שוק המניות האמריקאי נראה על פניו במצב מצוין, אך מתחת לפני השטח מצטברות נורות אזהרה שדורשות את תשומת לבם של המשקיעים. בנק אוף אמריקה (Bank of America) פרסם לאחרונה תחזית מעודכנת המורידה את יעד מדד ה-S&P 500 לסוף השנה לרמה של 7100 נקודות. המשמעות הישירה של התחזית הזו היא ירידה צפויה של כשישה אחוזים מהרמות הנוכחיות, מה שהוביל את אנשי הבנק להמליץ למשקיעים לשקול לממש רווחים עכשיו. הקריאה הזו מגיעה למרות שהמדד כבר רשם עלייה נאה של 11 אחוזים מתחילת השנה, כאשר במקביל מכפילי הרווח העתידיים ירדו מעט מרמה של 22 בתחילת השנה ל-21 כיום.

כדי להבין את פשר האזהרה, צריך להסתכל מעבר למספרים היבשים של המדד הכללי ולבחון את מה שקורה בתוך הסקטורים השונים. בעוד שעדכוני תחזיות הרווח של החברות עלו על התשואות בפועל, במיוחד במגזרי האנרגיה והטכנולוגיה, סקטורים מרכזיים אחרים כמו פיננסים, שירותי בריאות ומוצרי צריכה רשמו הפסדים מתחילת השנה למרות שגם הם נהנו מעדכונים חיוביים בדוחות. כך נוצר מצב של פיזור תשואות קיצוני שקפץ לשיאים שלא נראו מאז ימי מגפת הקורונה. במילים פשוטות, הביצועים החזקים של המדד כולו מהווים מעין מסכה שמסתירה תנודתיות פנימית גבוהה מאוד. לכן, בבנק אוף אמריקה מדגישים שהמפתח כעת הוא סלקטיביות וכי יש כיום הרבה יותר הזדמנויות בבחירה ממוקדת של מניות ספציפיות מאשר בהשקעה עיוורת במדד הכללי שמושפע ממשקלן העצום של החברות הגדולות ביותר.

הנתון המדאיג ביותר שעולה מהדוח של הבנק הוא הפעלתם של שבעה מתוך עשרה אינדיקטורים המנבאים שוק דובי, כלומר שוק של ירידות שערים. מדובר ברמה ממוצעת הזהה לזו שנרשמה רגע לפני שיאי שוק קודמים שהובילו למפולות כואבות. רק כדי לסבר את האוזן על קצב ההרעה, בחודש מרץ דלקו ארבע נורות אזהרה, באפריל המספר עלה לחמש, ובחודש מאי התווספו עוד שני איתותים שליליים. אחד הסימנים המובהקים לספקולציה מוגזמת הוא הפער העצום שנפתח לאחרונה בין מניות שנסחרות במכפילי רווח גבוהים לבין אלו שנסחרות במכפילים נמוכים. במקביל, ציפיות הצמיחה ארוכות הטווח של המשקיעים חצו רמות שבעבר הותירו את שוק המניות פגיע מאוד לאכזבות ותיקונים חדים.

כשממקדים את המבט בסקטור הטכנולוגיה, אי אפשר שלא להרגיש תחושת דז'ה-וו לשנת 2000. הפער בין המניה החציונית בחמישון הביצועים הטוב ביותר לבין זו שבחמישון הגרוע ביותר הגיע ל-120 נקודות אחוז. זהו הפער הגדול ביותר שנמדד מאז פברואר 2000, חודש אחד בלבד לפני ששיא בועת הדוט קום נשבר במרץ של אותה שנה עם פער של 130 נקודות. בנוסף לפערי הביצועים, גם נתוני הבסיס הפיננסיים של חברות הטכנולוגיה מראים סימני חולשה בהשוואה לתחזיות מתחילת השנה. היכולת של החברות להמיר רווחים לתזרים מזומנים נבלמה, היצע המניות והאג"ח בדירוג השקעה גדל, וקצב רכישת המניות העצמית ביחס לשווי השוק הואט באופן משמעותי.

נתון דרמטי נוסף נוגע לחברות הענק המספקות תשתיות ענן ובינה מלאכותית. ההוצאות ההוניות שלהן, המופנות בעיקר להקמת חוות שרתים ענקיות כדי לעמוד בקצב מרוץ החימוש של ה-AI, צפויות לזנק ולהגיע לכמעט 100 אחוזים מהתזרים התפעולי שלהן עד סוף השנה. מדובר בקפיצה אדירה בהשוואה ל-40 אחוזים בלבד בשנת 2023. הזינוק הזה מעיד על כך שהחברות משקיעות כמעט כל דולר פנוי בחזרה אל תוך התשתיות, מה שמותיר מעט מאוד מרווח נשימה לתרחישים של האטה או שינוי בטעמי השוק.

לאור התמונה המורכבת הזו, מודל ההשקעות הטקטי של בנק אוף אמריקה מציב כעת את סקטור האנרגיה במקום הראשון בזכות שילוב של מומנטום, תחזיות רווח משתפרות ותמחור כלכלי נוח. סקטור הטכנולוגיה ושירותי התקשורת חולקים יחד את המקום השני, שכן למרות שיש להם מומנטום חזק מאוד ועדכוני רווח חיוביים, התמחור שלהם כרגע יקר ומרתיע. בתחתית הרשימה, כהשקעה הפחות אטרקטיבית בעת הנוכחית, ממוקם סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים. אלו נתונים שאמורים לגרום לכל משקיע לעצור לרגע, לבחון את התיק שלו מחדש, ולוודא שהוא מוכן גם לימים סגריריים יותר בבורסה.