סוכנות החלל הישראלית מכריזה על התפתחות משמעותית בשיתוף הפעולה המדעי הבינלאומי, במסגרתה נאס"א מזמינה חוקרים ישראלים להגיש מועמדות למחזור השביעי של תוכנית ההכשרה המוכרת תחת ראשי התיבות המייצגים טכנולוגיית חלל, יישומים ומחקר. צעד זה מגיע כחלק מהסכמי ארטמיס, עליהם חתומה מדינת ישראל, אשר נועדו לבסס שיתוף פעולה עולמי בדרך לחזרה לירח ולמסעות עתידיים לעבר כוכב הלכת מאדים. התוכנית הנוכחית מתמקדת בהכשרת חוקרים מתחומי הביולוגיה ומדעי החיים, השואפים להרחיב את אופקיהם המדעיים ולהיכנס לתחום המחקר הייחודי בסביבת החלל. מטרתה המרכזית היא להקנות לאותם מדענים את הידע הדרוש כדי לתכנן, להציע ולבצע ניסויים מורכבים המותאמים למגבלות ולאתגרים של טיסות חלל. מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להרחיב את מעורבותה של הקהילה המדעית המקומית בתוכניות מחקר בינלאומיות, ולמצב את ישראל כשחקנית מפתח במחקר הביולוגי והרפואי מחוץ לאטמוספרה.

הצורך הגובר במחקר ביולוגי בחלל נובע בראש ובראשונה מכך שסביבה זו, ובפרט תנאי המיקרו-כבידה השוררים בה, משנה לחלוטין את כללי המשחק ואת האופן שבו תופעות פיזיקליות וביולוגיות מתנהגות. בכדור הארץ, כוח המשיכה מכתיב תהליכים הנדסיים וביולוגיים רבים כגון שקיעה של תאים, ציפה של חומרים והסעת חום טבעית בנוזלים, אך כאשר כוח זה כמעט ומנוטרל במסלול סביב כדור הארץ, מתגלים לפתע דפוסים חדשים. כך למשל, תאים ביולוגיים המגודלים במעבדה על פני כדור הארץ נוטים באופן מובהק לצמוח בצורה שטוחה ודו-ממדית על גבי צלחות פטרי בגלל משקלם. לעומת זאת, בסביבת החלל הם צומחים באופן טבעי במבנים תלת-ממדיים מורכבים ועגולים, המחקים בצורה הרבה יותר מדויקת את מבנה הרקמות האמיתי בתוך גוף האדם. תופעה זו מאפשרת לחוקרים לבחון התפתחות של גידולים תאיים בתנאים הקרובים למציאות הפיזיולוגית התקינה, ולבחון את מידת ההשפעה של תרופות מתקדמות ברמת דיוק גבוהה מאי פעם.

מעבר לצמיחה של תאים חיים, תנאי החלל משפיעים גם ברמה המולקולרית הזעירה, כאשר חלבונים שונים מתגבשים באופן שונה לחלוטין ללא הפרעות הכבידה והשקיעה. מחקרים קודמים הוכיחו כי גבישי חלבון הגדלים בחלל נוטים להיות גדולים, נקיים ומושלמים יותר, מה שמאפשר למדענים ולחברות תרופות לפענח את המבנה התלת-ממדי שלהם ברזולוציה גבוהה במיוחד. הבנה עמוקה זו של מבנה החלבון קריטית לפיתוח תרופות חדשות, יעילות וממוקדות מטרות כנגד מחלות חשוכות מרפא. בנוסף, תהליכים ביולוגיים מורכבים כדוגמת פירוק עצם, דלדול שרירים והזדקנות, מתרחשים בקצב מהיר ומואץ אצל אסטרונאוטים השוהים בחלל תקופות ארוכות. חקר התהליכים המואצים הללו בקרב בני אדם המרחפים מעל כדור הארץ, מאפשר לא רק למצוא פתרונות רפואיים שישמרו על בריאותם של צוותי משימות החלל, אלא גם לשפוך אור על מחלות פיזיולוגיות בכדור הארץ, כמו מחלת האוסטאופורוזיס, ולפתח עבורן טיפולים שישפרו את איכות חייהם של אנשים רבים בגיל השלישי.

התמודדות טובה יותר עם מחלות, פיתוח פתרונות רפואיים מהירים וקידום חקלאות נטולת אדמה ובת קיימא בחלל, הפכו ליעדים קריטיים במיוחד לאור חזרתה המתוכננת של האנושות לירח בעשור הנוכחי ובניית התשתית לקראת המסעות המאוישים למאדים. מסעות חקר אלו ידרשו מהאסטרונאוטים לשהות פרקי זמן ממושכים מאוד הרחק מכדור הארץ ובבידוד מוחלט, ולכן הם יזדקקו ליכולת לייצר מזון וצמחים באופן עצמאי, לאבחן מחלות מרחוק ולייצר תרופות אישיות בזמן אמת. מטרתה המרכזית של תוכנית ההכשרה הממוקדת של נאס"א היא לגשר בדיוק על הפער שבין המומחיות המדעית התיאורטית במעבדות בכדור הארץ, לבין הידע המעשי, ההנדסי והטכני הנדרש ליישום מחקר דומה בסביבת החלל העוינת. ניסוי ביולוגי שגרתי במעבדה אקדמית רגילה דורש התאמות הנדסיות קפדניות ומחמירות ביותר כדי להפוך לניסוי אוטונומי, סגור הרמטית ובטוח לחלוטין להפעלה. עליו לעמוד במגבלות משקל ואנרגיה נוקשות של החללית או תחנת החלל הבינלאומית, ולעיתים קרובות להיות מופעל ומתופעל מרחוק ללא שום מגע של יד אדם או אסטרונאוט מלווה.

במהלך חודשי ההכשרה בתוכנית, המשתתפים ייחשפו לעומק לנושאים מדעיים וטכנולוגיים רבים שיפתחו בפניהם עולמות תוכן חדשים. הם ילמדו בהרחבה על פיזיולוגיה אנושית ורפואת חלל מונעת, יחקרו את ההשפעות ההרסניות של קרינת חלל קוסמית וסערות שמש על הדי-אן-איי של גוף האדם והצומח, וילמדו באילו אמצעים טכנולוגיים וביולוגיים ניתן להתגונן מפניה. כמו כן, המשתתפים יודרכו ביסודיות כיצד לעשות שימוש מושכל במאגרי המידע העצומים והפתוחים של נאס"א, כדוגמת מאגר המידע הגנטי העולמי המכיל נתונים אדירים על שינויים גנטיים שחוו אורגניזמים שונים במהלך שהותם בחלל בשנים האחרונות. גישה חופשית לנתונים אלו מאפשרת לחוקרים לבצע ניתוחים סטטיסטיים וביו-אינפורמטיים מתקדמים ולהפיק תובנות חדשות ומאמרים מדעיים, גם מבלי לשגר פיזית ניסוי חלל בעצמם. תהליך הפקת המידע מתוך הנתונים הגנטיים הללו מאפשר להאיץ משמעותית את קצב המחקר והפיתוח של מוצרים חדשים ולקצר את הדרך מהמעבדה אל השוק הקליני.

הזמנה זו להשתתף בתוכנית משתלבת היטב במערכת האקולוגית המדעית בישראל, אשר צומחת ומתפתחת בצעדי ענק בתחום הניו-ספייס וחקר החלל המסחרי. בישראל פועלת כיום קהילה ענפה ומגובשת של חוקרים אקדמיים, מהנדסים וחברות מסחריות העוסקים באופן תדיר בפיתוח ציוד וניסויים המיועדים לפעול מחוץ לכדור הארץ. אבן דרך לאומית משמעותית בהקשר זה הייתה משימת רקיע ההיסטורית, שבמסגרתה שהה האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בתחנת החלל הבינלאומית וביצע בהצלחה יתרה עשרות ניסויים מדעיים מורכבים, ביניהם מחקרים רבים בתחומי הביולוגיה, הרפואה וראיית החלל שפרצו דרך חדשה ומעשית. הצלחת המשימה המחישה את הפוטנציאל הישראלי העצום בתחום ושימשה כזרז וכהשראה לפיתוחים מקומיים נוספים. בנוסף, חברות מקומיות בולטות, הזוכות לעידוד ולתמיכה תקציבית של סוכנות החלל הישראלית, מפתחות ומייצרות כיום מעבדות זעירות המעלות ניסויים ביולוגיים וכימיים אל המסלול סביב כדור הארץ. מעבדות זעירות אלו מבוססות על טכנולוגיית מיקרו-פלואידיקה המאפשרת שליטה מדויקת ואוטומטית בטיפות זעירות של נוזלים, ובכך חוסכות משאבים יקרים בשיגור ומייעלות את תהליך המחקר האוטונומי בתנאי היעדר כבידה.

השתתפותם של מדענים ישראלים בתוכנית הבינלאומית של נאס"א נועדה להוות שלב משמעותי וחיוני נוסף בבניית עתודת חוקרים לאומית, מקצועית ורחבה. עתודה אנושית מובחרת זו תוכל בעתיד לחבר באופן מיטבי ויעיל בין מוסדות המחקר והאקדמיה לבין תעשיות הביוטכנולוגיה המסחריות, ולהכין את מדינת ישראל לקראת השתלבות מובילה ודומיננטית במשימות חלל פרטיות ומורכבות לעומק מערכת השמש. התוכנית הנוכחית מיועדת לאנשי מקצוע אקדמאיים בעלי תואר דוקטור מחקרי, תואר רפואי קליני פעיל או תואר מתקדם המקביל ברמתו. היא פתוחה למועמדים המגיעים מכלל המגזרים המשקיים, לרבות מוסדות אקדמיים מוכרים, גופים ממשלתיים וחברות מסחריות פרטיות, וכל זאת ללא צורך או חובה בניסיון מוקדם בתחום החלל עצמו. מטרתה העליונה היא להנגיש ולהסיר חסמים מהתחום עבור אנשי מדע מצטיינים המגיעים מדיסציפלינות ומקצועות מסורתיים יותר בכדור הארץ.

המחזור השביעי והמדובר של ההכשרה המקצועית יתקיים במתכונת וירטואלית ומקוונת מלאה ויכלול סדרה של מפגשים שבועיים אשר יתפרסו ברצף על פני התקופה שבין ה-15 בספטמבר 2026 ועד ל-23 בפברואר 2027. במחזור יוקרתי זה עתידים לקחת חלק כ-45 נציגים נבחרים בקפידה מרחבי העולם כולו. מועמדים הרואים עצמם מתאימים וראויים לקחת חלק פעיל בחזון המדעי השאפתני מוזמנים להגיש את בקשותיהם ותיקיהם באופן עצמאי ומסודר עד לתאריך היעד הסופי של ה-31 ביולי 2026. אף על פי שההשתתפות בתוכנית אינה מבטיחה קבלת מימון מובטח שיאפשר 100% כיסוי כלכלי או שיגור עתידי ודאי של ניסוי פרטי אל החלל, היא ללא צל של ספק מעניקה לחוקרים ולמדענים את הכלים המעשיים החשובים, הידע התיאורטי העדכני ביותר והקשרים הבינלאומיים העמוקים הנדרשים לבניית המוכנות המקצועית שלהם, במטרה להוביל בגאווה את חזית המדע אל מחוץ לאטמוספרה.