שוק ההון העולמי חווה לאחרונה טלטלה חסרת תקדים אשר מוקדה המרכזי נמצא במזרח אסיה ובשוק האשראי של ענקיות הטכנולוגיה. בורסת קוספי בדרום קוריאה רשמה נפילה היסטורית כאשר הפעילה מנגנוני הגנה של מפסק זרם במשך יומיים רצופים בשל פאניקה בשווקים. השילוב של ירידות חדשות לצד נפילות חדות ביום המסחר הקודם הביא למחיקה עצומה של כ-620 מיליארד דולר בשווי השוק בתוך יומיים בלבד, נתון שהוביל את הממשלה המקומית לכנס פגישת חירום של הרשויות הפיננסיות. הטריגר המיידי לגל המכירות האגרסיבי היה דוח הכספי של חברת אס.קיי הייניקס, אשר למרות שהציגה רווח שיא רבעוני מדהים של 60.54 טריליון וון דרום קוריאני המהווה צא מדהים של 557% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עדיין פספסה את ציפיות האנליסטים שעמדו על 64 טריליון וון. יחד עם סמסונג אלקטרוניקס, שתי החברות הללו מהוות כמעט מחצית מהמדד המוביל, כך שכל תנודה חדה שלהן גוררת מיד את הבורסה כולה מטה.

המשבר הנוכחי בדרום קוריאה חושף גם את הפגיעות של המשקיעים הפרטיים, אשר נהרו בשנים האחרונות בהמוניהם אל עבר שוקי המניות והבינה המלאכותית לאחר שמחירי הדיור המקומיים הפכו לבלתי נגישים עבורם ושוק העבודה הפך צפוף ותובעני. צעירים רבים, שבעבר נטו להשקיע בנכסי קריפטו תנודתיים, הפנו את מרצם והונם אל עבר מניות הטכנולוגיה והמוליכים למחצה. המגמה הזו קיבלה רוח גבית משמעותית בחודש מאי בעקבות אישור והשקה של קרנות סל ממונפות על מניות בודדות המיועדות למסחר קמעונאי. כתוצאה מכך, המשקיעים הקטנים הוסיפו רמות מינוף גבוהות לנכסיהם, ונכסי הקרנות הללו חצו את רף 50 מיליארד הדולר בחודש יולי. בעקבות ההפסדים העצומים שספגו המשקיעים בימים האחרונים, בכירים במערכת הפוליטית והכלכלית במדינה הודו בטעויות, התנצלו בפני הציבור וקראו לחדש את האיסור על מסחר קמעונאי במכשירים הפיננסיים הממונפים הללו.

ההשלכות של נפילת מגזר השבבים חורגות הרבה מעבר לגבולות אסיה, וזולגות בצורה ברורה אל שווקי האשראי והחוב בארצות הברית. סימני התשישות סביב מהפכת הבינה המלאכותית מורכבים כעת היטב בשוקי האשראי, שם משקיעים מודאגים מתחילים לדרוש פרמיות סיכון גבוהות בהרבה עבור הלוואות המימון של ענקיות הטכנולוגיה. עלויות הביטוח כנגד חדלות פירעון, המוכרות כחוזים להחלפת סיכון אשראי לתקופה של חמש שנים על סל הכולל את חמשת ההייפרסקלרז הגדולים בארצות הברית הכוללים את אמזון, מטא, מייקרוסופט, גוגל ואורקל, זינקו באופן חד מרמה של 115 נקודות בסיס לרמה של 162 נקודות בסיס בשهور האחרונים, והגיעו לשיא כל הזמנים. חוזים אלו מאפשרים למחזיקי אגח לשלם עמלה תקופתית תמורת הגנה במקרה שהחברה הלווה תגיע למצב של חדלות פירעון. כאשר משווים נתונים אלו לאיגרות חוב ממשלתיות מקבילות, מרווחי האשראי המשתקפים בשוק מעידים על כך שהמשקיעים מתמחרים כיום סבירות של 12% לכך שאחת מהחברות הללו תקלע לפשיטת רגל בתוך חמש שנים.

הגידול החד ברמת הסיכון נובע בין היתר מהעלייה המסיבית בהיקפי החוב של ענקיות הטכנולוגיה, אשר הכפילו את היקף חובותיהם הדולריים מאז ספטמבר ליותר מ-360 מיליארד דולר, וזאת במקביל לכך שתזרים המזומנים החופשי שלהן הפך לשלילי. הגורם המרכזי שמעורר את הדאגה הרבה ביותר בגזרת האשראי הוא חברת אורקל, אשר ביצעה השקעות אגרסיביות במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. למרות שלחברה יש צבר הזמנות עצום, חלק ניכר ממנו קשור ישירות ללקוח יחיד בדמות חברת אופן-איי, אשר מתמודדת בעצמה עם קשיים בייצור מזומנים ואף דחתה את ההנפקה הציבורית המתוכננת שלה. במקביל, התחזיות המצרפיות להוצאות הוניות של אלפאביית, מייקרוסופט, אמזון ומטא לשנת 2026 מטפסות לטווח שבין 725 מיליארד דולר ל-730 מיליארד דולר. ממדי ההוצאות הללו באים לידי ביטוי גם בתוצאות השוטפות, כאשר אלפאביית דיווחה לאחרונה על שריפת מזומנים רבעונית ראשונה בהיסטוריה של 5.9 מיליארד דולר, וזאת למרות שחטיבת הענן שלה צמחה בשיעור מרשים של 82%. הנתונים הללו ממחישים כיצד שוק ההון עובר משלב של התלהבות עיוורת סביב חדשנות טכנולוגית לבחינה קפדנית וחשדנית של תשואות, עלויות מימון ויכולת החזר חובות, מה שמציב את תעשיית הטכנולוגיה כולה במבחן מציאות קשוח ומאתגר מאי פעם.