משקיעים רבים עדיין מחזיקים בתפיסה מיושנת לגבי שווקים מתעוררים. כאשר אנו חושבים על כלכלות אלו, התמונות שעולות לראש הן לרוב של תעשיות מסורתיות, כריית מחצבים, ייצור כבד, שאיבת נפט וחקלאות נרחבת. ואכן, במשך עשורים רבים, השקעה בשווקים מתעוררים הייתה שם נרדף להשקעה בכלכלה ה"ישנה" ובסחורות. אולם, מבט מעמיק על הנתונים העדכניים של קרן הסל הפופולרית EEM מבית iShares, העוקבת אחר מדד השווקים המתעוררים, חושף תמונה שונה לחלוטין. ממש מתחת לרדאר, הקרן עברה התפתחות משמעותית והפכה דה-פקטו לקרן בעלת נטייה טכנולוגית מובהקת, כזו שרוכבת על גלי החדשנות של המאה ה-21 ומשנה את כללי המשחק עבור המשקיעים.
השינוי המהותי ביותר בהרכב הקרן ניכר בדומיננטיות המוחלטת של סקטור טכנולוגיית המידע, אשר תופס כיום נתח עצום של 44.37 אחוזים מסך נכסי הקרן. משמעות הדבר היא שכמעט מחצית מהכסף המושקע בקרן זו מופנה למעשה לחברות טכנולוגיה. הזינוק הזה אינו מקרי והוא מונע ברובו מחשיפה הולכת וגוברת לתעשיית המוליכים למחצה ותשתיות הבינה המלאכותית. הכלכלות המתעוררות, ובמיוחד באסיה, הפכו בשנים האחרונות לבית היוצר של השבבים המתקדמים ביותר בעולם ולחוליה קריטית בשרשרת האספקה העולמית. הן אלו שמייצרות בפועל את החומרה שמפעילה את שרתי הבינה המלאכותית ואת המכשירים החכמים של כולנו. לכן, מי שמשקיע כיום בקרן, קונה למעשה כרטיס כניסה לאחד המנועים החשובים והצומחים ביותר של מהפכת הטכנולוגיה העולמית.
הרחק מאחור, במקום השני בחלוקת המשקלות, נמצא סקטור הפיננסים עם 17.49 אחוזים. נתון זה הגיוני ומשקף את העובדה שבמדינות מתפתחות, מגזר הבנקאות והשירותים הפיננסיים עדיין מהווה עמוד תווך מרכזי של הכלכלה המקומית, כזה המספק את האשראי ההכרחי לצמיחה ופיתוח תשתיות. אחריו ברשימה ממוקם סקטור הצריכה המחזורית (מוצרי צריכה שאינם בסיסיים) המהווה 8.31 אחוזים מהקרן. נתון זה מצביע על עלייתו של מעמד הביניים במדינות המתפתחות, אשר נהנה כעת מהכנסה פנויה גדולה יותר ומפנה תקציבים גדלים והולכים לרכישת מוצרי מותרות, רכבים וטכנולוגיה אישית, מה שדוחף את הכלכלות הללו קדימה.
לעומת זאת, התעשיות המסורתיות שבעבר שלטו בכיפה, נדחקו כעת לשוליים באופן מובהק. סקטור התעשייה מסתפק ב-6.74 אחוזים בלבד, ואילו מגזר התקשורת קרוב אליו עם 6.01 אחוזים. גם חלקה של הכלכלה המבוססת על משאבי טבע הצטמצם משמעותית; סקטור חומרי הגלם מהווה כיום רק 5.79 אחוזים, והנתון המפתיע מכולם הוא סקטור האנרגיה, שירד למשקל זעום של 3.31 אחוזים. ירידה דרמטית זו של מגזר האנרגיה ממחישה עד כמה השווקים המתעוררים הצליחו לגוון את הכלכלות שלהם בעשור האחרון ולהקטין את התלות ההיסטורית והמסוכנת שלהם בייצוא נפט, גז טבעי ופחם.
את הרשימה סוגרים סקטורים בעלי משקל שולי יחסית בתוך הקרן. תחום הצריכה היסודית תופס 2.64 אחוזים, מה שעשוי להעיד על כך שמשקיעים בינלאומיים מעדיפים לחפש צמיחה במנועים חזקים יותר ולא במוצרי בסיס דפנסיביים כשהם פונים לשווקים מתעוררים. סקטור שירותי הבריאות עומד על 2.28 אחוזים, מגזר שעודנו בחיתוליו במדינות רבות אך צפוי לגדול בעתיד ככל שתוחלת החיים ואיכותה יעלו. סקטור השירותים הציבוריים (כגון תשתיות מים וחשמל) מהווה 1.90 אחוזים מנכסי הקרן, ובתחתית הרשימה נמצאים מגזר הנדל"ן שזוכה לייצוג של 0.98 אחוזים בלבד, ורכיב המזומן ו/או הנגזרים שעומד על 0.16 אחוזים, נתון טכני וטיפוסי לקרנות סל השואפות להיות מושקעות במלואן בנכסי הבסיס שלהן.
במבט על, התפלגות זו אינה רק אוסף של מספרים, אלא היא מספרת סיפור כלכלי מרתק על שינוי טקטוני בעולם ההשקעות. השווקים המתעוררים של היום הם כבר לא רק סדנאות היזע של העולם המערבי או ספקיות פשוטות של חומרי גלם זולים. הם הפכו למוקדי כוח טכנולוגיים מתוחכמים ולשחקנים שאין להם תחליף בשרשרת האספקה של טכנולוגיות המחר. עבור המשקיע הסביר, ההבנה כי קרן מגוונת לכאורה כמו EEM מספקת כיום בפועל חשיפה כל כך אדירה וממוקדת לטכנולוגיית מידע, מחייבת הסתכלות מחודשת, מושכלת ומקצועית על אופן בניית תיק ההשקעות ועל ניהול החשיפות והסיכונים הכולל בו.
