ממשל טראמפ ממשיך להרחיב את הפורטפוליו הכלכלי שלו, והפעם הוא מסתער על אחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות ביותר של המאה העשרים ואחת. בהודעה שפורסמה לאחרונה, נחשף כי הממשל האמריקני יעניק מענקי ענק לתשע חברות העוסקות בתחום המחשוב הקוונטי, אך בניגוד למענקים מסורתיים בעבר, המהלך הנוכחי מלווה בתנאי משמעותי לפיו המדינה תקבל בתמורה החזקות הון ואחוזים מאותן חברות. הצעד הדרמטי הזה מסמן כי טכנולוגיית הקוונטום, סקטור שמושך כיום עניין עצום מצד משקיעים למרות סימני שאלה שעוד נותרו לגבי היתכנותו המסחרית בטווח הקצר, עומד להצטרף לתיק ההשקעות הממשלתי. הפורטפוליו המדובר כבר כולל נכסים אסטרטגיים בתחומי השבבים, הפלדה, האנרגיה הגרעינית וכריית מחצבים נדירים, ומוכיח כי וושינגטון מאמצת גישה של השקעה פעילה שמשלבת אינטרסים כלכליים עם שיקולי ביטחון לאומי.
החדירה האמריקנית לשוק הקוונטי מגובה בסכומי עתק. היקף העסקאות הכולל נאמד בשני מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר יוקצו למיזם חדש מבית ענקית הטכנולוגיה יבמ. חשוב לציין כי ההשקעה אינה מופנית ישירות ליבמ, אלא למיזם חדש ועצמאי בשם אנדרון שיוקם באולבני שבמדינת ניו יורק, ומטרתו להקים את מתקן הייצור הראשון בארצות הברית שיוקדש בלעדית לשבבים קוונטיים. חברת גלובל פאונדריז צפויה לקבל כשלוש מאות ושבעים וחמישה מיליון דולר, מה שיתורגם להחזקה ממשלתית של כאחוז אחד בחברה. חברות טכנולוגיה נוספות, בהן די-ווייב קוונטום, ריגטי קומפיוטינג ואינפלקשן, הודיעו על עסקאות פרטניות בסך מאה מיליון דולר כל אחת. התנאי המשותף לכל תשע החברות המעורבות הוא הענקת נתח בעלות ממשלתי שאינו מקנה שליטה ניהולית, וזאת במטרה להבטיח החזר ראוי על ההשקעה עבור משלם המסים האמריקני. השוק הגיב בהתלהבות למהלך, ומניית יבמ זינקה בלמעלה משבעה אחוזים עם היוודע דבר המעורבות הממשלתית, בעוד מניות של חברות אחרות המעורבות בתוכנית רשמו עליות חדות של עד עשרים אחוזים.
האסטרטגיה הכלכלית של ממשל טראמפ בשנה החולפת מדגישה שוב ושוב את שילוב הביטחון הלאומי בתוך מהלכי השקעה פיננסיים אגרסיביים. הממשל מציג את המהלכים הללו כדרך להבטיח רווחים כלכליים לצד תמיכה בתעשיות אסטרטגיות שקיומן קריטי לעוצמתה של המעצמה. דוגמה מובהקת לכך היא מניית הזהב שהממשל תפר לעצמו בחברת יו אס סטיל, כחלק מההסכם לאישור רכישתה על ידי תאגיד ניפון סטיל היפני, כמו גם רכישת נתח של שמונה אחוזים מחברת האנרגיה הגרעינית וסטינגהאוס. עם זאת, ההשקעה הבולטת והרווחית ביותר עד כה נרשמה בגזרת השבבים עם חברת אינטל. מאז ההכרזה על ההסכם עם יצרנית השבבים האמריקנית באוגוסט אשתקד, מניית החברה שברה שיאים והניבה לארצות הברית רווח על הנייר של יותר מארבעים מיליארד דולר. הנשיא טראמפ לא היסס להתגאות בהישג זה, ופרסם הודעה ברשת החברתית שלו שבה בירך את העם האמריקני על ביצוע השקעה כה מוצלחת.
בחינה של העסקאות הקוונטיות החדשות מגלה קווי דמיון ברורים להשקעות קודמות שביצעה הממשלה, במיוחד בתחום כריית וזיקוק מחצבים ויסודות נדירים. ארצות הברית מתמודדת כבר שנים עם קושי משמעותי להתחרות בדומיננטיות הסינית בסקטור זה, האחראי על ייצור מרכיבים חיוניים לכל מוצר אלקטרוני מודרני. בשנה האחרונה, וושינגטון נקטה גישה אקטיבית ורכשה החזקות בשורה של חברות העוסקות במחצבים נדירים, ביניהן יצרנית המגנטים וולקן אלמנטס וחברות הכרייה אם פי מטיריאלס ויו אס איי רר ארת'. בסך הכל, הממשל מחזיק כיום בנתחי בעלות הנעים בין חמישה לחמישה עשר אחוזים בלפחות חמש חברות שונות הפועלות בתחום היסודות הנדירים.
המבנה וההיקף של עסקאות היסודות הנדירים, שבהן מענקים ממשלתיים ניתנים לחברות הזנק מסוכנות יחסית בתמורה להחזקות מיעוט, זהים לחלוטין לאופן שבו מתוכננות עסקאות המחשוב הקוונטי כעת. המהלך הרחב מצביע על שינוי עמוק בתפיסת התפקיד של הממשל הפדרלי. במקום להסתפק ברגולציה או במתן תמריצי מס, המדינה הופכת למשקיעת הון סיכון אקטיבית שנוטלת חלק בסיכויים ובסיכונים הפיננסיים של החזית הטכנולוגית. גישה זו מאפשרת לממשל לא רק לנווט את הפיתוח הטכנולוגי אל עבר צרכיה הביטחוניים והכלכליים של ארצות הברית, אלא גם להבטיח שאם אחת מהטכנולוגיות פורצות הדרך הללו אכן תשנה את העולם ותייצר רווחי עתק, הקופה הציבורית תהיה אחת המרוויחות הגדולות ביותר מההצלחה. התבססות של מעצמות על מודלים של השקעה ישירה בתשתיות קריטיות מלמדת כי הזירה הכלכלית והגיאופוליטית משתלבות זו בזו באופן חסר תקדים, תוך יצירת מנגנונים חדשים של תחרות גלובלית על עליונות מדעית ופיננסית כאחד.
