השבוע האחרון בשוק ההון המקומי סיפק לנו הצצה מרתקת אל נבכי הפסיכולוגיה של המשקיע הישראלי, שממשיך לנווט את דרכו בעולם פיננסי תנודתי ומאתגר. הנתונים שזורמים מקרנות הנאמנות חושפים תנועת הון מסיבית, המעידה על חיפוש מתמיד אחר תשואות לצד ניהול סיכונים מחושב. במהלך שבוע המסחר האחרון, שוק קרנות הנאמנות רשם גיוסים מרשימים בהיקף של כ-8.2 מיליארד שקל נטו. מדובר בנתון שבועי עוצמתי אשר מצטרף למגמה הכללית מתחילת שנת 2026, שבה הסתכמו הגיוסים הכוללים בכ-62.6 מיליארד שקל נטו. נהירת הכספים הזו דחפה את שווי נכסי כלל קרנות הנאמנות לרמת שיא, ונכון ליום המסחר של ה-22 באוקטובר 2026, התעשייה כולה מנהלת סכום אדיר של כ-858.1 מיליארד שקל. המספרים הללו אינם רק סטטיסטיקה יבשה, אלא משקפים הבעת אמון של הציבור והמוסדיים באפיקי ההשקעה השונים, תוך הסטת כספים חכמה בין סקטורים ויבשות.

המגמה הבולטת והדרמטית ביותר של השבוע התרחשה בזירת הקרנות הפאסיביות, שם נרשמה פעילות ערה במיוחד בקרנות המשקיעות במניות מעבר לים. המשקיעים הזרימו סכום עתק של כ-7.4 מיליארד שקל נטו לאפיק זה, נתון המצביע על תיאבון הולך וגובר לחשיפה גלובלית. במוקד הרעש עמדה ההסתערות של המשקיעים המוסדיים על מדד ה-S&P 500 האמריקאי, שמושך אליו הון עצום באמצעות מגוון רחב של קרנות סל מקומיות העוקבות אחריו. המדד, שמרכז את חברות הענק של הכלכלה האמריקאית, נתפס כעוגן של יציבות וצמיחה, והמוסדיים בישראל מגדילים את המשקל שלו בתיקי העמיתים באופן עקבי. הנהירה הזו החוצה מדגישה את הרצון לפזר סיכונים גיאוגרפיים וליהנות מפירות הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם, במיוחד בתקופות שבהן השוק המקומי חווה זעזועים או אי-ודאות מתמשכת.

בזמן שהכסף הגדול זורם לוול סטריט, הבורסה המקומית בתל אביב מציגה תמונה מורכבת ומעורבת הרבה יותר, החושפת שינויי עומק בהעדפות המשקיעים בתוך גבולות ישראל. מצד אחד, סקטור הבנקאות, שבאופן מסורתי נחשב לקטר המוביל של המשק הישראלי ולאי של יציבות המניב דיבידנדים נאים, סופג מהלומות. הקרנות הפאסיביות המשקיעות במדד הבנקים המשיכו לדמם ורשמו פדיונות כבדים של כ-720 מיליון שקל נטו במהלך השבוע האחרון. יציאת הכספים הזו עשויה לאותת על חששות ממיצוי פוטנציאל העליות בסקטור או מתמחור יתר בטווח הקצר. מנגד, קרן האור של השוק המקומי מגיעה מכיוון מרענן. הקרנות הפאסיביות העוקבות אחר מדדי המניות הכלליים של הבורסה בתל אביב הצליחו לגייס כ-333 מיליון שקל נטו. הכוכב התורן בזירה הזו הוא ללא ספק מדד ת"א-90, שבלט מעל כולם עם גיוסים נאים של כ-255 מיליון שקל נטו במהלך שבוע המסחר. מדד זה, המאגד בתוכו את חברות השורה השנייה בבורסה, נתפס פעמים רבות כמדד צמיחה מובהק יותר המייצג נאמנה את הכלכלה הריאלית והיצרנית של המשק. העדפת המשקיעים מעידה על חיפוש אחר הזדמנויות תשואה עודפת בחברות בעלות פוטנציאל התרחבות משמעותי.

מעבר לשוק המניות הסוער, גם בזירת הקרנות המסורתיות מתרחשת תנועת כספים מרתקת. במהלך השבוע האחרון, הקרנות המסורתיות במכלול רשמו גיוסים של כ-1.1 מיליארד שקל נטו, אך המספר הזה מסתיר בתוכו פיצול דרמטי בהתנהגות המשקיעים. כאשר מנכים מהמשוואה את הקרנות הכספיות, מתגלה כי הקרנות המסורתיות הרגילות חוו פדיונות של כ-134 מיליון שקל נטו. הכסף שיצא משם זרם ברובו המוחלט אל חוף המבטחים של הקרנות הכספיות השקליות, ששאבו אליהן סכום מרשים של כ-1.25 מיליארד שקל נטו בשבוע אחד בלבד. במבט רחב על שנת 2026 כולה, הקרנות המסורתיות מציגות מאזן חיובי עם גיוסים של כ-55.9 מיליארד שקל נטו, כאשר כ-34.6 מיליארד שקל נטו מתוכם זרמו לקרנות הכספיות, ו-21.3 מיליארד שקל נטו ניתבו את דרכם לקרנות המסורתיות הרגילות. משקיעים רבים מבינים כי הקרנות הכספיות מאפשרות נזילות גבוהה ותחליף ראוי ונוח לפיקדונות הבנקאיים המסורתיים.

באפיקי החוב, פעילות המשקיעים הייתה מתונה וסולידית הרבה יותר, תוך הפגנת זהירות אופיינית. הקרנות הפאסיביות המשקיעות באיגרות חוב מעבר לים הצליחו לרשום גיוסים צנועים של כ-31 מיליון שקל נטו, נתון זהה לחלוטין לגיוסים שנרשמו בקרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים של מתחרים. מנגד, אפיקים אחרים בשוק החוב המקומי חוו מגמה שלילית קלה. הקרנות העוקבות אחר מדדי תל-בונד פדו כ-24 מיליון שקל נטו, בעוד שבקרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב ממשלתיות נרשמו פדיונות קלים עוד יותר של כ-7 מיליון שקל נטו. התנועות המינוריות הללו משקפות עמדת המתנה של המשקיעים, שממתינים להתבהרות התמונה המאקרו-כלכלית בטרם יבצעו שינויים דרמטיים בהקצאות התיק הסולידי.

אי אפשר לנתח את תנועות ההון מבלי לתת את הדעת לזירת המטבע חוץ, שסיפקה השבוע דרמה לא קטנה משל עצמה. שוק המט"ח המקומי התאפיין בהתחזקות גורפת וברורה של המטבעות המרכזיים אל מול השקל הישראלי, מגמה שיש לה השלכות רוחב על המשק. שער הדולר היציג רשם עלייה שבועית של כ-0.7% וטיפס לרמה של 3.112 שקלים לדולר. התחזקות זו משלימה עלייה של כ-1.6% מתחילת אוקטובר, אף שבמבט מתחילת השנה הדולר עדיין מופסד מול השקל בשיעור של כ-2.4%. גם האירו טיפס השבוע בכ-0.2% וננעל על רמה של 3.4844 שקלים, המהווה עלייה קלה מתחילת החודש אך מסכמת ירידה שנתית של כ-7.0%. הלירה שטרלינג הבריטית הפגינה את העוצמה הרבה ביותר השבוע מול השקל, עם זינוק של כ-1.0% לרמה של 4.1624 שקלים, המשלים עלייה של כ-2.5% מתחילת אוקטובר לעומת ירידה שנתית של כ-3.0%.

מעניין לראות כי חולשתו של השקל השבוע נבעה בעיקר מגורמים מקומיים, שכן בזירה הגלובלית הדולר האמריקאי הפגין יציבות. מדד הדולר העולמי, ה-DXY, סיים את שבוע המסחר כמעט ללא כל שינוי ברמה של 101.81 נקודות, ירידה מזערית של כ-0.03% בלבד. הפער הזה בין התחזקות הדולר בישראל לבין יציבותו בעולם מדגיש את תנועות המשקיעים המוסדיים המקומיים, שרוכשים מט"ח כדי לגבות את השקעותיהם הגוברות במדדי מניות בחו"ל. כל העיניים נשואות כעת אל שבוע המסחר הקרוב, שבו שוק המטבעות יעמוד במוקד על רקע החלטות הריבית של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם. החלטות אלו יהוו את נקודת העוגן של הכלכלה העולמית ויכתיבו את כיוון השווקים ואת תיאבון הסיכון של המשקיעים בתקופה הקרובה.