שלום,.

ציפי שלום,
שאלתך כללית מדי,
כדי לנסות ולסייע עליך להגדיר מס" דברים והם:
לכמה זמן ההשקעה, האם הכסף לזמן ארוך/ עד פירעון או שנדרשת נזילות, האם הנטייה לסולידי או ברמת סיכון נמוכה/ בינונית / גבוהה.
מה התשואה המבוקשת.

ככל שהתשואה גבוהה הסיכון גבוה.

ככל שהסיכון גבוה נדרש פיזור גדול יותר.

תנסי לענות על אלה ואשתדל לסייע.
כמו כן עיון בפורום יכול לתת לך מס" כיוונים.

מעוניינת באגח לא עד הפרעון,סיכון בינוני,אין לי בעיה של נזילות,הבעיה שאין לי סבלנות לחכות לפרעון,מחפשת אג"ח כמו [BstockB="1082379"] טאואר [/BstockB] שהמלצת ועשו עליה הרבה רווחים,תודה לך!

הי ציפי
אני חייב להגיד שקצת קשה להבין איזה סוג של אגח את מבקשת (בעיקר רמת הסיכון). חשמל 22 זה אגח בטוח למדי, [BstockB="1084128"] דלק קבוצה [/BstockB] הם אגחים עם סיכון מסויים (נקרא לה סיכון בינוני), [BstockB="1082379"] וטאואר [/BstockB] לפחות כשרם המליץ במקור היה "אגח זבל" בסיכון גבוה.
כמו שרם ציין תשואות גבוהות באגחים מגלמות סיכון רב (למרות שמנסיון רם מוצא יהלומים גם בהר של זבל).

היי ציפי

לא מבין גדול.אך תשואת האגח היא 2.16 אחוז.

שער 135.28 ופארי שזה שווי הוגן הוא כ 117.3 .

כלומר כ 15 אחוז מעל הפארי. עד לפקיעת האגח הוא יתכנס לכיוון השווי ההוגו ויפסיד את ה 15 האחוז האלו בניטרול האינפלציה .

הייתי מצפה לתגובות בנושא . כי החזקתי חשמל 22 עד לפני כחצי שנה וקניתי איגוד שה 1 בהנפקה ומתלבט אם למכור אותו ברווחי הון של כ 7 אחוז ב 3 חודשים. תודה לתייחסים

נהרוג שתי ציפורים במכה אחת 🙂
ציפי - סבלנות היא מילת המפתח. אל תסתכלי על 2009. היא לא מייצגת. אפש לעשות רווחים יפים, אבל כמו תמיד באג"ח - זה דורש סבלנות.
ובכל מקרה - ההגדרות שלך לא מספיק מדויקות:
מהו טווח הההשקעה המרבי שלך?
מה האחוז שאת מוכנה להפסיד מההשקעה המקורית? (זאת הגדרה טובה יותר לסיכון לדעתי).
ולא פחות חשוב - על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים? (כדי לדעת האם יש צורך לפזר בין השקעות שונות או שהסכום קטן מדי).

לאבי - חשמל 22 לא ייתכנס לכיוון הפארי. הרעיון במחיר הנוכחי הוא שהוא מגלם את הקופונים העתידיים שהאג"ח מחלק. אם האג"ח יגיע לפארי שלו - הוא ייסחר בתשואה של 6.5% (צמוד!).
לקראת הפדיון הסופי האג"ח ייתכנס לתשואה 0 (ואולי אף למטה מכך).

לגבי איגוד שה נד 1 - תראה, יש כאן דילמה מסוימת. השוק הסולידי רשם עליות יפות החודש, אם כי האפיק הארוך היה מתון יותר. שטר ההון של איגוד נסחר בתשואה של כ-2% מעל אג"ח ממשלתי - לדעתי פער סביר בהתשחב במח"מ הארוך. מצד שני, קח בחשבון שעליית תשואות (בעקבות עליות הריבית הצפויות) עשויות להעלות את התשואות על אג"ח ממשלתי מקביל ב-0.3%-0.6% לדעתי, כלומר הפער עשוי להצטמצם (דבר שעלול לגרות ירידות של 3-5% בשטר ההון הנ"ל).
אם אני מסתכל על אלרטנטיבות דומות - יש לך 2 שטרי הון של בנק [BstockB="691212"] דיסקונט,[/BstockB] שאני באופן אישי מעדיף אותם על פני שטר ההון של איגוד:
האחד - [BstockB="691212"] דיסקונט [/BstockB] מנ שה נד1 - במח"מ קצת קצר יותר משטר ההון של איגוד, ותשואה טיפהל"ה גבוהה יותר. בשטר הון הנ"ל אין מנגנון של אי-תשלום ריבית במקרה של הפסד מצטבר במשך 6 רבעונים (כפי שקיים בחלק משטרי ההון), ואם הבנק ירצה לדחות את תאריך הפדיון שלו תוספת הריבית השניתית היא די נכבדת.
השני הוא [BstockB="691212"] דיסקונט [/BstockB] שה א- הפעם מח"מ קצת ארוך יותר משל איגוד, אבל התשוא עליו גבוהה ב- 0.6% לעומת שטר ההון של איגוד. שטר ההון הנ"ל מסוכן יותר, שכן כאן קיים המנגנון שמאפשר תיאורטית אי-תשלום ריבית במקרים מסוימים.
נקודה חשובה נוספת - האם בכוונתך להשאר עד לפדיון ולהנות מהקופונים החודשיים? (דבר שאני לא ממליץ עליו בהכרח). אם כן, אתה פחות תושפע מהתנודות באג"ח (ובטווח הרחוק אף תהנה מרווחי הון נוספים).
לשיקולך.

אם אין לך סבלנות ואת רוצה לקבל תשואה גבוהה מהר נסי את פולישוק לדוגמא. עלתה כ 14% ביומיים האחרונים. אבל קחי בחשבון שיכולה לרדת אותו דבר תוך שעה. מאד מסוכן. ❗ זה כל היופי - אין דברים פשוטים או צפויים מידי.

ציפי שלום,
להערכתי השנה הקרובה תאופיין בתנודתיות רבה גם בשוק המניות וגם בשוק האג"ח. תוואי העלאות הריבית ישחק תפקיד חשוב בתשואות האג"חים וכן כמובן הציפיות האינפלציוניות. לדעתי בזמן הקצר אנו נראה פחות העלאות ריבית מהצפוי בגלל הירידה בשער הדולר שתקשה על סטנלי פישר להריץ את הריבית למעלה. בשלב זה לא צפויים להתפתח לחצים אינפלציוניים ויתכן ונראה ירידה בציפיות לכיוון מרכז היעד (לכ- 2%). לאור זאת, הייתי ממליץ אג"ח שקלי במח"מ ארוך של חמש שנים או יותר שנותן ריבית נטו להחזקה גבוהה משמעותית מאיגרות ממשלתיות כדי לקבל פיצוי הולם על עליות הריבית אם וכאשר יבואו.
אג"ח לא רע הוא פטרוכימים אגח ג" שנותן 9.6% נטו להחזקה שנתי וגם בהעלאת ריבית של אחוז שלם במהלך החצי השנה הקרובה (תסריט קיצוני לדעתי) עדיין תקבלי תשואה שנתית של כ-2% שזה פי 6 מריבית שמבלים היום בבנק על פיקדונות.

מקווה שהצלחתי לעזור,
בוריס.

אהלן בוריס,
מספר הערות ברשותך:
1) לגבי העלאת הריבית - אני לא חושב שניתן להסתכל על עליית הדולר כגורם שמשפיע (בצורה מרכזית לפחות) על הנגיד בהעלאת הריבית. זאת, משני טעמים:
הראשון , והמשמעותי יותר, הוא שאם המשק אכן יעבור לצמיחה מהירה (יחסית) ב-2010 הרי שזה מכביד מאד על סביבת ריבית נמוכה. עפ"י נסיון העבר, ועפ"י התבטאויות בכירי בנק ישראל, סביבת ריבית נמוכה במצב של משק שצומח במהירות אינה רצויה.
הטעם השני - אנחנו לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] יודעים לצפות את התנהגות הדולר (אני לפחות לא יודע). שינוי כיוון עולמי והתחזקות הדולר עלולים להפוך את הטעם ללא רלוונטי.
על זה אפשר להוסיף ולומר שהנגיד לא מסתכל על הדולר בפני עצמו, אלא בודק את השקל (והדולר) לעומת סל מטבעות עולמי.
2) לגבי בחירת אג"חים - המספר שצריך לעמוד לנו בראש הוא 4%. זוהי סביבת הריבית הנורמלית. על זה ניתן להוסיף את התשואה ה"נורמלית" על אג"ח ממשלתי שקלי ל-5 שנים במצב שכזה - שתהיה באיזור ה-5%.
בתקופה שבה הריבית עולה, כשקונים אג"ח במח"מ ארוך (חמש שנים ומעלה) צריך לבדוק האם בהנתן ההנחות שציינתי נהיה מוכנים להמשיך ולהחזיק בו (ובמילים אחרות - במידה ומדובר באג"ח סולידי, כמו אג"ח של בנק גדול, התשואה צריכה להיות לפחות 6% כדי שהוא יעמוד בהנחות המחמירות).
אנחנו הרי לא יודעים באיזה קצב הריבית תעלה, ואנחנו לא רוצים להיות מופתעים ו"להתקע" עם אג"ח במח"מ ארוך שהתשואה עליו לא מספיק גבוהה.
3) לגבי פטרוכימים ג - לא ממש הבנתי את צורת החישוב שדרכה הגעת לתשואה שנתית של 2% (אני מניח שזה קשור לירידת מחירים בעקבות עליית התשואות). בכל מקרה, חשוב לציין שני דברים:
1) הסיכון שקיים באג"ח, כפי שכתבתי מספר פעמים.
2) הטווח הארוך עד לפדיון.
לכן, לדעתי, אין טעם להשוות בין פטרוכימים ג" לפקדון בבנק. מסכים איתי? 🙂

ל- shilk:
יתכן ולא הסברתי את עצמי בצורה ברורה מספיק. ישראל היא הכלכלה היחידה מתוך המדינות המפותחות שצמחה בשנת 2009 ולכן המשקיעים הזרים רואים את השקל כמטבע מועדף להשקעה ואת המשק הישראלי למקום מצויין להשקיע בו, גם בהשקעות בבורסה וגם בהשקעות ריאליות. מגמה זו מובילה להתחזקות השקל מול רוב המטבעות בעולם. כל העלאת ריבית של סטנלי פישר רק תחזק את האטרקטיביות שרואים המשקיעים הזרים במדינת ישראל ולכן תגרום לירידה נוספת במשער החליפין. ירידה של שער החליפין תוביל לפגיעה [BstockB="704015"] ביצוא [/BstockB] ועל ידי כך תגביר את האבטלה. היבוא יגדל והביקושים המקומיים יקטנו שזה כמובן צעד מרסן אינפלציה כשלעצמו שבולם את הצמיחה. כל זאת ועוד יובילו לירידה בציפיות האינפלציוניות, וזרימה של הכספים מהאפיק הצמוד לאפיק השקלי.
לגבי האיגרת של פטרוכימים, כוונתי הייתה שאיגרת בעל מח"מ של 7 שנים ותשואה נטו להחזקה של 9% אמורה לאבד 7% על כל העלאת ריבית של אחוז אחד, ובגלל שאני לא מאמין שעד סוף השנה ריבית בנק ישראל תעמוד על יותר מ2.25%, אני חושב שבכל מקרה האיגרת תיתן תשואה חיובית לא רעהב בכלל ביחס לאיגרות אחרות וכמובן ביחס לפיקדון בבנק.

בוריס.