חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת לחודש אוקטובר 2026, המציגה את תוואי ההתפתחות הצפוי למשק הישראלי בשנים 2026 ו-2027. על פי תרחיש הבסיס של התחזית, התוצר המקומי הגולמי ללא פעילות הייצור בחוץ לארץ – מדד שחטיבת המחקר מייחסת לו חשיבות עליונה לשקוף את ליבת הפעילות האמיתית במשק – צפוי לצמוח בשיעור של 3.4 אחוזים בשנת 2026 ובשיעור של 5.1 אחוזים בשנת 2027. במקביל, התוצר המקומי הכולל, הכולל את פעילות החברות הישראליות בחו"ל, צפוי לרשום צמיחה של 5.6 אחוזים ו-7.5 אחוזים בהתאמה.
התחזית גובשה תחת הנחת עבודה מרכזית לפיה עצימות הלחימה נותרת נמוכה ובדומה לרמה הנוכחית, באופן שמקל מדึง את מגבלות ההיצע, אם כי הסביבה הגיאופוליטית תוסיף להיות מתוחה. בבנק ישראל מדגישים כי הייצור בחוץ לארץ של פירמות ישראליות, שהגיע לכמעט 6 אחוזים מהתוצר ברביע השני של 2026, אינו צורך תשומות מקומיות ואינו מתבטא ישירות בעליית השכר או ברווחת משקי הבית המקומיים, שכן רווחיו זורמים ברובם לבעלי מניות זרים. משום כך, הניתוח המקצועי מתמקד בתוצר המקומי המנוכה כדי לשקף נאמנה את הביקושים, לחצי שוק העבודה וההתפתחויות הריאליות בישראל.
בזירת האינפלציה, התחזית מצביעה על כך ששיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים המסתיימים ברביע השלישי של 2027 יעמוד על 2.0 אחוזים, כאשר במהלך שנת 2026 כולה יסתכם ב-1.5 אחוזים ובשנת 2027 ב-2.1 אחוזים. ריבית בנק ישראל הממוצעת צפויה לעמוד ברביע השלישי של שנת 2027 על רמה של 3.0 אחוזים. בצד הפיסקלי, הגירעון בתקציב המדינה צפוי להסתכם ב-4.4 אחוזי תוצר בשנת 2026 וב-4.6 אחוזי תוצר בשנת 2027, בעוד שיחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 68.0 אחוזים ו-66.5 אחוזים בהתאמה. התחזית מלווה באזהרות מפני אי-ודאות פיסקלית משמעותית, ובראשן סוגיית תקציב הביטחון לשנת 2027 והשפעותיו האפשריות על המשק.
