עדיין מוקדם בכדי לאמוד את ההשלכות של התחזקות השקל על הצרכן הסופי, אך מחקר בנק ישראל מהעבר עשוי לספק מסגרת לתמונה הכוללת. התחזקות השקל ביחס לדולר ולסל המטבעות משקפת את ההתפתחויות החיוביות של המשק יחסית לכלכלות של שותפות הסחר של ישראל. עודף [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] המשמעותי במאזן התשלומים, בשל תנועות ההון פנימה לישראל; אקזיטים של חברות ישראליות, בעיקר בתחום ההייטק; פעילות הגידור והאיזון של משקיעים מוסדיים בישראל; וגם אישור תקציב המדינה לשנה הבאה - כל אלו תורמים להתחזקות המטבע המקומי. אבל יש לכך מחיר.
התחזקות השקל גוררת ירידה ברווחיות היצואנים, שכן הם מקבלים את התמורה במטבע חוץ, ואילו חלק ניכר מהוצאותיהם, כמו שכר עבודה, נקובות בשקלים. מנגד, חלק מהוצאותיהם נקובות במטבע חוץ, למשל רכישת חומרי גלם ומכונות וציוד, ועל כן חלק מההשפעה מתקזז. לעומתם, ההשפעה על היבואנים הפוכה - רכישת המוצרים והשירותים היא במטבע חוץ, ואילו התמורה ברובה בשקלים, ועל כן התחזקות השקל משפיעה לחיוב על רווחיותם. אבל חלק מהוצאותיהם נקובות בשקלים, כמו למשל שכר עבודה, ועל כן חלק מההשפעה מתקזז. התחזקות השקל מטיבה גם עם הצרכנים שרוכשים מוצרים בחו"ל באונליין או טסים לחו"ל, אבל בינתיים בזירה המקומית, עוד ועוד חברות מצהירות על העלאת מחירים נוכח עליית חומרי הגלם והתשומות בעולם. לא רק התייקרות חומרי הגלם לבדה מביאה להעלאת מחירים. יוקר המחיה בישראל גבוה בשל מספר סיבות, ביניהם נתח נמוך יחסית של יבוא בשל חסמי כניסה, ריכוזיות בענף המזון, שיעורי מע"מ גבוהים יחסית לאירופה שנחשבת שותפת סחר מרכזית, ועלויות נוספות.
הקשר בין שער חליפין לאינפלציה
עד כמה התחזקות השקל מוזילה את התשומות ליבואנים? קשה לאמוד במדויק את ההשפעה של הייסוף של השקל על היבואנים, וגם ליצואנים, בטח לא על סמך התפתחות של שבועיים בשער החליפין. יחד עם זאת, אולי אפשר לקבל מושג אם מסתכלים על הקשר של שער החליפין לאינפלציה. לפי מחקר של בנק ישראל מפברואר 2019, כל ירידה של 1% בסל המטבעות מול השקל, מתורגמת לירידה של 0.25% במדד המחירים לצרכן בחצי השנה שלאחר מכן. מדובר במחקר שנעשה בחלון זמן של ארבע שנים והסתיים ב-2018, או אז האינפלציה היתה נמוכה לעומת 2.5% ב-12 החודשים האחרונים. ובכל זאת, בחישוב גס, מהלך הייסוף המהיר של השקל עשוי לגרור ירידה של עד 0.1% במדד המחירים לצרכן כבר בחודש נובמבר. ובחישוב גס עוד יותר, מהלך הייסוף המהיר עשוי לגרוע כ-0.7% מהאינפלציה בחישוב שנתי. מצד שני, עלויות חומרי הגלם והתובלה הימית זינקו בשנה האחרונה, וכך סביר להניח שהייסוף של השקל לא יוביל להוזלת הרכיבים המיובאים ספציפית השנה, אבל לבטח יביא לצמצום עליות המחירים.

להבדיל מהיבואנים, ליצואנים רבים אין יכולת להעלות את מחירי מוצריהם בשל התחזקות השקל ביחס לדולר, וככל שהשקל מתחזק כפי שנרשם ביתר שאת בחודשים האחרונים, כך נפגעת יכולתם לעמוד בתנאים התחרותיים שמעבר לים. יחד עם זאת, ככל שתעשיית ההייטק תמשיך להציג עלייה בפעילות, כך גדלה יכולתם של המפעלים להעלות את מחירי סחורותיהם בתגובה על התחזקות השקל ולקזז את ההשפעה על הייסוף המהיר של המטבע המקומי.
"ייתכן שמחירי היבוא יעלו"
אז האם זה הזמן לסייע ליבואנים על חשבון היצואנים? נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס לסוגיית ההתערבות בשוק המט"ח בשבוע שעבר עם אישור התקציב, כשאמר כי "הוועדה המוניטרית מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים". דבריו של ירון מחזקים את הערכה כי הלחצים להתחזקות השקל יימשכו, ולא מן הנמנע כי נשקלת האפשרות להטיב עם היבואנים שסבלו מהתייקרות התשומות מעבר לים.
"אם שערו של השקל לא יחזור במהירות ל-3.2-3.3 שקלים - התחזקותו עשויה לפעול להוזלת מוצרי יבוא", אמר אלכס זבז"ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש. "כבר החודש צפויה ירידה במחיר השקלי של הנסיעות לחו"ל או המוצרים שהצרכנים קונים מחו"ל ישירות באינטרנט. בכדי שהתחזקות השקל תשפיע על המוצרים המיובאים על ידי רשתות השווק ויבואנים אחרים, צריכים לעבור כמה חודשים כי הם עדיין מוכרים מלאים שנרכשו בשער השקל גבוה יותר. יחד עם זאת, למרות התחזקות השקל ייתכן מאוד שמחירי היבוא דווקא יעלו מכיוון שעלייה במחיר הדולרי של המוצרים המיובאים תהיה גבוהה יותר. מספיק להסתכל על עלייה במחירי היבוא בעולם כדי להבין את הזינוק. מדד המחירי היבוא בגרמניה עלה ב-18%, בארה"ב ב-9%, ביפן ב-31% בקוריאה ב-27%. צריך להוסיף לזה גם עלייה חדה במחירי תובלה. לכן, ספק שהתחזקות השקל תוזיל את המוצרים, אלא לכל היותר תקטין את ההתייקרות שלהם".

גלובס