שוק ההון העולמי מציג תמונה מורכבת ומרתקת כאשר בוחנים מקרוב את תנועות הכספים של השחקנים הגדולים והמשפיעים ביותר בוול סטריט. דוח מקיף ויסודי של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אשר ניתח את הרכב התיקים של גופים מוסדיים מובילים נכון לתחילת הרבעון השלישי של שנת 2026, שופך אור חסר תקדים על האסטרטגיות המנוגדות ולעיתים המפתיעות מאוד של מנהלי ההשקעות הבכירים. הניתוח המעמיק הקיף לא פחות מ-991 קרנות גידור, המנהלות פוזיציות מניות ברוטו בשווי אדיר של 5.4 טריליון דולר. לצד זאת, נבחנו 504 קרנות נאמנות אקטיביות גדולות, אשר מנהלות נכסים בשווי מצרפי של 4.6 טריליון דולר. הנתונים המרתקים מצביעים על כך ששתי קבוצות המשקיעים הללו, אשר לרוב פועלות מתוך תפיסות סיכון, יעדי תשואה ואופקי השקעה שונים לחלוטין זו מזו, ביצעו לאחרונה התאמות סלקטיביות ומשמעותיות ביותר בחשיפה שלהן למניות הקשורות לתחום הצומח של הבינה המלאכותית. התאמות אלו יצרו מצב ייחודי של הסכמות נקודתיות במגזרים מסוימים, לצד מחלוקות עמוקות וחריפות באחרים.

כאשר בוחנים לעומק את ליבת מהפכת הבינה המלאכותית, בולטת המגמה המובהקת של השקעה בתשתיות הטכנולוגיות והפיזיות התומכות בה. שתי קבוצות המשקיעים, גם קרנות הגידור וגם קרנות הנאמנות, הגדילו משמעותית במהלך הרבעון השני של השנה את החזקותיהן בשלוש חברות בולטות המספקות פתרונות תשתית וחומרה. מדובר בחברות בלום אנרג'י, פלקס וסיגייט טכנולוגי. מעבר לשלוש החברות המרכזיות הללו, האנליסטים של גולדמן זאקס זיהו קבוצה רחבה יותר של תריסר מניות תשתית בינה מלאכותית שזכו לאמון משותף ונדיר מצד שני סוגי הקרנות גם יחד. רשימה אקסקלוסיבית זו כוללת חברות תשתית ואנרגיה כגון אמריקן אלקטריק פאוור, תאגיד אי.אקס.טי, קורוויב, לאיון אלקטריק, ניסורס, סנמינה, סייטיים, טאלן אנרג'י ואקסל אנרג'י. ההסכמה הרחבה סביב חברות אלו מדגישה את ההבנה המחלחלת בשוק ההון כי הבסיס הפיזי למערכות חכמות הוא קריטי. מדובר בפתרונות מתקדמים של קירור חוות שרתים, מערכות מתקדמות לאחסון נתונים ואספקת חשמל יציבה ורציפה שצורכים המעבדים החזקים. כל אלו מהווים תנאי סף הכרחי להתפתחות התוכנה עצמה.

עם זאת, התמונה ההרמונית הזו הופכת למורכבת ומפוצלת הרבה יותר כאשר מתרחקים ממניות התשתית הבסיסית ובוחנים את יצרניות השבבים המובילות ואת ענקיות הטכנולוגיה המוכרות. בנקודה זו מתגלה פיצול דרמטי באסטרטגיות ההשקעה של המוסדיים. בעוד שקרנות הנאמנות המסורתיות יותר רכשו בהיקפים גדולים מניות של חברות כמו אדוונסד מיקרו דיווייסז, מיקרון טכנולוגי וסאנדיסק, קרנות הגידור בחרו בפעולה הפוכה לחלוטין ודאגו למכור את אותן המניות בדיוק במהלך אותו רבעון. הפער המחשבתי הזה נמשך גם בגזרת חברות הענק המכונות מגה-קאפ. קרנות הגידור, הידועות בפעילותן המהירה, מכרו את רוב המניות בקבוצה זו במהלך הרבעון, למעט מניותיהן של מיקרוסופט ואמזון שאותן הן דווקא רכשו. מנגד, קרנות הנאמנות בחרו למכור את החזקותיהן במיקרוסופט ואמזון. מגמות סותרות אלו מוסברות בין היתר בכך שהתשואות של קרנות הגידור נמצאות כיום במתאם גבוה מאוד עם התנודות החדות והמהירות של סקטור הבינה המלאכותית בחודשים האחרונים. לעומת זאת, למרות שמשקלן של מניות תשתית הבינה המלאכותית בתיקי קרנות הנאמנות עלה בחדות השנה, הוא עדיין לא הדביק את משקלן התקני במדדי הייחוס המרכזיים. מצב זה מותיר את קרנות הנאמנות בחסר חשיפה משמעותי מול משקל הסקטור האמיתי בשוק הכללי.

מגמה היסטורית נוספת ובולטת במיוחד שעולה מהנתונים המקיפים נוגעת למגזר הפיננסי, אשר נראה כי הוא זוכה כעת לעדנה מחודשת ולזרימת הון מסיבית. שתי קבוצות המשקיעים הגדולות נמצאות כיום במשקל יתר ברור בסקטור הפיננסים, תופעה נדירה שהתרחשה רק בשלושה רבעונים ספציפיים לאורך כל היסטוריית הנתונים המתועדת של גולדמן זאקס. מניות פיננסים גדולות שנרכשו בהסכמה על ידי שני המחנות כוללות את חברת האשראי קפיטל וואן פיננשל, חברת התשלומים קורפיי, חברת הטכנולוגיה הפיננסית פייסרב וקבוצת אינטראקטיב ברוקרס. עוצמת המגמה מרשימה מאוד. קרנות הגידור הגדילו את הנטייה נטו שלהן לטובת מגזר הפיננסים ביותר מ-300 נקודות בסיס במהלך הרבעון השני בלבד, ובכך הגיעו לפוזיציה הגדולה והמובהקת ביותר שלהן בסקטור זה מאז התקופה הסוערת שקדמה למשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. במקביל לתהליך זה, קרנות הנאמנות הגדילו את הנטייה שלהן למניות פיננסים לכדי משקל היתר הגדול ביותר שלהן מאז שנת 2012 לפחות.

מעבר למגזרי הטכנולוגיה והפיננסים, ניתוח התיקים מצביע על כך ששתי הקבוצות המוסדיות מחזיקות במשקל יתר משמעותי גם בסקטור הבריאות המסורתי והיציב. עם זאת, קיימת מחלוקת ברורה ומעניינת לגבי מגזר הצרכנות. קרנות הגידור מעדיפות באופן מובהק להחזיק במשקל יתר במניות צריכה מחזורית, אלו המושפעות ישירות ממצב הכלכלה הכללית ומהכנסה פנויה של הצרכנים, ונמצאות מנגד במשקל חסר במניות צריכה בסיסית. קרנות הנאמנות, לעומתן, מחזיקות בפוזיציה הפוכה לחלוטין ומתרחקות מצריכה מחזורית, מה שעשוי להעיד על גישה דפנסיבית, שמרנית וזהירה יותר מצדן בכל הנוגע לעמידות כוח הקנייה של הצרכן הפרטי נוכח האתגרים הכלכליים.

נקודה מרתקת נוספת בדוח המפורט היא זיהוי קבוצה אקסקלוסיבית וסגורה של שש מניות המוגדרות על ידי הבנק כמועדפות משותפות. מניות אלו זוכות לפופולריות רבה ולקונצנזוס גם בתיקי קרנות הגידור וגם בתיקי קרנות הנאמנות ברבעון הנוכחי. רשימה יוקרתית זו כוללת את חברת התעופה בואינג, קפיטל וואן פיננשל, ענקית התשלומים מאסטרקארד, חברת החלל ספייס איקס, חברת הציוד הרפואי והמדעי תרמו פישר סיינטיפיק וויזה. חברות כמו קפיטל וואן פיננשל, ספייס איקס ותרמו פישר סיינטיפיק הן תוספות חדשות ומרעננות לרשימה זו ברבעון הנוכחי, בעוד שחברת השבבים מארוול טכנולוגי יצאה ממנה ואיבדה את הקונצנזוס סביבה.

ההשקעה באותן מניות המוגדרות כמועדפות משותפות מוכיחה את עצמה כמשתלמת ורווחית במיוחד עבור אותם גופים מוסדיים שבחרו בהן. תיק השקעות מתגלגל המבוסס אך ורק על מניות אלו הניב השנה תשואה מרשימה מאוד של 29% מתחילת השנה. ביצועים אלו עולים באופן משמעותי ובולט על התשואה של 16% שהניב מדד ה-S&P 500 בגרסתו במשקל שווה באותה תקופה. בפרספקטיבה היסטורית רחבה יותר, מאז שנת 2013, אותן מניות המוגדרות כמועדפות משותפות סיפקו למשקיעים תשואה שנתית ממוצעת עקבית של 17% יחד עם סטיית תקן של 22%. האמון הגורף של השוק במניות אלו מתבטא גם בצורה ישירה בתמחור שלהן בבורסה. נכון להיום, החציון של מניה מועדפת משותפת נסחר בפרמיה משמעותית של מכפיל רווח העומד על 25, זאת בהשוואה למכפיל רווח חציוני צנוע יותר של 19 בלבד במדד ה-S&P 500 הכללי. נתון כספי זה ממחיש בצורה הטובה ביותר כי משקיעים מוסדיים מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר ולהכניס יד עמוק לכיס עבור חברות המציגות יציבות, מגמות צמיחה מוכחות והסכמה רחבה חוצת מגזרים לגבי איכותן העסקית והפוטנציאל העתידי שלהן.