העיר תל אביב הפכה בן לילה למוקד הרעש של עולם המחשוב העולמי, עם פרסום עסקת הרכישה ההיסטורית שבה ענקית השבבים אינטל רוכשת את חברת קלאסיק הישראלית. עם תג מחיר יוצא דופן של 2.2 מיליארד דולר, העסקה הזו לא רק שוברת את כל שיאי התעשייה, אלא גם מסמנת את רכישת הקוונטום הגדולה ביותר מאז ומעולם. עבור אינטל, מדובר ברכישה המשמעותית ביותר בישראל מאז עסקת הענק של מובילאיי בשנת 2017, מה שמוכיח את מידת האמון והחשיבות שהחברה מייחסת לטכנולוגיה פורצת הדרך שפותחה במשרדים ברחוב דובנוב. המהלך הזה מהווה הצהרת כוונות ברורה וחותכת מצד אינטל, חברה שעד כה התמקדה בעיקר בפיתוח וייצור שבבי ליבה וחומרה, וכעת מסמנת את הטריטוריה שלה גם בעולם מערכות ההפעלה של דור העתיד. יש מי שמשווים את המהלך הזה לרכישת אנדרואיד על ידי גוגל בשחר עידן הסמארטפונים, רכישה שאפשרה לגוגל להשתלט על שוק המובייל דרך התוכנה ולייצר אחיזה משמעותית בהיבטי החומרה של אינספור יצרניות טלפונים. באותו אופן בדיוק, אינטל מבינה שהשליטה במערכת ההפעלה הקוונטית תעניק לה יתרון אסטרטגי עצום בשוק שעדיין נמצא בשלבי התהוות מרתקים.

הסטארטאפ קלאסיק, שהוקם רק בשנת 2020 על ידי המנכ"ל ניר מינרבי ועל ידי האב ובנו פרופ' יהודה נווה ואמיר נווה, המשמשים כסמנכ"ל טכנולוגיות וסמנכ"ל מוצר בהתאמה, מפתח למעשה את מה שרבים בתעשייה מכנים בשפה פשוטה "הווינדוס של המחשוב הקוונטי". המערכת החכמה שלהם מאפשרת למפתחי תוכנה לתכנן, לפתח ולהריץ אלגוריתמים מורכבים במיוחד על גבי כל סוג של מחשב קוונטי, מבלי להיות תלויים כלל בחומרה הספציפית שעליה פועל האלגוריתם בסופו של דבר. בעולם טכנולוגי סוער שבו עשרות חברות מתחרות מפתחות מחשבים המבוססים על טכנולוגיות שונות לחלוטין ברמת הפיזיקה הבסיסית כמו אטומים, יונים כלואים, מוליכי-על, פוטונים או ננו-צינוריות פחמניות, המערכת של קלאסיק מספקת שכבת גישור אגנוסטית וקריטית. היא למעשה אדישה לחלוטין לסוג המכונה ופועלת ביעילות רבה אפילו מעל המעבדים הייעודיים של חברות חלוציות אחרות כמו קוונטום משינס הישראלית, מה שמעניק למפתחי התוכנה גמישות חסרת תקדים שלא הייתה קיימת עד כה בשוק.

הפלטפורמה הייחודית הזו כבר הוכיחה את ערכה האדיר בשוק המסחרי ומשכה אליה שורת לקוחות ענק בינלאומיים שאינם מוכנים להישאר מאחור במהפכה הטכנולוגית הבאה. יצרנית הרכב הגרמנית BMW, לדוגמה, כבר משתמשת באופן פעיל במערכת של קלאסיק כדי להריץ סימולציות מורכבות של התנהגות רכבים בתסריטי נסיעה שונים, כאשר מורכבים חלקי רכב מחומרים שונים לחלוטין. מהלך זה נועד לייעל תהליכי ייצור ולחסוך בניסויים פיזיים יקרים וארוכים. בתחום הפיננסי, ענקית הבנקאות הבינלאומית HSBC פיתחה על גבי הפלטפורמה אפליקציה מתקדמת לגילוי הונאות, בעוד שהבנק האיטלקי אינטסה סאן-פאולו משתמש בה כדי להאיץ משמעותית תהליכי תמחור של אופציות פיננסיות, מה שמאפשר לו להפיק רווח גדול יותר מכל עסקה ובטווחי זמן קצרים בהרבה. בנוסף ללקוחות מסחריים כדוגמת סיטיבנק, רולס-רויס ודלויט, לקלאסיק יש גם למעלה מ-600 לקוחות אקדמיים, בהם מעבדות המחקר היוקרתיות והנחשבות ביותר של מוסדות כמו MIT ו-UCL, מה שהפך את המערכת שלה לסטנדרט דה-פקטו במוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם. התפוצה האקדמית הרחבה הזו יצרה יתרון תחרותי אדיר לחברה, שכן מאות חוקרים המסיימים את לימודיהם ועוברים לתעשייה הפרטית פשוט ממשיכים לעבוד בארגונים החדשים עם הכלים שהם כבר מכירים ואוהבים.

מאחורי הקלעים של העסקה התקדימית הזו מסתתר סיפור אקטואלי ומרתק הנוגע למנכ"ל אינטל הנוכחי, ליפ-בו טאן, שהוא למעשה הרוח החיה מאחורי מהלך הרכישה השאפתני. מתברר כי טאן זיהה את הפוטנציאל העצום של קלאסיק הרבה לפני שמונה לתפקידו הבכיר באינטל, והשקיע בחברה הישראלית מכספו באופן אישי כבר בסבב הגיוס שלה בשנת 2022. בשל היסטוריית ההשקעות הזו, הוא נאלץ להדיר את עצמו לחלוטין מהדיונים הרשמיים על אישור הרכישה בדירקטוריון כדי למנוע כל חשש לניגוד עניינים. בנוסף, מעבר לתג המחיר הרשמי של העסקה, המוערך בכ-2.3 מיליארד דולר במזומן ובמניות שמתקזז לכ-2.2 מיליארד לאור קופת המזומנים השמנה שהחברה צברה, אינטל הקצתה במיוחד קרן ייעודית לשימור עובדים בהיקף נדיב של יותר מ-100 מיליון דולר. הקרן הזו תתחלק בין 150 עובדי קלאסיק, במטרה להבטיח את הישארותם של המוחות המבריקים בארגון, מוחות שמחזיקים גם כך בכ-15% עד 20% מכלל מניות החברה באמצעות אופציות שחולקו להם וצפויים לרשום לעצמם רווחים נאים ביותר בעקבות המיזוג.

האקזיט הנוכחי מניב רווחי עתק מיידיים גם לשרשרת המשקיעים המוקדמים שהאמינו בחזון של החברה ולקחו סיכון. קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל, שמחזיקה בכ-15% ממניות החברה, צפויה לרשום החזר פנומנלי שינוע סביב 330 מיליון דולר. קרן טים אייט, עם נתח מכובד של 8%, תגרוף לכיסה כ-180 מיליון דולר. גופים מוסדיים ישראלים כמו הפניקס, שמחזיקה כ-7% ותקבל למעלה מ-150 מיליון דולר שמשקפים פי עשרה מהשקעתה המקורית, וכלל ביטוח שהשקיעה 5 מיליון דולר בלבד ותזכה לכמה עשרות מיליוני דולרים, יוצאים גם הם נשכרים מאוד מהמהלך. מובן כי גם שלושת המייסדים הופכים לאנשים אמידים מאוד, כאשר המנכ"ל מינרבי מחזיק בכ-3.5% מהמניות ואילו משפחת נווה מחזיקה יחד בכ-9% נוספים, נתח שיתורגם לסכומים אדירים לכל אחד מהם. בעוד שרכישות קודמות של חברות טכנולוגיה ישראליות בידי אינטל, כמו במקרה של גרנולייט, הסתיימו לעיתים במפח נפש, קשיי אינטגרציה ולבסוף בסגירת הפעילות כליל, בסביבת קלאסיק משדרים ביטחון רב. הם מאמינים באמונה שלמה שהעידן החדש תחת הנהגתו של טאן יבטיח את שילובם המוצלח בארגון, במיוחד לאור הזינוק המרשים של כ-140% במניית אינטל מתחילת השנה בעקבות חתימת חוזים יוקרתיים מול גופי ממשל בארצות הברית.

ברמה הגלובלית, הרכישה של קלאסיק מדגישה בצורה דרמטית את ההתחממות במרוץ החימוש הקוונטי, כאשר זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה ענקית ביג טק אמריקאית שולפת את פנקס הצ'קים ורוכשת חברה טכנולוגית בתחום זה. עד כה, שוק הרכישות העולמי נשלט כמעט בלעדית על ידי החברה הציבורית IonQ, שביצעה לא פחות מתשע מתוך 17 העסקאות בתחום מאז שנת 2022, כולל רכישת חברת אוקספורד איוניקס תמורת כמיליארד דולר ורכישת קוונטום סירקיטס ב-550 מיליון דולר על ידי D-Wave. חברות ענק אחרות כמו גוגל ו-IBM בוחרות בשלב זה לפתח את השבבים ואת מערכות ההפעלה שלהן בצורה פנימית ועצמאית, כאשר מערכת ההפעלה קיסקיט של IBM מהווה כיום את המתחרה הבולטת והמשמעותית ביותר של קלאסיק בשוק העולמי. מנגד, חברת אנבידיה בחרה שלא לפתח מחשב קוונטי משלה ומסתפקת בשיווק מערכת הפעלה שפועלת יותר כגשר טכנולוגי לסימולציות על גבי מעבדים גרפיים הסטנדרטיים שלה.

הרכישה העצומה הזו ממצבת ללא כל צל של ספק את ישראל כמעצמת פיתוח עולמית אסטרטגית בתחום המחשוב הקוונטי. האקוסיסטם המקומי כבר כולל שורת חברות בולטות נוספות כמו קוואנטום משינס, שאוחזת בנתח השוק הגדול בעולם למערכות בקרה, וכן את קדמא, קוואנטום ארט, Qfactor ו-QXL שמייצרות פתרונות טכנולוגיים יוצאי דופן. רבות מהחברות הללו צמחו מתוך מעבדות המחקר השוקקות במכון ויצמן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, כשהן נדרשות לגייס הון עתק כדי להפוך רעיונות אקדמיים תיאורטיים למוצרים מסחריים מוגמרים. הצלחתן של חברות ישראליות אלו נשענת רבות על תוכנית הקוונטום הלאומית שעזרה במימון המחקרים בשלבים הרגישים ביותר של הפיכתם לסטארטאפים. כעת, משהגיעה התוכנית לסיומה המוצלח, תעשיית ההייטק כולה נושאת את עיניה לממשלת ישראל בתקווה לחידוש מהיר של התקצוב בהיקף של מאות מיליוני שקלים נוספים לשנים הבאות. תקצוב ממשלתי זה הופך להיות קריטי ודחוף מתמיד, בייחוד כאשר ממשלת ארצות הברית כבר מזרימה במקביל 2 מיליארד דולר למימון ישיר של תשע חברות קוונטום אמריקאיות ואוסטרליות בלבד השנה. הפיתוח והתמיכה המאסיבית בתשתיות הלאומיות הללו הם שיבטיחו בסופו של יום כי האקזיט המדהים של קלאסיק לא יישאר אירוע חד-פעמי שחולף עם הרוח, אלא יהווה את יריית הפתיחה הרשמית לדור חדש ומרגש של יוניקורנים קוונטיים מתוצרת כחול-לבן שישנו את פני הטכנולוגיה העולמית.