בשנים האחרונות הבורסה לניירות ערך בתל אביב הצליחה למתוח כמעט עד הקצה את מנועי הצמיחה המסורתיים של שוק ההון המקומי. היא השכילה להגדיל באופן עקבי את מספר המשקיעים הפרטיים, למשוך יותר משקיעים זרים לזירה המקומית, לשנות את מבנה ימי המסחר, להרחיב משמעותית את פעילות המדדים השונים ובעיקר ליהנות מזינוק היסטורי במחזורי המסחר. עכשיו, אחרי שההכנסות שלה כמעט הוכפלו בתוך שנים ספורות בלבד, הנהלת הבורסה מבינה שהיא חייבת למצוא את מנוע הצמיחה הגדול הבא שלה. התוכנית האסטרטגית החדשה שפורסמה, המתייחסת לשנים 2027 עד 2031, חושפת כי כדי להמשיך לצמוח בקצב המרשים שאליו הורגלו המשקיעים, הבורסה תצטרך להפנות את המבט שלה החוצה, הרחק מעבר לגבולות ישראל ולהמציא את עצמה מחדש.
התוכנית החדשה שופכת אור מרתק על השלב הבא באבולוציה של הבורסה, תחת הובלתו של המנכ"ל איתי בן זאב. גם אם רק חלק מהמהלכים הדרמטיים הכלולים בה יתממשו בסופו של דבר, הם צפויים לשנות מהותית את פני הארגון כולו. החזון הוא להפוך מחברה שמפעילה הלכה למעשה את שוק ניירות הערך הישראלי, לקבוצה פיננסית וטכנולוגית רחבה אשר מחזיקה בשורה ארוכה של חברות בנות. קבוצה מסוג זה תוכל לבצע רכישות אסטרטגיות, להיכנס לפעילויות פיננסיות חדשות לחלוטין, ולנסות למכור את היכולות הטכנולוגיות והתפעוליות שפיתחה גם לשווקים זרים ברחבי העולם.
כדי להבין את גודל השינוי, מספיק להביט ביעד ההכנסות השאפתני שהוצב. הבורסה צופה כעת צמיחה שנתית ממוצעת בשיעור של 15% עד 18% בין השנים 2027 ל-2031. אם החברה אכן תעמוד בקצב המסחרר הזה, הכנסותיה עשויות לחצות את רף מיליארד השקלים כבר בשנת 2028. רק לשם השוואה, בשנת 2021 הסתכמו הכנסות הבורסה בפחות מ-330 מיליון שקל, ובשנת 2025 הן כבר טיפסו ל-564 מיליון שקל. הנתונים מהמחצית הראשונה של שנת 2026 מרשימים אף יותר, כאשר החברה מציגה קצב הכנסות שנתי המוערך בכ-740 מיליון שקל. המספרים הללו מוכיחים מעל לכל ספק שהבורסה יודעת כיצד לצמוח ולהביא תוצאות בשטח.
בתוכנית האסטרטגית הקודמת שהציגה ההנהלה, היעד לצמיחה אורגנית עמד על 10% עד 12% בשנה בלבד. בפועל, החברה רשמה מאז צמיחה שנתית ממוצעת של כ-19%, תוצאה שעקפה את התחזיות האופטימיות ביותר. אלא שדווקא ההצלחה הכבירה הזו הופכת את היעד החדש למאתגר הרבה יותר. חוקי הכלכלה פשוטים, וככל שבסיס ההכנסות של חברה הופך לגדול יותר, כך קשה יותר לשחזר את אותו קצב צמיחה באחוזים מבלי להביא בשורה עסקית חדשה לחלוטין.
כדי לשחזר את ההישגים הללו ולהמשיך לייצר ערך למשקיעים, הבורסה כבר אינה יכולה להסתמך רק על המשך הזינוק הטבעי במחזורי המסחר במניות ובאיגרות חוב. בשנת 2024 עמד המחזור היומי הממוצע במניות על כ-1.9 מיליארד שקל, ובשנת 2025 הוא קפץ לכ-3.1 מיליארד שקל. שנת 2026 ממשיכה להציג מגמת צמיחה חיובית. אחד הגורמים שתרמו לכך היה שינוי ימי המסחר, מהלך שהתברר כמוצלח במיוחד. מחקר מקיף שערכה רשות ניירות ערך מצא כי המחזור הממוצע ביום שישי הגיע לכ-2.6 מיליארד שקל, סכום הכפול מהמחזור הממוצע שנרשם בימי ראשון לפני ביצוע השינוי. גם לאחר שניטרלו את העלייה הכללית בפעילות בשוק, החוקרים העריכו כי החלפת יום המסחר מראשון לשישי הגדילה ב-57% את המחזור באותו יום ספציפי. למרות שמחזורי המסחר בהחלט יכולים להמשיך ולגדול, ההנהלה מבינה שקשה מאוד לבנות תוכנית רב-שנתית יציבה אך ורק על ההנחה שהמחזורים ימשיכו לזנק באותו הקצב שאפיין את השנים האחרונות. מסיבה זו בדיוק, תוכנית העבודה מתמקדת במציאת מקורות הכנסה חדשים ובלתי תלויים לחלוטין.
המהלך המשמעותי והמסקרן ביותר בתוכנית החדשה הוא למעשה שינוי מבני עמוק בארגון. הבורסה מבקשת להפוך את החברה הציבורית לחברת אחזקות לכל דבר ועניין. תחת חברת האחזקות הזו יפעלו כחברות אחיות הבורסה עצמה, מסלקת הבורסה, מסלקת המעו"ף, וחברות נפרדות נוספות שיתמקדו בפעילויות ספציפיות כמו ניהול מדדים, שירותי מידע מתקדמים ופיתוח טכנולוגיה למגזר הפיננסי. מבנה זה יאפשר הקמה של חברות נוספות בעתיד בצורה חלקה ויעילה. המבנה הארגוני החדש אמור להעניק לבורסה גמישות ניהולית ועסקית חסרת תקדים. הוא יאפשר לה להכניס שותפים אסטרטגיים לפעילויות מסוימות, למכור פעילויות שאינן נמצאות בליבת העשייה, ובעיקר לבצע מיזוגים ורכישות בצורה מהירה ונוחה יותר. הבורסה אף מצהירה בגלוי על תוכנית מסודרת לרכישות ולהשקעות אסטרטגיות, תוכנית שתסלול את דרכה לכניסה לשווקים חדשים, רכישת חברות טכנולוגיה פיננסית מתקדמות והרחבת הנוכחות הגיאוגרפית שלה מעבר לים, תוך שיווק הידע הישראלי לגופים מקבילים בעולם.
במילים פשוטות, הבורסה רוצה להתחיל להתנהג הרבה יותר כמו חברת השקעות גלובלית שרוכשת, מפתחת ומשביחה עסקים, ולא רק כפלטפורמת תשתית שעליה שחקנים אחרים קונים ומוכרים ניירות ערך. במקביל לשינוי המבני, היא גם מבקשת להקים חברה חדשה שתעניק שירותי נאמנות ברמה הגבוהה ביותר, וכן חברה נוספת שתספק שירותי אדמיניסטרציה ותפעול לקרנות השקעה הפועלות בתחומים שאינם מפוקחים. באמצעות צעדים אלו, הבורסה מנסה להרחיב באופן דרמטי את שרשרת הערך שלה. המטרה היא להפסיק להיות תלויה רק בעמלות הנגזרות מכך שמשקיע קונה מניה או שחברה מנפיקה סדרת אג"ח חדשה, ולהתחיל לייצר רווחים משמעותיים מהמעטפת הרחבה של השירותים הסובבים את עולם ההשקעות ושוק ההון כולו.
נושא מעניין נוסף שעולה מהתוכנית קשור דווקא למה שלא תופס בה מקום מרכזי ומיידי. נושא הארכת שעות המסחר, שהיה אמור לזכות להתייחסות נרחבת יותר, נותר מעט עמום. רק לאחרונה פורסם כי הבורסה ורשות ניירות ערך מקימות צוות מקצועי מיוחד שיבחן אפשרות למסחר בשעות הערב, במתווה שעשוי להימשך עד השעה 23:00. מהלך כזה אמור ליצור חפיפה משמעותית עם שעות הפעילות בוול סטריט ולאפשר למשקיעים המקומיים להגיב בזמן אמת לדיווחים ולנתוני מאקרו המתפרסמים בארצות הברית עוד באותו הערב. למרות שהרעיון של מסחר בשעות הערב אינו נעלם לחלוטין מהתוכנית החדשה, הוא גם לא מקבל בה את מרכז הבמה. חסר בה מתווה מפורט, אין הגדרה של שעות סופיות ואין לוח זמנים ברור ליישום המהלך.
הפער הזה ממחיש אולי יותר מכל את ההבדל המעניין בין שתי התוכניות האסטרטגיות האחרונות של הארגון. בתוכנית הקודמת, מנועי הצמיחה היו מאוד מוחשיים וברורים לכל אחד: יותר ימי מסחר, הרחבת מדדים, הבאת משקיעים פרטיים חדשים לשוק. חלק הארי של המהלכים הללו אכן יצא לפועל מהר מאוד ותרם ישירות לשורת הרווח המיידית. לעומת זאת, בתוכנית החדשה חלק לא מבוטל ממנועי הצמיחה העתידיים מבוסס על חזון ארוך טווח, שינויים מבניים מורכבים וכניסה לתחומים חדשים שעדיין נמצאים על שולחן השרטוטים.
עם זאת, בשוק ההון כידוע גם חזון ארוך טווח וסיפור עסקי חזק הם נכס פיננסי יקר ערך. המשקיעים הוכיחו שהם מאמינים בדרך שההנהלה מתווה, ובכושרה ליישם גם חזון מורכב של הקמת חברת אחזקות בינלאומית. אחרי תקופה ארוכה של עליות שהביאו לזינוק של עשרות אחוזים בשווי מניית הבורסה בשנה החולפת, פרסום התוכנית החדשה הוביל להסתערות מחודשת על המניה. תגובת השוק המיידית באה לידי ביטוי בעליות חדות של מעל ל-16%, צעד שהוסיף כמעט 2 מיליארד שקל לשווי השוק של הבורסה, אשר מתבסס כעת סביב אזור ה-14 מיליארד שקל. הבעת האמון החד-משמעית הזו של המשקיעים ושל מוסדות הפיננסים הגדולים מהווה רוח גבית יוצאת דופן להנהלת הבורסה, שיוצאת כעת למסע ארוך שנועד להפוך את זירת המסחר המקומית המוכרת לתאגיד טכנולוגי גלובלי בעל נוכחות משמעותית הרבה מעבר לים.
