בז"ן (בתי זיקוק לנפט) ובית הזיקוק באשדוד הם עמודי התווך של תעשיית האנרגיה והזיקוק בישראל. החברות פועלות לייצור דלקים לתחבורה, לתעשייה ולתעופה, כאשר הקרוסין – דלק סילוני מזוקק – הוא אחד המוצרים המורכבים והחיוניים ביותר בפורטפוליו שלהן. בשנים האחרונות, בתי הזיקוק בישראל שכללו את יכולותיהם להפקת דלקים בתקנים בינלאומיים מחמירים, מה שמאפשר להם לא רק לספק את מלוא התצרוכת של צה"ל וחברות התעופה הישראליות, אלא גם לנצל עודפי ייצור לטובת ייצוא בעתות משבר עולמי.
הודעה דרמטית שיצאה ממשרד החוץ הישראלי השבוע, בתום פגישתם של שר החוץ גדעון סער ועמיתו הגרמני יוהאן וואדפול בברלין, חשפה כי ישראל הסכימה לספק דלק סילוני לגרמניה. על פי הפרטים שפורסמו, גרמניה היא זו שפנתה לישראל בבקשת סיוע דחופה לקבלת קרוסין, על רקע המחסור העולמי החריף שנוצר בעקבות המלחמה באיראן וחסימת נתיב השיט האסטרטגי במצר הורמוז. מינהל הדלק במשרד האנרגיה והתשתיות אישר כי קיימים עודפי ייצור בישראל הניתנים לייצוא, והשר אלי כהן הנחה את גורמי המקצוע להיעתר לבקשה בחיוב.
כ-57% מהדלק הסילוני המזוקק בעולם עובר בשגרה במצר הורמוז, וחסרונו הוביל לזינוק חד במחירי הקרוסין, שחצו את רף 200 הדולר לחבית – עלייה של פי שניים מאז פרוץ העימות. בישראל, לעומת זאת, נוצר מצב הפוך: הקפאת נתיבי הטיסה האזרחיים והצמצום בפעילות חברות התעופה הזרות בנתב"ג הותירו את בתי הזיקוק עם מלאים משמעותיים של דלק מזוקק שאין לו דורש מקומי, מה שהופך את הייצוא לגרמניה למהלך כלכלי מתבקש.
עם זאת, ההכרזה הישראלית חוללה מבוכה דיפלומטית לא מבוטלת בברלין. רק ימים ספורים לפני כן, שר התחבורה הגרמני, פטריק שניידר, הצהיר בתוקף כי "אין כל מחסור בדלק סילוני" בגרמניה וכי יכולות הזיקוק האירופיות מספקות. ההודעה הישראלית סתרה לכאורה את הקו הרשמי של הממשלה הגרמנית, מה שהוביל לכותרות ראשיות בתקשורת המקומית ולתהיות מצד הציבור הגרמני, במיוחד לאחר שקבוצת לופטהנזה כבר הודיעה על ביטולי טיסות המוניים בשל צפי למחסור בדלק.
משרד האנרגיה הישראלי שומר על עמימות בנוגע לכמויות המדויקות וללוחות הזמנים של המטענים, מטעמי ביטחון ומסחר. הגורמים המקצועיים מציינים כי התיאום יבוצע ישירות מול בתי הזיקוק, אך הדרך הלוגיסטית להעברת המטענים לגרמניה טרם פורסמה. בברלין, לאחר שעות של שתיקה, ניסו למזער נזקים ומסרו כי "מתנהלות שיחות בונות" עם ישראל, אך הדגישו כי הסכמים כאלו יצטרכו להיחתם בין החברות הפרטיות הפועלות בתחום ולא רק ברמת המדינות.
המהלך הנוכחי הוא נדבך נוסף בחיזוק הברית האסטרטגית בין המדינות. בעוד שבעבר ישראל ייצאה לגרמניה גז טבעי באופן עקיף דרך מצרים, כעת היא הופכת לספקית ישירה של מוצר אנרגיה מזוקק. גורמים ישראליים מציינים כי הסיוע בתחום האנרגיה, שמצטרף למכירת מערכות הגנה אווירית ושיתוף פעולה מודיעיני, משדרג את מעמדה של ישראל כבעלת ברית חיונית לכלכלה הגרמנית. המדינה האירופית, יחד עם איטליה, ממשיכה להוות גוש חוסם באיחוד האירופי נגד יוזמות להשעיית הסכמי סחר עם ישראל, והתלות החדשה בדלק סילוני עשויה להדק את הקשר הזה עוד יותר.
"העובדה שאנחנו כעת גם נחלצים לטובת הגרמנים בתחום האנרגיה, כמו שעשינו בתחום הביטחוני, היא עדות לשינוי אופי היחסים", אמר גורם ישראלי המעורה בפרטים. עבור המשקיעים בבז"ן ובחברות האנרגיה המקומיות, העסקה הזו לא רק מספקת פתרון לעודפי הייצור, אלא ממצבת את התעשייה הישראלית כשחקנית מפתח במפת האנרגיה העולמית בזמן משבר. המבחן האמיתי יהיה ביישום הלוגיסטי ובשאלה האם המחיר הגבוה של הקרוסין בשוק העולמי יתורגם לרווחי עתק בדוחות הכספיים הקרובים של בתי הזיקוק.
