השבוע החולף היה בסימן ירוק בוהק כשסודה סטרים הקפיצה המעוף מעלה. זו לא רק העליה הטכנית כתוצאה מעיסקת הענק אלא סקוויז נוראי שחוו סוחרי השבועיות שפשוט דחפו המדד מדי יום כמעט למן הפתיחה ועד נעילה. על חוסר ההגיון בהשקעה באופציות הללו בלבד בסטיה הנוכחית כבר הרחבנו בעבר אלא שדי אם נגיד כי מדי יום ראינו אינספור פעמים של חוסר נזילות ופערים של 50 ₪ ויותר ואין זה פלא כמובן לאור מאות אחוזי התיקרות על בסיס קבוע.

לא תמחור הוא מה שעמד לעיני הסוחרים ובודאי שהבורסה לא מצאה סיבה לקפוץ כך פתאום אבל עבור שחקני המעוף החודש למעשה נגמר זה מכבר. עם החצייה של 1600 התרחקנו מיעד פקיעה אופטימאלית וראינו לאורך הימים האחרונים סגירה מהירה של הגנות חשופות עמוק בכסף. זוהי למעשה עמדת המתנה שמחד מבטיחה כי עבור צד ה CALL נחתם הסיפור ומאידך מצפה כי דילוג הסטרייקים מעלה יהיה לאחר תנועה עמוקה יותר, מה שמעלה הסבירות לתיקון ברמה הנקודתית. לפחות בקיאים נסביר כי הצמד 1570-1600 הוא למעשה 3 סטרייקים חתומים ומוטב כבר שהמדד ימשיך מעלה ואז נתקן מאשר כל פעם לפתוח צד ה CALL, שהרי הסבירות לתיקון עולה כסבירות למהלך המקדים. כיוון שכך הסבירות לשורט סקוויז אפסית כי ממילא מגולם מלוא ההפסד, וברור כי בספטמבר הפתיחה תהא עמוק מתחת לספוט. כמובן שענין זה בעייתי לכשעצמו כי בניגוד לאשתקד, השנה החגים הם באמצע השבוע מה שמבטיח גאפים רבים ובפרט ברמת המחירים הנוכחית בניו יורק.

ברמה המקומית, ודוקא בגלל מדד הבנקים הגבוה, דוח מזרחי חשוב במיוחד ונופל על הפקיעה עצמה. הבנק הפריש עד כה 45 מליון בלבד, נמוך מהותית מהדרישה האמריקנית. קשה להאמין שהבנק יעז שלא להגדיל ההפרשה שכן רשות ני"ע תתערב (וגם תביעות נגזרות בעתיד) אבל מאידך הקו התקיף מול ארה"ב ישבר בתרחיש שכזה. אנו מניחים כי הסכום יוכפל ואולי מעט למעלה מכך מה שכמובן יציג את מכפיל הרווח הנוכחי כהזוי במיוחד כשזהו המדד, בהיעדר תעודת שורט עליו, המנותק הרחק משוויו הריאלי ביחס ליתר המדדים.

בשוק המט"ח הדולר ביצע תנועה דרמטית מול השקול ונפל לרמתו הנמוכה מזה חודשיים. הסיבה המרכזית היא הקולות הקוראים להאט קצב העלאת הריבית אך על אף שהקונצנזוס הוא המשך החלשות המטבע, נדמה כי הנשיא טראמפ ששינה דעתו וכעת מתנגד לקצב העלאה גבוה לא ישנה דעתו של הפד. יותר מדי אינפלציה ומעט מדי נתונים מאיימים, יכולים לעצור המומנטום שהחל. ההיפך הוא הנכון והפד, בסביבת השיאים בוול סטריט, דוקא יכול להאץ הקצב. זה עדין לא מוצא ביטויו בעקום אבל הירידה הנוכחית אינה כאן בכדי להישאר. הערכתנו היא לחזרה מהירה לסביבות 3.68 ולאחריה להמשיך מעלה ואין שום סיבה שבעולם שהפד, בניגוד כה גמור לאירופה וישראל, יצבור תחמושת מחדש.
בזירת הסחורות לא היו תמורות של ממש השבוע: הנפט עודנו מתחת ל 70 אך לא מספיק רחוקה כהערכתנו; הזהב התיצב מעל 1200 אך לא מספיק רחוק כהערכתנו ואנו ממשיכים בדשדוש האינסופי ושורט על הראשון ולונג על המתכת.

באירופה הסיפור הגדול הוא טורקיה עם צניחת המטבע אבל החששות אינם מוצדקים. אין בטורקיה דבר היכול לאיים על יציבות הגוש. זה שהאיחוד מקרטע ובמצב גרוע לכשעצמו זה נכון ומדויק אבל האגח הטורקיות כמעט ואינן מצויות, בטח לא ביחס לגודל המדינה, בחברות האיחוד. על ארה"ב ואסיה אין בכלל מה לדבר ככה שמדובר לחלוטין במשבר מקומי.
ולהבדיל, בזמן שכולם מפוקסים על טורקיה הסיפור הגדול בשבועיים האחרונים הוא איטליה. כסכר מחורר לחלוטין, כל מי שיכול למלט את כספו מהמדינה עושה כן. התשואה באגח מאותתת על המשך מגמה אלא שלמעלה מ 20 שנה לא ראינו יציאה כה מסיבית של כספים מאיטליה. מכירת האגח האיטלקי באוגוסט עומד כעת על שיא כל הזמנים, לרבות שיא המשבר האירופאי.
רבים מתפלאים על האנומליה של השוק האירופאי מול וול סטריט אבל צריך לזכור שלבעיה האיטלקית (והיוונית, והספרדית,...) מצטרפת העובדה כי הבנק המרכזי מקטין בעקביות קצב הרכישות. למי שיש ספק התשואה ל 10 שנים חתמה בשבוע החולף ברמה הגבוהה מאז 2014, שיאו של המשבר. זה עומד בסתירה מוחלטת לירידה בתשואת אגח ארה"ב ל 2.8 ומכאן שהבורסות באירופה יוסיפו להשתרך הרחק מאחורי ניו יורק.

כאן בחינת המדדים האמריקנים מובילה למסקנה כי 2900 היא נקודה בלתי נמנעת. 26 אלף נקודות בדאו הן יותר הגיוניות מהמספר לעיל ובטח יותר הגיוניות מהנסדק אבל כרגע אנו עדים למגמת סגירת פוזיות שורט בניו יורק. זו אינה ברמה של סקוויז אך היא בהחלט יכולה להוביל לעוד 1% לערך מעל הספוט האמור. בטווח המיידי של ימים איננו רואים מאין תיבלם המגמה הנוכחית וגם אם הקצב יואט, וזאת קרוב לודאי יתרחש עם ההגעה לסטרייק העגול, נדמה כי אפילו פתיחה בחקירה פלילית נגד טראמפ לא תצליח לבלום המגמה הנוכחית.

מניות ומגזרים
אברות אגח ד – תשואה של 5% במח"מ 2.5 היא לא עניין נפוץ למדי. הוסיפו לכך העובדה כי הדירוג הוא BBB וקבלנו משקיעים שמתמחרים סיכון עצום (ביחס לממשלתי) בחברה שזה פשוט לא קיים בה. רמז לכך ניתן למצוא במכירות בעלי עניין לאורך השנה בפרמיה ניכרת ועדין הנייר שומר על יציבות ברמה השנתית, ולפיכך בעל פוטנציאל תשואה נאה לכל טווח.

שבוע טוב ומוצלח !