נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מחזיר את גרינלנד למרכז סדר היום העולמי בהצהרה דרמטית על כך שמבצע קידוחים וכרייה מסיבי של נפט, גז ומחצבים נדירים מתקרב לקו הזינוק. בציוץ ברשת החברתית שלו Truth Social הוא הגדיר את הטריטוריה הדנית כנכס בעל חשיבות ביטחונית וכלכלית עליונה, וכינה אותה "גרינלנד החדשה והיפה שלנו", חרף העובדה שמדובר בשטח אוטונומי תחת ריבונות דנמרק. הנשיא אף טען כי לפי מומחים, עתודות הנפט הנגישות באי עולות על אלו של כמעט כל מקום אחר בעולם, וכי מיקומה הגאוגרפי קריטי ליירוט איומים אוויריים וטילים ולהגנה כוללת על ארצות הברית ואירופה. אולם, בעוד בוושינגטון מציגים את המהלך כעובדה מוגמרת, בשטח עצמו ממהרים לצנן את ההתלהבות: גורמים רשמיים בגרינלנד מבהירים כי הפקה מסחרית בקנה מידה נרחב עודנה רחוקה שנים רבות מהיתכנות מעשית, וכי שום פרויקט ענק אינו עומד להתחיל מחר בבוקר.
העניין האמריקאי הגובר בגרינלנד אינו מקרי, אלא נובע ממאבק גאופוליטי גובר על משאבים אסטרטגיים. מחקרים גיאולוגיים מצביעים על כך שגרינלנד מחזיקה ב 25 מתוך 34 המינרלים הקריטיים שהוגדרו על ידי הנציבות האירופית, וב 39 מתוך 50 מינרלים החיוניים לביטחון הלאומי והכלכלי של ארצות הברית, כולל ליתיום, גרפיט ומתכות נדירות. מכון המחקר American Action Forum העריך בעבר את השווי הפוטנציאלי הכולל של המשאבים באי בעד כ 4.4 טריליון דולר. הבהילות האמריקאית נובעת במידה רבה מהתלות המכרעת בסין, ששלטה בשנת 2024 בכ 91% מעיבוד המתכות הנדירות בעולם, רכיב קריטי לייצור מערכות נשק מתקדמות, רכבים חשמליים, סוללות ורכיבים טכנולוגיים רגישים.
למרות הפוטנציאל הגאולוגי העצום, קיים פער תהומי בין אוצרות הנמצאים מתחת לקרח לבין היכולת להפיק אותם בפועל. מומחים מזהירים כי המאגרים ברובם תיאורטיים בלבד, שכן כ 80% משטחה של גרינלנד מכוסה בשכבת קרח עבה, והתנאים הארקטיים הקיצוניים מגבילים את פעילות הכרייה לחצי שנה בלבד. הטמפרטורות המקפיאות משבשות את פעולת הציוד המכני, והרוחות העזות יוצרות קשיים לוגיסטיים כבדים בהיעדר רשת כבישים או תשתיות נמל מפותחות, מה שמייקר את עלויות הכרייה פי 5 עד 10 בהשוואה לאזורים בעלי אקלים מתון. אנשי תעשייה מדגישים כי פיתוח מכרה מסחרי באזור כזה דורש השקעות של מיליארדי דולרים לאורך שנים ארוכות עד לראיית תוצאות ממשיות.
האתגר אינו רק טכנולוגי ואקלימי, אלא גם פוליטי וחוקתי. תושבי גרינלנד והמערכת הפוליטית המקומית שומרים בקנאות על סביבתם הטבעית ועל זכויותיהם החוקיות לקבלת החלטות הנוגעות למשאבי הטבע שלהם. החל משנת 2021 העבירה הממשלה המקומית איסור גורף על כריית אורניום ועצרה חיפושי נפט חדשים משיקולים אקולוגיים ובריאותיים, מה שהקפיא פרויקטים בינלאומיים בולטים כמו קוואנפילד. אף שההסכם הביטחוני שנחתם בספטמבר בין ארצות הברית, דנמרק וגרינלנד הרחיב את הנוכחות הצבאית האמריקאית בבסיס החלל פיטופיק והגביל השקעות זרות ממדינות שאינן חברות בנאט"ו, הוא לא העניק לוושינגטון זכויות כרייה בלעדיות. ההנהגה המקומית בנוק ממשיכה להדגיש כי כל שיתוף פעולה עתידי ידרוש את אישורם המלא, וכי גרינלנד אינה עומדת למכירה או לחלוקה ללא הסכמת תושביה.
