שלום,

מפאת חשיבות הנושא אני מעלה אותו כאן בראשי.

העלאת המע"מ: מס על עניים במקום מיסוי העשיריםהאוצר איבד שליטה על תקציב הביטחון ואינו יכול להביא בחשבון שהחיסכון יגיע משם או משינוי סדרי עדיפויות שלא יפגע בשכבות החלשות ובמעמד הבינייםחידה: למשרד האוצר חסרים מיליארדים רבים כדי לסגור את הבורות בתקציב המדינה, מהיכן הוא יקח את הכסף? 1. הוא יקצץ את תקציב הביטחון בהתאם להמלצות של ועדת טרכטנברג 2. הוא יבצע סדר עדיפויות חדש בתקציב המדינה 3. הוא יעלה מסים לעשירים 4. הוא יעלה מסים לעניים. אם בחרתם בתשובה 4 זה אומר שאתם יודעים איך הדברים מתנהלים כאן ולכן מגיע לכם לקבל תפקיד נחמד במשרד האוצר.
מאז תחילתה של המחאה הציבורית ופרסום המלצות ועדת טרכטנברג היה ברור שרגע התשלום יגיע. טרכטנברג המליץ שלא להגדיל את מסגרת התקציב, אלא להעלות את מס החברות ולהקטין את תקציב הביטחון במטרה לתת מענה לדרישות המחאה. תקציב הביטחון לא קוצץ אלא גדל, והאוצר אף הגדיל את ההוצאות - למימון דרישות המחאה ‏(הקלות להורים לילדים קטנים‏), לתוספות שכר ‏(מורים, רופאים, עובדי קבלן‏) ולסבסוד עלויות ייקור הדלק. כך, בסופו של דבר נוצר עודף הוצאות על הכנסות שמוערך ב–10 מיליארד שקל ויותר.

אחד מהסעיפים שעליהם המליץ טרכטנברג היה להעלות את המס על מי שמשתכרים יותר ממיליון שקל בשנה ‏(83 אלף שקל בחודש‏) ב–2%. איכשהו המס הזה נפל ולא אושר עד היום. זה לא מקרי. קשה להשית מס עשירים במדינה שבה לכל עשיר יש עורך דין ‏(עשיר‏), יחצ"ן ‏(עשיר‏), לוביסט ‏(עשיר‏) וחברים ‏(עשירים‏), שתורמים למפלגות וכולם יחד [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] לטרפד את המס הזה ‏(שהיה אמור להכניס לקופת המדינה כ–400 מיליון שקל‏).

אבל יש מס שאין לו לוביסטים ויחצ"נים, אלא רק מיליוני אנשים פשוטים ולא מחוברים שנאלצים לשלם אותו, וככל שהם יותר עניים, הם מושפעים ממנו יותר. קוראים לזה מע"מ. מאז החלתו בשנות ה–70, שימש המע"מ מעין כפתור שקל ללחוץ עליו כדי לסתום חורים בקופת המדינה. זה מס קל לתפעול ולגבייה, שתרומתו מורגשת מיד בקופת המדינה ועל כן השימוש בו מפתה. היו גם תקופות שבהן המע"מ הופחת כדי לעודד צריכה.
אבל כעת מה שהמדינה צריכה זה לגבות יותר מסים, ולכן הבחירה בפתרון של הגדלת המע"מ מפתה מאוד את אנשי האוצר. הם יודעים שהשימוש בכפתור הזה הוא קל אינו כרוך בעימות עם מגזר כזה או אחר ולא מצריך חשיבה של ממש על שינוי בסדרי העדיפויות. כל 1% במע"מ מגדיל את הכנסות המדינה ב–4.25 מיליארד שקל, ואם המע"מ יעלה מ–16% ל–17% כפי שהאוצר בוחן - זה יסתום בקלות חלק גדול מהבור.

האוצר מעדיף בשלב הזה לייצר הכנסות חדשות ולא לצמצם את ההוצאות הציבוריות, משום שהדבר יביא לפגיעה בשכבות החלשות. ההנחה הזאת מבוססת על כך שהאוצר איבד שליטה על תקציב הביטחון ואינו יכול להביא בחשבון שהחיסכון יגיע משם או משינוי סדרי עדיפויות שלא יפגע בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.

גם העלאת המע"מ היא פגיעה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, ולכן כדי להעביר כזה סעיף בעייתי, האוצר יצטרך להתאמץ מאוד ולגבש תוכנית שגם חותרת להשגת צדק חברתי, ולא רק מכרסמת בו. התוכנית הזאת יכולה להתבסס על טיפול אגרסיבי בהון השחור, בתכנוני מס, בשכירים עשירים שהקימו חברות ארנק כדי לשלם פחות מס, וכמובן בבעלי הכנסות גבוהות. הלחיצה על כפתור העלאת המע"מ היא פשוטה, אבל שאר המשימות הן מורכבות יותר.

העלאת המע"מ ב–1% ללא ביצוע צעדים משלימים מול העשירים, מעלימי המס, מתכנני המס ומהנדסי המסים תעניק משמעות חדשה לנוסחה שנקבעה בהפגנות המחאה בוול סטריט ובעולם כולו בשנה האחרונה: זהו 1% נגד 99% מהציבור.

הבעיה הקשה ביותר עם המע"מ היא היותו מס רגרסיבי, כלומר, פוגע יותר בבעלי הכנסות נמוכות שהכנסתם מוקדשת בעיקר לצריכה. זהו מס שלא מקדם את השגת הצדק החברתי הכה מדובר, אלא להיפך, פוגע בצדק החברתי.

חתול אנגורה מה יהיה? אשמח להערותיך והארותיך.
המצב הופך לבלתי נסבל.

ללט
חלומות פז
Rר