הכלכלה העולמית ניצבת בפני טלטלה משמעותית נוספת, כך עולה מהדוח החצי-שנתי האחרון שפרסם הבנק העולמי. על רקע המלחמה המתמשכת באיראן, שהחלה לתת את אותותיה בכל רחבי הגלובוס, נאלץ הבנק לחתוך את תחזית הצמיחה העולמית שלו לשנת 2026 ולהעמיד אותה על 2.5 אחוזים בלבד. לשם השוואה, בשנת 2025 עמדה הצמיחה העולמית על 2.9 אחוזים, נתון שאף עודכן כלפי מעלה בשיעור קל מוקדם יותר השנה. כעת, התחזית המעודכנת לשנה הנוכחית מציגה ירידה של 0.1 נקודת האחוז בהשוואה להערכות מחודש ינואר, והיא למעשה הנמוכה ביותר שראינו מאז פרוץ מגפת הקורונה בשלהי שנת 2019. מצב זה משקף את הפגיעות הרבה של השווקים הבינלאומיים לזעזועים גיאופוליטיים, במיוחד כאשר הם מתרחשים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית עליונה למשק האנרגיה.
כלכלני הבנק העולמי מזהירים כי המצב עלול אף להחמיר. התרחיש הפסימי שמציג הדוח מצביע על כך שהצמיחה הגלובלית עלולה להתרסק עד לרמה של 1.3 אחוזים בלבד, במידה ושיבושי אספקת האנרגיה יתבררו כחמורים וארוכים מהצפוי. תרחיש כזה יגרור עמו לחץ כבד על השווקים הפיננסיים, תנודתיות חריפה ופגיעה קשה באמון המשקיעים, מה שעלול להכניס את הכלכלה העולמית לסחרור. המלחמה, שכבר נגררת לחודשה הרביעי, הביאה לסגירתו של מצר הורמוז, עורק תחבורה ימי קריטי, והתוצאה הישירה היא זינוק קיצוני במחירי האנרגיה. זינוק זה מפיח רוח חיים בלחצים האינפלציוניים שכבר החלו להירגע, ומגביר את הציפיות להעלאות ריבית מחודשות במספר מדינות במטרה לרסן את עליית המחירים.
תחזית הבסיס של הבנק העולמי נשענת על ההנחה כי מחירה הממוצע של חבית נפט מסוג ברנט יעמוד השנה על 94 דולרים, נתון המהווה זינוק חד של 36 אחוזים לעומת השנה שעברה. עם זאת, קיים חשש ממשי כי הצמיחה תאט ל-2.1 אחוזים בלבד אם מחירי הנפט יאמירו ויגיעו לממוצע של 115 דולרים לחבית, מה שעלול להקפיץ את האינפלציה העולמית לרמה של 4.4 אחוזים. מעבר למשבר האנרגיה, המלחמה משפיעה גם על מחירי הדשנים שרשמו עליות חדות, התפתחות מדאיגה שמעוררת חששות כבדים מפני משבר עולמי של אספקת מזון. בבנק העולמי שומרים על אופטימיות זהירה מסוימת, ומעריכים כי השיבושים החמורים ביותר באספקת האנרגיה יחלו לדעוך לקראת סוף חודש יולי.
ההשפעות של המשבר הנוכחי אינן מפוזרות באופן שווה ברחבי העולם, והבנק נאלץ להפחית את תחזיות הצמיחה עבור כשני שלישים ממדינות העולם. הנפגעות העיקריות והמיידיות הן מדינות המזרח התיכון, במיוחד אלו שיצוא האנרגיה שלהן נפגע ישירות מהמלחמה. התחזית לאזור המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן קוצצה בשיעור דרמטי של 2.7 נקודות האחוז והועמדה על 1.6 אחוזים בלבד. איחוד האמירויות, למשל, ספגה מכה קשה בתחזיות, עם צפי לצמיחה של 2.4 אחוזים השנה, צניחה תהומית לעומת תחזית של 5 אחוזים שניתנה רק בינואר ולעומת צמיחה חזקה של 6.2 אחוזים בשנה שעברה. גם עיראק סופגת קיצוץ משמעותי, וטורקיה רואה את התחזית שלה נחתכת ב-0.9 נקודת האחוז ל-2.8 אחוזים.
הכלכלות המתפתחות בכללותן סופגות מהלומה קשה, והבנק צופה עבורן צמיחה של 3.6 אחוזים בלבד השנה, ירידה לעומת 4.4 אחוזים אשתקד המהווה שפל של התקופה שלאחר המגפה. מצב זה מוביל את כלכלני הבנק להזהיר מפני "עשור אבוד" עבור עשרות מדינות מתפתחות, עשור שבו הן לא מצליחות לרשום כל התקדמות בצמצום פער ההכנסה לנפש מול הכלכלות המתקדמות. צמיחה חלשה זו בולמת את ההתקדמות לעבר רמות ההכנסה של המדינות המפותחות ומעמיקה את אי השוויון הגלובלי.
כאשר בוחנים את הכלכלות הגדולות בעולם, התמונה מעורבת. כלכלת ארצות הברית שומרת על יציבות יחסית עם תחזית צמיחה של 2.2 אחוזים לשנה הנוכחית, אך הבנק מזהיר כי נתון זה עלול להצטמצם בשנים הבאות ולרדת ל-2.1 אחוזים ב-2027 ול-2 אחוזים עד שנת 2028. גוש האירו מציג חולשה בולטת יותר, עם צפי לצמיחה זעומה של 0.8 אחוזים ב-2026, ירידה מורגשת לעומת 1.4 אחוזים בשנה הקודמת. יפן צפויה גם היא להציג צמיחה חלשה של 0.7 אחוזים השנה. בתוך כך, סין רואה את התחזית שלה נחתכת קלות ב-0.2 נקודת האחוז ל-4.2 אחוזים, ירידה לאחר צמיחה של 5 אחוזים אשתקד. נקודת האור המרכזית בדו"ח נותרה הודו, אשר שומרת על מעמדה ככלכלה הגדולה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בעולם, עם תחזית צמיחה של 6.6 אחוזים.
במבט קדימה לשנים 2027 ו-2028, הבנק העולמי צופה שיפור קל והתאוששות של הצמיחה העולמית לרמה של 2.8 אחוזים, כאשר אזור המזרח התיכון לבדו עשוי לזנק בחזרה לצמיחה של 5 אחוזים בשנת 2027. למרות זאת, קצב צמיחה גלובלי זה עדיין נותר ב-0.4 נקודת האחוז מתחת לשיעורים הממוצעים שידעה הכלכלה העולמית בעשור השני של המאה. הכלכלן הראשי של הבנק העולמי מסביר כי חולשה מבנית זו נובעת משורה של גורמי עומק, הכוללים בין היתר את ההאטה בקצב גידול האוכלוסייה, ירידה בהיקף ההשקעות הפרטיות והציבוריות, האטה בצמיחת הסחר העולמי, ומעל הכל נטל הולך וגדל של חוב ציבורי. שילוב הגורמים הללו מציב אתגר מורכב המכביד על הכלכלה העולמית כולה.
