כשסין יצאה מסגרי הקורונה חששו רבים שהתפרצות הביקושים תביא להתפרצות אינפלציונית שתזלוג גם לשאר העולם. השנה התהפך המצב, ובשל המשברים שפוקדים את כלכלת סין, התגבר החשש שהיא תייצא לעולם דווקא דפלציה. בשני המקרים זה לא קרה במדינות המפותחות, וככל הנראה גם לא יקרה בישראל
כשהעולם התבשר על כך שבייג"ינג מוכנה לפתוח את גבולותיה אחרי מגפת הקורונה הוא אומנם נשם לרווחה, אך רבים חששו שזינוק [BstockB="351015"] חד [/BstockB] בביקוש הסיני, שהיה כבוש במהלך הסגרים ויתפרץ לכשיוסרו, יוביל להתייקרות הסחורות והמוצרים. מהלך כזה, סברו רבים, רק יחמם את סביבת האינפלציה החמה ממילא.
כשנה ורבעון חלפו מאז פתיחתה הדרמטית של סין, וכיום אפשר להודות במידה רבה של ענווה — הדרקון האסייתי שוב מתעתע בכלכלנים. לא זו בלבד שהפריצה הכלכלית הגדולה לא התממשה, סין המשיכה לשקוע בבעיות ענף הנדל"ן והאשראי, משקי הבית המשיכו לחסוך במקום לצרוך, הצמיחה המשיכה לקרטע והרשויות המשיכו לשדר לעולם המערבי שבבית עסקים כרגיל.
סין רחוקה שנות אור מלייצא אינפלציה. בחודש ינואר ירדו המחירים לצרכן בסין בקצב השנתי המהיר ביותר זה 15 שנה ואיבדו כ־0.8%, בעוד המחירים ליצרן ירדו בכ־2.5% בהסתכלות שנה מול שנה. להפך, בשווקים תוהים אם ב־2024 היא תייצא דפלציה — ואם כן, באיזו מידה זו תסייע להפחתת הריביות ברחבי העולם. לראיה, מחירי [BstockB="704015"] היצוא [/BstockB] הסיני אכן ירדו לאחרונה בקצב המהיר ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008, דבר שמצביע על כך שהיצואנית הגדולה בעולם מתחילה לשלוח דפלציה החוצה למדינות שנאבקות באינפלציה גבוהה.
חשוב להדגיש כי הערכות השוק מדברות על יכולת מוגבלת לגרום לירידה חדה של מחירים בעולם המפותח, בעוד רבים חושבים שלדפלציה סינית עשויה להיות השפעה משמעותית על השווקים המתעוררים, במיוחד אלה שיש להם קשרי מסחר ענפיים מול בייג"ינג.
בעוד היבוא מסין מהווה כ־16.5% וכ־20.8% מכלל היבוא של ארה"ב ואירופה בהתאמה, מרביתו היא מוצרי ביניים ומוצרי השקעה המשמשים לייצור. לפי הערכות בוול סטריט, עבור ארה"ב, חלקו של היבוא מסין בצריכה הכוללת של סחורות בארה"ב הוא פחות מ־5%, בעוד הסחורות מהוות כ־40% מסל הצריכה, מה גם שהכוח הדפלציוני הגדול ביותר במחירי הסחורות בארה"ב היה כלי רכב משומשים, שאין להם שום קשר לסין. Capital Economics תוקפים את הבעיה מזווית אחרת, ולדעתם [BstockB="704015"] יצוא [/BstockB] סיני זול יגביר את התלונות בקרב יצרנים מערביים על תחרות בלתי הוגנת ופרוטקציוניזם גובר.
ומה ההשפעה של סין על ישראל? ב־2023 ישראל ייבאה בהיקף של כ־40.8 מיליארד שקל מסין, המהווים כ־13% מכלל היבוא, ובעיקר מכונות, ציוד חשמלי ואלקטרוני, טקסטיל, כימיקלים, גומי ופלסטיק. מהתבוננות על סל המוצרים במדד המחירים לצרכן אפשר לזהות כי שני הסעיפים שרגישים יותר ליבוא מסין הם הטקסטיל וההלבשה והמכוניות החדשות. כ־87% מהטקסטיל וההלבשה של ישראל מיובאים מחו"ל, בעוד המשקל שלהם בסל הצריכה של הלמ"ס עומד על כ־2.3%. משקלן של המכוניות החדשות במדד עומד על כ־2%, ולפי נתוני מאקרו, כ־8% מכלי הרכב שיובאו לישראל ב־2022 היו מתוצרת סין. חשוב לציין כי באופן כללי לא כל שינוי במחירי היבוא מתורגם לשינוי תואם במחירים לצרכן, אך קשה להגדיר במדויק מהו מקדם התמסורת לגבי סין.
לפיכך, בדומה להערכות לגבי ארה"ב, נראה כי לדפלציה בסין השפעה ישירה מוגבלת על כלל המחירים בישראל. עם זאת, חשוב לזכור שישראל היא כלכלה קטנה ופתוחה, וככזו היא חלק מאקוסיסטם כלכלי שלם שעדיין קשור קשר הדוק עם כלכלת סין.

כלכליסט