבטחים, יחד עם לחצי המימוש בזהב, הבהירו כי העלייה בעלויות המימון האלטרנטיביות מכבידה כרגע על כל ניסיון ראלי בנכסים ללא תשואה.
אל הגורמים הללו מצטרפת התמתנות קלה בחששות הגיאופוליטיים שתרמה להפחתת הלחצים בשוקי האנרגיה. זרם חדשות רגוע יחסית מהמזרח התיכון, בשילוב דיווחים על כך שאירופה בוחנת שחרור דיזל ונפט גולמי ממאגרי החירום שלה, הובילו לירידה של 1.6% במחיר הנפט הגולמי מסוג WTI לרמה של 91.42 דולר לחבית. ירידת מחירי האנרגיה מפחיתה באופן ישיר את פרמיות הסיכון המיידיות בשווקים, ומקטינה את הצורך הדחוף של גופים מוסדיים לגדר את עצמם באמצעות רכישה מאסיבית של זהב כהגנה מפני אינפלציה פתאומית הניזונה מדלקים יקרים.
התמונה הטכנית של צמד הזהב מול הדולר (XAU/USD) משקפת היטב את תשישות הקונים סביב רמות השיא. חוסר היכולת של השוק להתבסס באופן מובהק מעל מחסום 4,200 דולר, למרות ההגעה לשיא יומי של 4,227 דולר, פותח את הפתח לנסיגה נוספת לעבר רמות תמיכה נמוכות יותר. מדד העוצמה היחסית (RSI) מצביע על כך שהמוכרים מחזיקים בשליטה בטווח הקצר, כאשר המדד שוהה מתחת לרמת ה-50 הניטרלית שלו. רמת התמיכה המשמעותית הראשונה שמולה יתמודדו הסוחרים ניצבת סביב רף ה-4,100 דולר. שבירה של אזור זה עלולה להוביל לתנועה מהירה לעבר השפל שנרשם ב-29 ביולי ברמה של 3,996 דולר, כאשר התחנה הבאה כלפי מטה מסומנת בשפל של 17 ביולי סביב 3,959 דולר. מן העבר השני, על מנת שהקונים יחזירו לעצמם את המומנטום החיובי ויקבלו הזדמנות לאתגר את ממוצע נע פשוט ל-100 ימים הניצב ברמה של 4,279 דולר, יהיה עליהם לכבוש מחדש את רמת ה-4,200 דולר ולהתבסס מעליה בנעילה יומית.
המבט של המשקיעים פונה כעת לעבר לוח האירועים הכלכלי של השבוע הבא, אשר עשוי לקבוע אם הזהב ימצא תחתית יציבה או ימשיך בנסיגתו. במוקד יעמדו פרסום מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים (ISM Services PMI), פרוטוקול פגישת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב (FOMC Minutes), נתוני תעסוקה נוספים, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ונאומה הצפוי של חברת מועצת הנגידים מישל באומן. שורה זו של נתונים תספק הבהרות חיוניות על מצבו האמיתי של המשק האמריקאי, ותעניק לשחקנים בשוק קווי מתאר ברורים יותר באשר לסיכויי העלאת הריבית לקראת סוף השנה, תרחיש שימשיך להיות גורם המפתח שיכריע את גורלו של שוק הזהב.
