בעוד השוק הגלובלי חווה טלטלות ושינויים מבניים, ההון הישראלי רושם הישג היסטורי. מדירוג פורבס לשנת 2026 עולה כי ישראל הפכה למעצמת עושר עם ייצוג חסר תקדים בצמרת הכלכלית העולמית. מי הם האנשים שמובילים את הרשימה, ואילו מגזרים ייצרו את המיליארדרים החדשים שלנו?
שנת 2026 תיזכר כשנת הפריצה של העושר הישראלי אל מרכז הבמה העולמית. לפי הדירוג השנתי של מגזין "פורבס", לא פחות מ-52 אזרחים ישראלים מחזיקים בתואר הנכסף "מיליארדר", עלייה מרשימה לעומת שנים קודמות. הנתון הזה מציב את ישראל במקום גבוה מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, ומדגיש את הדומיננטיות של אנשי עסקים מקומיים בסקטורים אסטרטגיים כמו טכנולוגיה, ספנות ונדל"ן.
בתוך רשימת ה-52, בולטים שלושה שמות שתפסו מקום של קבע במאה הראשונה של עשירי תבל. בראש הרשימה הישראלית ניצבת מרים אדלסון, עם שווי של 37.5 מיליארד דולר (מקום 56 בעולם). אחריה ניצבים האחים לבית עופר: עידן עופר (34.6 מיליארד דולר) ואייל עופר (33.6 מיליארד דולר), המנהלים אימפריות חובקות עולם בתחומי הספנות, האנרגיה והנדל"ן.
במקומות הרביעי והחמישי נמצאים האחים דמיטרי ואיגור בוכמן (13.6 מיליארד דולר כל אחד), שהקימו את ענקית המשחקים "פלייריקס". שמות בולטים נוספים שרשמו זינוקים משמעותיים הם מיכאל פדרמן (כ-10 מיליארד דולר), יצחק תשובה שזינק ל-8.3 מיליארד דולר בזכות נכסי הגז, ושלמה אליהו עם 3.2 מיליארד דולר.
הפריצה הישראלית לדירוג אינה מקרית. היא תוצר של שלושה וקטורים מרכזיים בכלכלה הישראלית והעולמית:
- הספנות והלוגיסטיקה: מחירי התובלה הימית והביקוש הגובר לשינוע סחורות הזניקו את שווי החברות של משפחת עופר ומשפחות נוספות הפועלות בתחום.
- מהפכת ה-AI והסייבר: חלק ניכר מהמצטרפים החדשים לרשימה הם מייסדי חברות טכנולוגיה ("יוניקורנים") שהבשילו להנפקות ענק או למכירות משמעותיות. ישראל נותרה מוקד עולמי לפתרונות סייבר ואבטחת מידע, תחומים שהביקוש להם רק גובר.
- הנדל"ן המניב: למרות סביבת ריבית מאתגרת, בעלי שליטה בחברות נדל"ן ישראליות הפועלות באירופה ובארה"ב הצליחו להשיא תשואות נאות ולחזק את הונם האישי.
נוכחותם של 52 ישראלים ברשימה היא יותר מאשר נתון סטטיסטי יבש. עבור המשקיע הישראלי, מדובר באישור לעוצמתו של ה"ניהול הישראלי". העסקים המובילים כיום אינם מוגבלים לגבולות המדינה; הם פועלים בשווקים הגלובליים, מגייסים הון בנאסד"ק ורוכשים חברות מעבר לים.
עם זאת, הריכוזיות של העושר מעלה גם שאלות על הפערים בחברה הישראלית. בזמן שצמרת הרשימה נהנית מצמיחה פנומנלית, האתגר של המשק הישראלי ב-2026 נותר "חלחול" של העושר הזה לשכבות רחבות יותר באוכלוסייה, בעיקר דרך תעסוקה בהייטק והשקעות בתשתיות.
הפוטנציאל הישראלי טרם מוצה. עם התקדמות טכנולוגיות ה-Quantum Computing והמשך הפיתוח בתחום ה-Climate-Tech, סביר להניח שנראה שמות חדשים נוספים נכנסים לדירוג בשנים הבאות.
