השנה החולפת הציבה בפני המשק הישראלי אתגרים חסרי תקדים, אך הנתונים הכלכליים הרשמיים המעודכנים מציירים תמונה מפתיעה ואופטימית במיוחד של התאוששות מהירה וחוסן מבני מרשים. כאשר בוחנים את המדדים המרכזיים שמפרסמים הגורמים המקצועיים בממשלה לקראת סיומה של שנת תשפ"ו, מתגלה מציאות שבה הכלכלה המקומית לא רק שורדת את הזעזועים, אלא אף רושמת צמיחה מחודשת בשורת מגזרים קריטיים. המראה המשמעותית ביותר של סנטימנט המשקיעים היא הבורסה המקומית, אשר רשמה ביצועים יוצאי דופן. מדד תל אביב 125, המאגד בתוכו את החברות הגדולות והמובילות במשק, זינק בשיעור חד של 35 % במהלך השנה האחרונה. הזינוק הזה אינו מקרי, אלא משקף הבעת אמון עמוקה של ציבור המשקיעים, המקומי והזר כאחד, ביכולתן של החברות הישראליות להמשיך ולייצר ערך גם בתנאי אי ודאות גיאופוליטיים מתמשכים.

האמון הזה מתורגם למספרים מוחלטים וברורים כאשר בוחנים את תנועת ההון הבינלאומי אל תוך גבולות ישראל. זרם ההשקעות הזרות הישירות, המהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של כל כלכלה מודרנית, חווה עדנה מחודשת. על פי הנתונים, היקף ההשקעות הזרות רשם זינוק דרמטי של 78 % לעומת השנה שקדמה לה, וכיום סך ההשקעות הזרות במשק עומד על נתון מרשים של 26 מיליארד דולר. הון זה, הזורם בעיקר למיזמי תשתית, חברות טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת, מהווה עדות חיה לכך שהעולם העסקי הגלובלי רואה בישראל יעד השקעה אטרקטיבי ורווחי לטווח ארוך. כפועל יוצא של זרימת המטבע הזר פנימה והחוסן הכלכלי הכללי, המטבע המקומי הציג עוצמה חריגה. השקל הישראלי התחזק בשיעור של 11 % מול הדולר האמריקאי, ובמקביל רשם התחזקות דומה של 11.5 % אל מול סל מטבעות החוץ המייצג את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. התחזקות המטבע מוזילה את עלויות היבוא, מקלה על יוקר המחיה עבור האזרח הפשוט ותורמת משמעותית לריסון עליות המחירים במשק.

שוק התעסוקה הישראלי, המהווה את הדופק החי של החברה והכלכלה, מציג אף הוא תמונת מצב איתנה ובריאה, במיוחד בהשוואה לסטנדרטים בינלאומיים. שיעור האבטלה במדינה צלל לרמה נמוכה במיוחד של 3.3 %, נתון המצביע על תעסוקה מלאה כמעט לחלוטין ועל ביקוש קשיח לעובדים במגוון ענפים. לשם השוואה, ממוצע האבטלה במדינות המפותחות עומד על 4.9 %, פער הממחיש את היעילות והגמישות של שוק העבודה המקומי. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר יציב וגבוה ועומד על 62.5 %, ללא שינוי ממשי מהשנה החולפת, מה שמעיד על כך שהאזרחים ממשיכים לקחת חלק פעיל בייצור הכלכלי ואינם נושרים ממעגל העבודה.

קטר הצמיחה המסורתי של המשק, ענף ההייטק, מוכיח שוב את יכולתו להתאושש במהירות ממשברים. לאחר תקופה של האטה עולמית בהשקעות סיכון, נתוני המחצית הראשונה של השנה מצביעים על זינוק של 53.6 % בהיקף גיוסי ההון לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חזרתן של קרנות ההון סיכון להשקיע סכומי עתק בסטארט-אפים מקומיים מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות טכנולוגית עולמית. מעמד זה מקבל חיזוק רשמי נוסף במדדי הבינה המלאכותית הגלובליים, שם ישראל מתבססת בצמרת העולמית. המדינה מדורגת במקום השלישי בעולם במסחור טכנולוגיות בינה מלאכותית, במקום השישי בפיתוח מודלים ואלגוריתמים, ובמקום השביעי במחקר אקדמי יישומי בתחום. נתונים אלו מבטיחים כי הכלכלה המקומית ערוכה היטב להוביל את המהפכה התעשייתית הבאה, תוך יצירת מנועי צמיחה עתידיים רבי עוצמה.

ההתאוששות הרוחבית במשק באה לידי ביטוי מובהק גם בנתוני המאקרו-כלכלה הרחבים. התוצר המקומי הגולמי רשם צמיחה שנתית של 3.2 %, המשקפת פעילות כלכלית ענפה והתרחבות של המגזר העסקי והפרטי כאחד. במקביל, הממשלה מציגה ניהול תקציבי אחראי המשתקף בירידה עקבית של הגירעון הלאומי. משיא של 4.7 % בראשית השנה, הצטמצם הגירעון לרמה של 3.3 % בלבד, נתון המעיד על עלייה בהכנסות המדינה ממיסים לצד ריסון משמעותי בהוצאות הממשלתיות. ניהול חוב קפדני זה מציב את ישראל בעמדת יתרון בולטת מול מדינות מפותחות רבות. יחס החוב-תוצר של ישראל עומד על 67.9 % בלבד, נתון הנמוך משמעותית מממוצע המדינות המפותחות שנוסק ל-111 %. יחס חוב-תוצר נמוך מהווה תעודת ביטוח כלכלית, המעידה על יכולתה של המדינה לשרת את חובותיה בקלות ולגייס הון נוסף בעתות חירום מבלי לסכן את יציבותה הפיננסית. התוצאה הישירה של מדיניות זו היא ירידה של 7.2 % בתשואות איגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים, משמעות הדבר היא שעלויות המימון של המדינה פוחתות, וקופת הציבור חוסכת תשלומי ריבית עצומים שניתן להפנות לשירותים אזרחיים ופיתוח תשתיות.

האיתנות הפיננסית של ישראל אינה נעלמת מעיניהם של המשקיעים הבינלאומיים וסוכנויות הדירוג. פרמיית הסיכון של כלכלת ישראל רשמה ירידה חדה של 29 % בשנה האחרונה, וחזרה להתייצב ברמות הקרובות מאוד לאלו שאפיינו את המשק טרם פרוץ המשבר הביטחוני. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הגדולות שומרות על דירוגים גבוהים למשק הישראלי, המשקפים איכות אשראי מעולה ויכולת החזר חובות גבוהה במיוחד, נתון קריטי לשמירה על זרימת ההון הזול לישראל. כלל המדדים החיוביים הללו, מהתחזקות השקל ועד לירידה באבטלה, תורמים למאבק המוצלח ביוקר המחיה ולריסון עליות המחירים, כאשר האינפלציה המקומית רשמה ירידה מבורכת של כאחוז שלם מהרמות הגבוהות שאיימו על כוח הקנייה של הציבור. בסופו של יום, העושר הלאומי מתורגם גם לרמת החיים של האזרח, כאשר התוצר המקומי הגולמי לנפש במונחי כוח קנייה נושק ל-60,000 דולר, נתון מרשים המציב את תושבי ישראל בשורה אחת עם אזרחי המדינות העשירות והמפותחות בעולם.