בשנים האחרונות מורגשת ירידה עקבית וברורה בדמי הניהול הממוצעים שנגבים מהחוסכים במכשירי החיסכון הפנסיוני בישראל, ככל שדמי הניהול האלה נבחנים במונחי אחוזים כשיעור מההפקדות ושיעור מהנכסים. ואולם, עיבוד שערך "גלובס" לנתונים שפרסמה באחרונה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בדוח הממונה השנתי ל-2017, ולנתונים שפורסמו בדוחות חברות הביטוח, מעלה כי מבחינה שקלית מדובר, כצפוי, בהליך של גידול בדמי הניהול - שנובע מגידול [BstockB="351015"] חד [/BstockB] בהפקדות ובנכסים המנוהלים בשלל אפיקי החיסכון הפנסיוני.אז כמה משלם הציבור בישראל עבור ניהול החיסכון לטווח ארוך שלו? בדיקת "גלובס" מעלה כי מדובר בתשלום דמי ניהול בהיקף שהצטבר בשנת 2017 לסכום של כ-8.2 מיליארד שקל, המהווה גידול של כ-21% ביחס ל-2016, אז הסתכמו דמי הניהול שזרמו לביטוחי המנהלים המנוהלים בשוקי ההון, בקרנות הפנסיה החדשות ובחברות ניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בכ-6.8 מיליארד שקל.מהיכן הגיעה הקפיצה? בעיקר מדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים שנמכרו בין השנים 1992 ל-2003, ושכיום סגורות להצטרפות מבוטחים חדשים. במקביל, נרשמה עלייה עקבית בדמי הניהול בפנסיה החדשה ובדמי הניהול הקבועים, שנגבים מפוליסות חיסכון פנסיוני שמנוהלות על ידי חברות הביטוח בשוקי ההון.בשנה החולפת גם חלה עלייה בדמי הניהול שגבו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, וזאת בצל גידול [BstockB="351015"] חד [/BstockB] בהפקדות לשווקים אלה, עם הצטרפות קופות הגמל להשקעה וקופות הגמל "חיסכון לכל ילד".מדובר בסוגייה הרת משמעות כמעט לכל תושב ותושבת עובדים בישראל. זאת, משום שבשנת 2008 הפנסיה בישראל הפכה לחובה עבור כל השכירים במשק. ברבות השנים החובה התרחבה, וכיום יש חובה לחסוך לפנסיה בשוק הפרטי, דרך אפיקי החיסכון לטווח ארוך ובעולם של הפנסיה הצוברת, וזאת כרובד הפנסיוני השני של הציבור בישראל מעבר לקצבת הזיקנה של ביטוח [BstockB="604611"] לאומי.[/BstockB]

גידול ניכר בקרנות הפנסיה החדשותהחיסכון לטווח ארוך מנוהל כיום בשלושה אפיקי חיסכון שונים, אך דומים: קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, וביטוחי המנהלים שמנוהלים בשוקי ההון. את שלושת אפיקי החיסכון האלה מנהלים הגופים המוסדיים, בעיקר קבוצות הביטוח הגדולות, ובתי ההשקעות.עבור ניהול החיסכון הזה, ובדומה לאפיקי חיסכון אחרים, הגופים האלה נהנים מדמי ניהול, שכאמור נגזרים מהיקף הנכסים שאותם הם מנהלים ומהיקפי הכספים שזורמים לניהולם. הגידול הניכר ביותר הוא באפיק החיסכון של קרנות הפנסיה החדשות, בעיקר המקיפות, במה שצפוי להמשיך לאורך שנים רבות, עד ששוק זה יגיע לשיעור גידול "טבעי". למעשה, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הן שוק צומח מאוד, ומהוות את האפיק המועדף לחיסכון לפנסיה חובה, כשהן גם נהנו מהעלאת שכר המינימום, למשל.בכל אופן, דמי הניהול השקליים בשוק זה גדלים והולכים, כפועל יוצא מגידול בהפקדות לשוק ובצבירה שמנוהלת בו ובאמצעותו. בשנת 2017 הסתכמו דמי הניהול שנגבו מהחוסכים באפיק זה, הן דמי הניהול מהצבירה והן אלה שמההפקדות השוטפות, בכ-1.64 מיליארד שקל, וזאת לעומת כ-1.49 מיליארד שקל ב-2016.מדובר באומדן שנעשה על הנתונים שפרסמה הרשות ונתונים מהדוחות הכספיים של חברות הביטוח, כשהגידול בתחום זה הוא עקבי וצפוי להימשך גם בשנים הבאות, אלא אם תהיה מפולת בשוקי ההון או צרה אדירה בשוק העבודה הישראלי, כשבמקביל נרשמת שחיקה בשיעור דמי הניהול הנגבים מהצבירה ומההפקדות השוטפות.

מקור גלובס