מאז תחילת העימות הצבאי מול איראן בסוף חודש פברואר, שוק ההון העולמי חווה טלטלה שמובילה משקיעים רבים לחפש חוף מבטחים. למרות אי-הוודאות הגיאופוליטית והפגיעה בשרשראות האספקה, שוק המניות האמריקאי מפגין עוצמה יוצאת דופן ומושך אליו את מרבית ההון הפנוי. על פי הניתוח של אסטרטגים בבנק ההשקעות ברקליס, מגמה זו נובעת בעיקר מתפיסה פסיכולוגית וכלכלית של חוסר ברירה, מצב שבו משקיעים מרגישים שאין להם אלטרנטיבה אמיתית להשקעה במניות בארצות הברית. תפיסה זו מתודלקת על ידי דוחות כספיים חזקים של החברות האמריקאיות וציפיות גוברות לאינפלציה, אשר יחד הופכים את שוק המניות לאפיק עדיף משמעותית על פני שוק אגרות החוב או שווקים בינלאומיים אחרים שנותרו הרחק מאחור.

הדומיננטיות של וול סטריט באה לידי ביטוי במספרים בצורה מובהקת. בשלושת החודשים שחלפו מאז פרוץ הסכסוך, מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של תשעה אחוזים ואף קבע שיאי סגירה חדשים. במקביל לעליות במניות, אנו עדים לטיפוס מתמשך בתשואות של אגרות החוב הממשלתיות, תופעה המשקפת את החשש הגובר של המשקיעים מפני סביבה אינפלציונית. התשואה על איגרת החוב הממשלתית האמריקאית לעשר שנים התקרבה לרמה של ארבעה וחצי אחוזים, בעוד שהתשואה על האיגרת לשנתיים חצתה מעט את רף הארבעה אחוזים. עליית התשואות הזו מתרחשת כאשר משקיעים מוסדיים מחזיקים כעת בפוזיציות חסר קיצוניות בכל הנוגע למח"מ, מתוך ציפייה שהריביות יישארו גבוהות כל עוד מחירי האנרגיה ממשיכים ללחוץ את הכלכלה.

הלחץ האינפלציוני המרכזי מגיע מכיוון שוק האנרגיה. סגירתו בפועל של מצר הורמוז שיבשה קשות את אספקת הנפט העולמית, ומחירי החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט ו-WTI זינקו בכשלושים אחוזים מתחילת העימות. נתונים אלו פוגעים במיוחד בכלכלות שתלויות בייבוא אנרגיה, ובראשן אירופה. הכלכלה האירופית סופגת פגיעה כפולה, הן מצד עלויות האנרגיה המאמירות שמעיבות על הפעילות התעשייתית והן מצד נטישת המשקיעים שמסיטים את כספם מעבר לים אל עבר השוק האמריקאי. מגמה דומה של ביצועי חסר נרשמת גם בשווקים המתעוררים, ביפן, ואפילו בנכסים מסורתיים של גידור סיכונים כמו זהב ואגרות חוב.

אולם, בברקליס מזהים פער משמעותי בין התמחור הנוכחי בשווקים לבין ההתפתחויות המדיניות בשטח. אף על פי שקיימת הפסקת אש מאז השמיני באפריל ומתנהלים מגעים אינטנסיביים בין וושינגטון לטהרן, השוק עדיין לא מתמחר במלואו את האפשרות הממשית של חתימה על הסכם שלום. הנשיא דונלד טראמפ אף ציין כי הדיונים מתקדמים בצורה יפה, למרות תקריות נקודתיות של תקיפות הגנה עצמית בדרום איראן והצהרות שומרות זכות תגובה מצד משמרות המהפכה. הפער הזה בתמחור יוצר למעשה הזדמנות עבור משקיעים שמסתכלים צעד אחד קדימה אל עבר היום שאחרי סיום המשבר.

התרחיש של הגעה להסכם שלום עשוי לטרוף את הקלפים מחדש בשווקים הגלובליים. ההשפעה המיידית והברורה ביותר צפויה להיות צניחה במחירי הנפט, שתשחרר את הלחץ מעל מדינות מייבאות אנרגיה ותרגיע את ציפיות האינפלציה. ירידה כזו במחירי האנרגיה עשויה להוביל למהלך של שורט סקוויז בשוק אגרות החוב, מצב שבו סוחרים ייאלצו לסגור פוזיציות חסר בלחץ, מה שידחוף את התשואות כלפי מטה באופן טקטי ומהיר. מהלך כזה ייטיב לא רק עם שוק החוב, אלא ייצור אפקט דומינו חיובי בשווקים שסבלו מביצועי חסר לאורך המשבר. המומחים מעריכים כי המיצוב הנוכחי של אירופה נקי יותר, ולכן ירידה במחירי הנפט תעניק לה פוטנציאל להפוך את המגמה ולצמצם את הפער מול ארצות הברית. גם יפן והשווקים המתעוררים צפויים ליהנות מרוח גבית חזקה ברגע שמשקולת מחירי האנרגיה תוסר מעל הכלכלות שלהם.

התפתחות חיובית בחזית הדיפלומטית תאפשר גם תהליך בריא של התרחבות בשוק המניות עצמו. בחודשים האחרונים, הריכוזיות בשוק הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מזה למעלה משנתיים, כאשר כספי המשקיעים מתנקזים למספר מצומצם של ענקיות טכנולוגיה וחברות המוגדרות כמאפשרות בינה מלאכותית, אשר מתאפיינות בהוצאות הון כבדות. מנגד, חברות שקשורות באופן הדוק יותר לצרכן הקצה נותרו מאחור והוגדרו על ידי רבים כמפסידות של התקופה. רגיעה ביטחונית וכלכלית תספק את התנאים הדרושים לרוטציה סקטוריאלית ולזרימת הון לחברות מחזוריות, תהליך שכבר מתחיל להראות ניצנים ראשונים של התעניינות מצד משקיעים באירופה. שינוי כיוון זה עשוי לדרוש מהמשתתפים בשוק לחשב מסלול מחדש ולפזר את הסיכונים שלהם באופן רחב יותר, תוך ניצול הזדמנויות בשווקים שעד כה נדחקו לשוליים בגלל הפאניקה הגיאופוליטית.