יש שמועות שרוצים להגיע ל 103-110 יינים לדולר, ואולי יותר גבוה אפילו, אבל בינתיים זה רק שמועות, לדעתי אי אפשר לדעת, אבל אני חושב שנותר עוד מקום לעליות.

כתבה זו הופיעה בביזפורטל אתמול נכתבה ע"י רונן מנחם. "בשבועות האחרונים אנו עדים לירידה חדה בשער הין היפני. מתחילת השנה נסוג המטבע בכ-21% כנגד הדולר האמריקני. מהלך כה [BstockB="351015"] חד [/BstockB] של המטבע היפני מעורר השתאות, אך האם יימשך בחודשים הבאים? בין השאר שואלות זאת חברות הייצוא היפניות, שין זול יותר מוזיל את מוצריהן בשוקי חו"ל. פיחות המטבע סייע למדד המניות Nikkei 225, העתיר בחברות ייצוא בתחום מחשוב, מכשירי חשמל לבנים ומוצרי אלקטרוניקה בידורית, לזנק 10% מתחילת השנה ופי 3 מכך ב-12 החודשים האחרונים (נכון ליום ג", 05.02.13).

• רוצה לדבר על זה עם המקצוענים? כנס לפורום של Bizportal

כשחושבים על כך שהתוצר המקומי הגולמי היפני התכווץ ב-0.9% ברבע האחרון של השנה שעברה, והריבית במדינה נמצאת כבר ארבע שנים ברמה של 0.1%-0%, ניתן להבין מדוע המטבע המקומי לא אמור להיות יקר במיוחד - אך מה גרם לפיחות כה מהיר דווקא בזמן האחרון?

ובכן, ניתן לתלות זאת במספר גורמי מפתח, שפעלו בבת אחת לרעת היין:
- הוקמה ממשלה חדשה, שחרטה על דגלה גישה תקציבית מרחיבה בהרבה מקודמתה, והבטיחה לנקוט מדיניות נמרצת, שתגדיל משמעותית את היצע ההון והכספים במשק היפני. הממשלה הודיעה כי תפעל להגדלת היעילות והתחרותיות של כלכלתה, תנהיג שינויים מבניים בתשתיות, מחקר ופיתוח, תסדיר ותשפר את מערכת המס. כך הפיחה תקוות - כי הענק היפני התעורר מהתרדמה שאחזה בו בשני העשורים האחרונים.

- הבנק המרכזי הכריז על יעד אינפלציה
אינפלציה

מצב בו מתרחשות עליות מחירים של מוצרים ושרותים. תופעת האינלפציה מחלישה את ערכו של המטבע ואת כח הקנייה של האזרחים. מצב הפוך ממצב של דיפלציה.

של 2%, שאיפה יומרנית מאוד(!), בהינתן שהיעד הקודם היה נמוך במחצית (1%), ומדד המחירים לצרכן בכלל ירד 0.1% ב-12 החודשים האחרונים. למעשה, השינוי המתגלגל שלו (12 חודשים אחורנית) לא עלה על 0.5% אף פעם ב-4 השנים האחרונות.

- בד בבד, הכריז הבנק המרכזי של במדינה על תוכנית רכישת ניירות ערך בלתי מוגבלת בזמן, בדומה למהלך שזכה להצלחה בארצות הברית. החל מינואר 2014, כשתסתיים התכנית הנוכחית, ירכוש הבנק המרכזי של יפן מדי חודש ניירות ערך בסך 13 טריליון ין, מהם 2 טריליון ין שיוקצו לאיגרות חוב של ממשלת יפן. סך הרכישות בשנת 2014 יגדל ב-10 טריליון ין בהשוואה לשנה הנוכחית. התחייבות זו אינה דבר של מה בכך, שכן תשואת הפדיון על איגרת חוב ל-10 שנים שהנפיקה ממשלת יפן עומדת היום (נכון ליום ד") על 0.80% - הנמוכה ביותר בעולם אחרי שווייץ. יש לציין, כי ככל שתשואת הפדיון נמוכה יותר, כך מחיר האיגרת גבוה יותר.

- בעולם מורגשת ירידה במפלס החששות ועלייה בתיאבון לסיכון.

מה הלאה?
במבט לשנה-שנתיים הקרובות, פיחות הין יכול להימשך, בפרט לאחר שבשנות המשבר נסק המטבע היפני לרמות גבוהות מאוד בהיותו מטבע חוף מבטחים פופולרי. עוצמתו הייתה אז כה חזקה, עד כי גם לאחר רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה ביפן עצמה בחורף 2011, תוסף המטבע בשיעורים חדים ביותר כנגד המטבעות האחרים.

אולם, מדובר בתהליך שברירי ובדרך עוד מזומנים לנו גלים של עלייה וירידה בשנאת הסיכון בעולם. היין הוא בין המטבעות שיוצאים נשכרים מיידית מכל אירוע כלכלי שלילי, כמו בימים האחרונים, כשחשדות לכאורה נגד ראש ממשלת ספרד וחזרת ברלוסקוני באיטליה מחדשים את החששות מהרעה במשבר החוב בגוש האירו, או בצל הירידה המפתיעה בתמ"ג של ארה"ב ברבע הרביעי של השנה שעברה.

כמובן, ייתכנו גם מתיחויות אזוריות, כמו הויכוח שפרץ בשנה שעברה בין יפן לסין בקשר עם בעלות על קבוצת איים קטנה בים סין המזרחי, או המתיחויות המזדמנות בין דרום קוריאה לצפון קוריאה.

מצד שני, הבנק המרכזי של יפן לא מהסס להתערב בהתנהלות שוק המט"ח, כשהוא חושב שהין מתייקר יתר על המידה, מחריף את הלחצים לירידות מחירים ומאיים על פעילות החברות המייצאות. לכן, גם אם הסיכוי הסביר הוא להמשך פיחות בין, ולרשויות ביפן יש עניין ברור בכך, יש לגלות זהירות ולקחת בחשבון תנודתיות, לעיתים חריפה ולרוב מפתיעה, בהתנהלות המטבע.

בטורי העוסקים במטבעות אני שב ומציין, כי בכל הקשור במטבעות, היכולת להעריך מגמות מוגבלת מאוד ועדיף לאמץ הנחות עבודה לתקופות קצרות.

אינני יורד לסוף דעתך עם הבאת הכתבה הזאת, יתרה מזאת, אלו חדשות של אשתקד שידועות לציבור הרבה זמן, ואני מתפלא על הכותב.
מה, הוא התעורר עכשיו ?