שש שנים הן בדרך כלל מספר הקסם של קרן ההשתלמות. התקופה הזו מהווה את קו הסיום של ההמתנה אל הכסף, ולאחריה החיסכון הופך לנזיל וזמין למשיכה לכל מטרה בפטור מלא ממס רווחי הון. רוב השאלות וההתלבטויות של חוסכים מגיעות דווקא מהשוליים של הכלל הזה, כלומר מאותם מצבים שבהם אנו רוצים את הכסף מוקדם יותר, מקרים שבהם אנו מחזיקים קרן ישנה ושכוחה ממקום עבודה קודם, או כאשר אנו מנסים להבין מדוע רואה החשבון נקב בסכום אחד להפקדה בעוד שבפרסומים מופיע סכום אחר לחלוטין. במציאות של היום, קרן השתלמות אינה מיועדת רק להשתלמויות מקצועיות, אלא מהווה את אפיק החיסכון ההוני המשתלם ביותר לטווח ארוך בזכות מעטפת הטבות המס הייחודית שלה.

כאשר מתבוננים על המספרים של שנת 2026, אנו רואים מספר תקרות שחוזרות על עצמן בתשובות של אנשי מקצוע וחשוב לעשות בהן סדר. עבור ציבור השכירים, תקרת השכר המוטבת עומדת על 15,712 שקלים בחודש. עבור העצמאים התמונה מורכבת יותר וכוללת שני מספרים עיקריים. הראשון הוא 13,203 שקלים, המהווה את תקרת הניכוי השנתית. השני הוא 20,566 שקלים בשנה, המהווה את תקרת ההפקדה המוטבת הפטורה ממס. בהקשר של אקטואליה לשנת 2026, יש לציין נתון משמעותי נוסף שאושר השנה ורלוונטי לציבור העצמאים, והוא תקרת ההכנסה הקובעת השנתית המזכה בהטבת הניכוי, שעודכנה ל-293,397 שקלים. המשמעות היא שעצמאי המרוויח עד לסכום זה, יכול להפריש 4.5% מהכנסתו ולקבל על כך את ההטבה המלאה כהוצאה מוכרת. מי שמרוויח מעבר לכך, ייאלץ להסתפק בתקרת הניכוי המקסימלית ולא מעבר לה.

רבים תוהים האם ניתן לגעת בכסף מוקדם יותר ולא להמתין את מלוא שש השנים. התשובה מוגבלת לשני תרחישים עיקריים. הראשון הוא משיכה למטרת השתלמות או לימודים, שמתאפשרת לאחר שלוש שנות ותק בקרן. לשם כך יש להציג תוכנית הלימודים, קבלות, ועבור שכירים גם אישור מהמעסיק. התרחיש השני רלוונטי לחוסכים שהגיעו לגיל פרישה, שזכאים למשוך את הכספים בפטור מלא כבר לאחר שלוש שנות ותק וללא קשר למטרת המשיכה. עבור שאר החוסכים, הוותק הנדרש כדי לפדות את הכספים ולשמור על הפטור ממס נותר שש שנים מלאות.

סוגיה נפוצה עוסקת בשינוי מסלולי השקעה ובחשש מאיבוד הוותק. החלפת מסלול השקעה באותה חברה מנהלת, וכן ניוד הקרן לחברה מתחרה, שומרים על הוותק המקורי במלואו. פעולות אלו אינן נחשבות לאירוע מס והרצף נשמר. מנגד, מה שמאפס את ספירת הוותק הוא משיכה מלאה של הכספים ופתיחת חשבון חדש במקומם. ההבדל בין שתי הפעולות שווה עד שש שנות המתנה מיותרות לנזילות החשבון. הבחירה המושכלת בין מסלולי ההשקעה צריכה להיגזר מאופק ההשקעה ומהיכולת של החוסך לספוג תנודות שערים.

לעתים אנו מגלים שיש ברשותנו קרן ישנה ולא פעילה ממקום עבודה קודם. גם כשמפסיקים להפקיד כספים, החשבון נשאר רשום על שם החוסך, הכסף ממשיך להיות מושקע ולצבור ותק, והחברה המנהלת ממשיכה לגבות ממנו דמי ניהול. למעשה, קרן ותיקה ונזילה היא נכס פיננסי יקר ערך, שכן הרווחים בה ממשיכים להיצבר וליהנות מפטור מלא ממס רווחי הון כל עוד הכסף נשאר בקופה. האפקט של ריבית דריבית במכשיר פטור ממס יכול לייצר סכומים אדירים, ולכן משיכה של קרן כזו דורשת מחשבה. ניתן לבצע איתור של חשבונות נשכחים ללא עלות דרך האתר הממשלתי הר הכסף ולבדוק את סטטוס הנזילות.

במקרה המצער של פטירת החוסך, הכסף עובר ישירות למוטבים שנרשמו מראש בקופה. אם לא נרשמו מוטבים, הכסף יחולק בהתאם לצו ירושה. היתרון עבור המוטבים הוא שהם רשאים למשוך את הכספים באופן מיידי וללא צורך להמתין להשלמת שש שנות הוותק. פרט קריטי הוא שהרישום בקופה גובר תמיד על האמור בצוואה, ולכן לאחר אירועי חיים משמעותיים כמו גירושין, נישואין או לידת ילד, ישנה חשיבות לעדכן את טופס המוטבים מול הגוף המנהל ללא עלות.

עובדים שכירים שואלים מה לעשות כאשר המעסיק אינו מפריש כספים לקרן. מבחינת החוק, עובד שכיר אינו יכול לפתוח קרן השתלמות במעמד שכיר ולהפקיד אליה כספים לבדו. ההפקדה חייבת להתבצע דרך המעסיק ובתיווכו. עם זאת, עובד שכיר שיש לו במקביל גם הכנסה כעצמאי רשאי בהחלט לפתוח קרן נוספת במעמד עצמאי ולהפקיד אליה כספים עד לתקרה המוטבת של 20,566 שקלים בשנה.

פער המספרים אצל עצמאים מבלבל במיוחד כשרואה החשבון ממליץ להפקיד 13,203 שקלים, אך במקומות אחרים מופיע הסכום 20,566 שקלים. אלו שתי תקרות שונות המעניקות הטבות מס מסוגים שונים. הסכום הנמוך יותר הוא תקרת הניכוי, המקטינה את ההכנסה החייבת בשנת ההפקדה עצמה. הסכום הגבוה יותר הוא תקרת ההפקדה המוטבת, הקובעת אילו כספים יהיו פטורים לחלוטין ממס רווחי הון בעת המשיכה. ההפרש שעומד על 7,363 שקלים אינו מזכה בניכוי ממס הכנסה בשוטף, אך הרווחים שייצברו עליו יהיו פטורים ממס, וזהו יתרון עצום. לכן עצמאי שעוצר בהפקדה של 13,203 שקלים מוותר בפועל על פטור עתידי.

לגבי אחוזי ההפקדה בתלוש השכר של השכיר, אם העובד מבקש להקטין את החלק שלו, הפקדת המעסיק תקטן יחד איתו. החוק מגביל את הפקדת המעסיק כך שלא תעלה על פי שלושה מהפקדת העובד. לכן, עובד שיורד להפקדה של 1%, מגביל את המעסיק להפקדה של 3% במקום המקסימום האפשרי של 7.5%. תוספת הנטו המיידית תהיה קטנה מההפסד של החיסכון בקופה, שכן בהפקדה מלאה נכנסים לקרן 10% מלאים מהשכר.

דמי הניהול הם פרמטר מכריע בצמיחת החיסכון. התקרה המקסימלית שחברות רשאיות לגבות עומדת על 2% מהצבירה הכוללת בשנה. עם זאת, הממוצע נע סביב 0.6% עד 0.8%. קרן השתלמות אינה גובה דמי ניהול מההפקדות השוטפות עצמן, כך שהמספר היחיד שצריך לבדוק ולהתמקח עליו הוא אחוז דמי הניהול מהצבירה. חוסך יכול לדרוש הפחתה או לנייד את הקופה לחברה מתחרה, בתהליך מהיר וללא אובדן ותק.