השוק המקומי והמשקיעים הזרים עוקבים בדריכות אחר כל תנודה בזירה הביטחונית, מתוך הבנה כי היציבות הכלכלית שזורה בקבלת ההחלטות מעבר לגבול. כעת, לאחר תהליך בחירות חשאי שנמשך חודשים ארוכים, מתברר כי ארגון חמאס בחר בנתיב של הישרדות מוסדית נוקשה ולא בחישוב מסלול מחדש. חליל אל-חיה, מי ששימש עד כה כנושא ונותן המרכזי של הארגון, הוכרז כמנהיג הלשכה המדינית. מינוי זה, המגיע לאחר חיסולו של יחיא סינוואר באוקטובר 2024, מאותת בבירור כי הארגון מעדיף לשמר את הברית האסטרטגית שלו עם טהראן ואת הרציפות הצבאית, על פני כל ניסיון לשיקום אזרחי או פוליטי. מדובר בבחירה שמשמעותה אחת והיא המשך ההתבצרות בעמדות הקיצון, תוך הישענות על מודל פעולה מוכר ומבוזר.

ג'אסר אבו מוסא, עמית בכיר במכון למזרח התיכון, משרטט תמונה קודרת עבור מי שקיווה למתינות. לדבריו, אל-חיה הוא בראש ובראשונה שורד מוסדי, והצבתו בראש הפירמידה נועדה להבטיח את לכידות הארגון לאחר ההרס המאסיבי שחווה מאז השביעי באוקטובר. בחירה זו אינה משקפת את רצונם של כשני מיליון תושבי עזה, אשר לא ניגשו לקלפיות מאז שנת 2006. פער של 19 שנים ממחיש את הניתוק המוחלט בין ההנהגה לאזרחים, שרבים מהם רואים בארגון אחראי ישיר לאסון הכלכלי וההומניטרי שפקד אותם. ההחלטה התקבלה בחדרים סגורים על ידי מועצת הנהגה מצומצמת, מתוך מטרה ברורה לשמר את הסטטוס קוו החמוש ולאמץ אסטרטגיה של עמימות שלטונית.

המשמעות הנגזרת מכך עבור מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם היא היערכות למודל פעולה הדומה לזה של חיזבאללה בלבנון. במקום ניהול גלוי של הרצועה, הארגון שואף להתנער מאחריות אזרחית נראית לעין, תוך שמירה קפדנית על תשתיותיו הביטחוניות, מאגר הנשק שלו וזכות הווטו על כל הסדר מדיני עתידי. מבנה זה מייצר מכשול מהותי עבור השווקים, שכן הוא מבטיח תנודתיות מתמשכת ומונע הסדרה ארוכת טווח. אל-חיה צפוי להמשיך להוביל את המגעים לעסקאות חילופי שבויים והפסקות אש, אך נוכחותו בשולחן המשא ומתן היא טקטית בלבד, ונועדה לשרת את שיקום הכוח הצבאי ולא פשרה מדינית אמיתית.

הדינמיקה הפנימית שהובילה למינויו של אל-חיה חושפת פרדוקס ניהולי קיצוני, שבו עצם ההישרדות הופכת לכרטיס הכניסה לתפקיד הבכיר ביותר. בספטמבר 2025, כך על פי הדיווחים, ניסתה ישראל לחסל את אל-חיה בקטאר, כאשר תקפה מבנה שבו שהתה משלחת הארגון בדוחא. היחלצותו מאותה תקיפה, לצד ניסיונות התנקשות קודמים, לא נתפסת כנקודת תורפה אלא כהוכחת כשירות עליונה בתוך המערכת הארגונית. אבו מוסא מציין כי התפקיד העליון הפך למעשה לגזר דין מוות, עובדה המסבירה מדוע הכיסא נותר מיותם במשך כמעט שנתיים לאחר מותו של סינוואר. בארגון שבו סבל אישי מתורגם להון פוליטי, אובדנם של ארבעה מבניו וקרובי משפחה נוספים של אל-חיה בפעולות ישראליות, מעניק לו חסינות כמעט מוחלטת מפני ביקורת פנימית ומבסס את מעמדו הבלתי מעורער.

סגנון המנהיגות הצפוי של אל-חיה ישקף את המציאות המחתרתית שבה פועל הארגון. בדומה לקודמיו, הוא צפוי למעט בהופעות פומביות, לנוע בחשאיות בין דוחא לבירות תיווך אחרות, ולנהל את התקשורת באמצעות הצהרות כתובות ושליחים. מודל הפיקוד המבוזר נועד להבטיח כי שום מכה בודדת, מדויקת ככל שתהיה, לא תצליח לערוף את ראש התנועה כולה. עם זאת, התבססות על מנגנון שמתגמל את מי שספג את הפגיעות הקשות ביותר, במקום את מי שמציג חזון ניהולי או יכולת שיקום, מעידה על ארגון שאיבד את המנגנונים הנדרשים לתיקון מסלול לאחר קריסה מערכתית. זוהי נקודת עיוורון אסטרטגית המעוררת דאגה עמוקה בקרב גורמי המודיעין וההערכה.

במבט רחב יותר התבצרות זו של ההנהגה החדשה משדרת לשווקים ולגורמים המדיניים כי עידן חוסר הוודאות רחוק מסיום. ההחלטה להיצמד למוכר ולחמוש תוך הקרבת האינטרס האזרחי מקבעת את מעמדה של הרצועה כמוקד חיכוך תמידי. בחירתו של חליל אל-חיה להנהגת חמאס מעידה על העדפה ברורה של חיזוק הציר האיראני על פני פתרונות אזרחיים תוך אימוץ מודל פעולה מבוזר. המעבר המתוכנן לאסטרטגיה של שליטה ביטחונית ללא אחריות שלטונית מבטיח את המשך התנודתיות ומציב משוכה גבוהה בפני כל ניסיון עתידי להסדרה כלכלית וביטחונית באזור.