הנוף הפוליטי והכלכלי בישראל עובר טלטלה מחודשת לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש שייערכו בעשרים ושבעה באוקטובר. המיזוג הפוליטי שנחתם באפריל 2026 בין ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד הוליד את רשימת ביחד המבקשת להציב אלטרנטיבה שלטונית מובהקת. המהלך משלב בין הרקע הימני של בנט לבין הקו המרכזי של מפלגת יש עתיד בניסיון לאתגר את ההגמוניה של בנימין נתניהו. המסלול של בנט אל עבר ראשות הממשלה החל דווקא בלשכתו של יריבו הנוכחי כאשר שימש כראש המטה של נתניהו בין השנים 2006 ל-2008. משם הוא יצא לדרך עצמאית בציונות הדתית ובהמשך כיהן כשרי החינוך והביטחון תחת נתניהו עד לשבר הפוליטי של שנת 2020.

הקמת ממשלת הרוטציה עם לפיד ביוני 2021 שרטטה מחדש את גבולות הגזרה הפוליטיים בישראל. שילובה של מפלגת רעמ בקואליציה ההיא יצר תקדים היסטורי אך גם גרר ביקורת חריפה ממחנהו המקורי של בנט. בראיון שנערך לאחרונה הודה בנט בפה מלא כי הפר הבטחה לבוחריו אך הצדיק את הצעד כמחיר הכרחי למניעת סבבי בחירות נוספים. עם זאת אירועי השבעה באוקטובר שינו את המשוואה לחלוטין ולדבריו חסימה של שיתוף פעולה עתידי עם מפלגה ערבית היא כעת עובדה מוגמרת. מנגד יש עתיד שהחלה את דרכה בשנת 2012 עם תשעה עשר מנדטים מחזיקה כיום בעשרים וארבעה מושבים בכנסת תוספת של כעשרים ושישה אחוזים לכוחה המקורי. לפיד שביסס את מעמדו כיושב ראש האופוזיציה מביא לחיבור הנוכחי את הניסיון שצבר כשר אוצר ושר חוץ מתוך מטרה לייצר חזית אחידה מול הקואליציה הנוכחית.

המצע הכלכלי של הרשימה המשותפת מציג תוכנית עבודה אגרסיבית לפירוק הריכוזיות במשק הישראלי בדגש על ענף המזון. התוכנית שהוצגה ביוני תחת השם ברית חדשה מסמנת את המונופולים והיבואנים הבלעדיים כיעד מרכזי להסדרה מחודשת. על פי המתווה תיאסר על יבואנים גדולים הפצת מותגים מובילים נוספים ותידרש מכירת סניפים של רשת שופרסל באזורים שבהם נוכחותה פוגעת בתחרות המקומית. היעד המספרי שהוצב הוא התאמת מחירי המזון בישראל לממוצע במדינות ה-OECD מהלך שלפי תחשיבי המפלגה עשוי להשאיר בכיסה של משפחה ממוצעת כשמונת אלפים שקלים בשנה. התוכנית הכלכלית משולבת ברפורמה מבנית רחבה הכוללת סגירה של שבעה משרדי ממשלה והעברת סמכויות נרחבות לשלטון המקומי לצד דרישה לאחריות אישית מצד שרים ופקידי ציבור.

סוגיית גיוס החרדים מהווה את קו השבר המרכזי מול הממשלה המכהנת ומוצגת כסוגיה כלכלית וביטחונית כאחד. בנט הגדיר את הסטטוס קוו הנוכחי מול החברה החרדית כהתאבדות בהילוך איטי והציג דרישה לגיוס של עשרים אלף חיילים נוספים. המתווה שולל לחלוטין פטורים משירות ומותנה בהפסקת המימון הממשלתי למוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה. המפלגה מציעה במקביל יצירת מסלולי תעסוקה ושירות צבאי ייעודיים לצד הקמת בתי ספר ממלכתיים חרדיים. הלחץ על משרתי המילואים והפגיעה הרציפה בשוק העבודה מוגדרים כנטל בלתי נסבל שמחייב את החלפת ברית הפוליטיקה הישנה בברית משרתים חדשה אשר תתנה כל כניסה לקואליציה בקבלת עקרונות אלו.

מעבר לזירה הכלכלית הרשימה מציגה חזון ליברלי מובהק בסוגיות דת ומדינה הכולל דרישה לקידום נישואים אזרחיים ופתיחת שוק הכשרות לתחרות. לפיד התחייב כי בתוך מאה הימים הראשונים לכינון הממשלה תקודם חקיקה שתבטיח שוויון זכויות מלא לקהילת הלהטב ולכל זוג המבקש למסד את הקשרו מחוץ לרבנות הראשית. במישור המוסדי בנט הצהיר כי ביומה הראשון של הממשלה תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר תוך הטלת האחריות הישירה על נתניהו בגין המחדלים המערכתיים. בנוסף המפלגה מקדמת חקיקה להגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים בלבד. בזירה הביטחונית בנט משמר קו ניצי התומך בפירוק מוחלט של חמאס מנשקו ובהחזקת רצועות ביטחון בעזה בלבנון ובסוריה כאשר המפתח לשיקום הרצועה עובר דרך שיתוף פעולה אסטרטגי עם מצרים.

הסקרים הנוכחיים מעניקים לרשימת ביחד בין שלושה עשר לחמישה עשר מנדטים ומציבים אותה ככוח השני בגודלו בגוש האופוזיציה. שיתוף הפעולה המסתמן עם גדי איזנקוט יאיר גולן ואביגדור ליברמן נועד לייצר חזית חוסמת אולם שאלת ההנהגה נותרה פתוחה. איזנקוט דורש כי ראשות הממשלה תופקד בידי ראש המפלגה הגדולה ביותר בגוש אך היעדר התחייבות פומבית מצד שאר השותפים משאיר את חלומו של בנט לחזור ללשכת ראש הממשלה בחיים. למרות התוכניות המפורטות והחזון הכלכלי הברור הירידה הקלה בסקרים מעלה סימני שאלה לגבי היכולת הפוליטית לתרגם את המצע למציאות. בסופו של יום המבחן האמיתי של הרשימה המשותפת יהיה ביכולתה לשכנע את הבוחר הישראלי כי הבטחות לחיסכון של אלפי שקלים ושינוי סדרי עדיפויות לאומיים אינן רק סיסמאות בחירות. ההכרעה בקלפי תקבע האם הברית בין בנט ללפיד תצליח לשרטט מחדש את הכלכלה והחברה בישראל או שמא תיוותר כאפיזודה פוליטית חולפת.