רצפת המסחר בוול סטריט חוותה ביום שני תנודה חריגה שהזכירה את ימי תור הזהב של ענקיות הטכנולוגיה, כאשר מניות יצרנית השבבים AMD זינקו ביותר מ-23% ביום בודד. המניע לגל הקניות המאסיבי היה חשיפת עסקת ענק, הנאמדת במיליארדי דולרים, מול חברת הבינה המלאכותית OpenAI. מעבר למספרים היבשים, ההסכם משרטט מחדש את יחסי הכוחות בתעשיית החומרה. במסגרת ההבנות, ספקית השבבים תעביר לידי מפתחת ה-ChatGPT כוח עיבוד עצום בהיקף של למעלה מ-6 ג'יגה-וואט של מעבדים גרפיים. אספקה זו לא תתרחש בבת אחת, אלא תיפרס על פני מספר דורות של טכנולוגיה, כאשר יריית הפתיחה מתוכננת למחצית השנייה של שנת 2026 עם הטמעת שבבי ה-MI450. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להבטיח זרימה קבועה של כוח מחשוב לגוף שצורך משאבים אלו בקצב הולך וגובר.
הנדבך המרתק ביותר בעסקה חורג מיחסי ספק-לקוח מסורתיים ועובר למחוזות הבעלות הצולבת. OpenAI תקבל לידיה נתח בעלות של עד 160 מיליון מניות ב-AMD, כמות המשקפת החזקה של כ-10% מסך הון המניות של יצרנית השבבים, נתון הגוזר כי סך המניות המונפקות של החברה עומד על כ-1.6 מיליארד. מניות אלו לא יועברו באופן מיידי, אלא יבשילו במנות מדורגות בכפוף לעמידה ביעדים תפעוליים נוקשים. המנה הראשונה של המניות תשוחרר רק כאשר תשלים AMD את פריסת הג'יגה-וואט הראשון של מערכי השבבים. מודל תגמול זה קושר את האינטרסים של שתי החברות בקשר בל ינותק ומבטיח מחויבות ארוכת טווח מצד יצרנית החומרה לפרויקט השאפתני, תוך יצירת מנגנון הגנה למשקיעים מפני אי-עמידה ביעדים. ז'אן הו, סמנכ
המהלך האסטרטגי של AMD אינו מתרחש בוואקום, אלא מהווה תגובת נגד ישירה למהלכים אגרסיביים של שחקניות אחרות בזירה. רק לפני שבועות ספורים, המתחרה המרה אנבידיה הטילה פצצה משלה כאשר הודיעה על השקעת ענק של 100 מיליארד דולר ב-OpenAI. מטרת ההשקעה ההיא הייתה לסייע לחברת הסטארט-אפ להמשיך ולבנות את מרכזי הנתונים הפרטיים שלה, אשר מפעילים את שירותי הבינה המלאכותית השונים שהיא מציעה לציבור. התחרות העזה על אספקת התשתיות מדגישה את ההבנה בוול סטריט כי הכסף הגדול נמצא כרגע אצל החברות שמניחות את הצינורות והיסודות לעידן הטכנולוגי החדש, הרבה לפני שהיישומים עצמם מתחילים להניב רווחיות יציבה לכלל השוק. הזרמת ההון המאסיבית הזו הופכת את יצרניות החומרה למעין בנקים של כוח מחשוב, המממנים את הלקוחות שלהם כדי להבטיח לעצמם זרם הכנסות עתידי.
שווי השוק של OpenAI עצמה ממשיך לשבור שיאים היסטוריים ומוערך כיום ב-500 מיליארד דולר, נתון המקבע את מעמדה כסטארט-אפ היקר ביותר בעולם ומציב אותה בשורה אחת עם התאגידים הגדולים בתבל. התיאבון של החברה לתשתיות נראה בלתי נדלה. בחודש שעבר בלבד, היא חתמה על הסכם רכישת ציוד ענן מחברת אורקל בהיקף דמיוני של 300 מיליארד דולר. זרם ההון האדיר שמופנה לפרויקטים בתחום, יחד עם ההשקעות חסרות התקדים של הגופים המוסדיים בוול סטריט, החלו לעורר בשבועות האחרונים שיח ער סביב האפשרות להיווצרותה של בועה פיננסית. החשש בקרב אנליסטים רבים הוא שמחירי הנכסים מתנתקים מהערך הכלכלי האמיתי שלהם בטווח הקצר, תופעה מוכרת מגלי חדשנות קודמים כמו בועת הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים. במהלך כנס הטכנולוגיה האיטלקי שנערך בשבוע שעבר, התייחס מייסד אמזון, ג'ף בזוס, לדינמיקה הנוכחית בשווקים ולחששות המשקיעים. בזוס טען כי סביר מאוד להניח שאנו אכן עדים להיווצרותה של בועה בתחום, אך מיהר לסייג ולהוסיף כי הבינה המלאכותית עדיין תספק יתרונות מוחשיים לתעשיות ולצרכנים ברחבי העולם לאורך זמן. בפרספקטיבה רחבה, השקעות הענק של חברות כמו AMD ואנבידיה בתשתיות של OpenAI מעידות על אמונה עיוורת בכיוון שאליו צועד השוק. המאבק על נתח שוק בתחום החומרה לבינה מלאכותית עבר משלב ההצהרות לשלב של התחייבויות הון בהיקפים חסרי תקדים. כעת נותר לראות האם מודל הבעלות הצולבת והעסקאות המורכבות יצליחו לתרגם את ההבטחות הטכנולוגיות לרווחיות יציבה שתצדיק את התמחורים הגבוהים.
