מה שלא ברור מהמתווה, לפחות לי, זה כמה מניות חדשות מנפיקים - האם 94% או 85% .

בהנחה המחמירה שיונפרו רק 85% מניות חדשות , למרות שבהחלט יתכן ומדובר על הנפקת 94% של מניות חדשות אזי השווי שיתקבל עבור כל אגח הוא כ - 55-65 אג .

ניתן להגיע לאומדן בשתי דרכים - בהנחה שהשווי הנכסי לאחר הדוחות עומד על כ 3.2 מליארד ( עפ"י המצגת מינואר ללא עדכונים) והחוב על 550 מש"ח - נטו 2.65

אחת - להניח כי לאחר ההסדר החברה תיסחר ב 50% לנכסיה כך ששוויה הסחיר יעמוד על 1.3 מליארד ש"ח - 85% מכך - 1.1 מליארד + 300 מליון באגח - 1.4 מליארד מחוב של 2.5 מליארד 56% החזר

השניה - להתאים השווי הנכסי למחירי השוק של פלאזה [BstockB="1096890"] ומדיקל [/BstockB] - זה מוריד מליארד ש"ח מהשווי ולבצע שיערוך של הודו (20% הפחתה) ומלונות (10% הפחתה) - זו הפחתה נוספת של כ 150 מש"ח - סה"כ הפחתה 1.15 מליארד מ 2.65 מותיר 1.5 מליארד ==> 1.6 מליארד שווי לאגח - 64% החזר

מדוע לתת לזיסר 7% מאלביט החדשה מתנה? - אלוהים יודע. מדוע להשאיר 6% למחזיקים הקיימים - אין לי תשובה.

דווקא עם בנק [BstockB="662577"] הפועלים [/BstockB] נראה לי סביר שיקבל פיצוי במניות על ארגון מחדש של חוב אלביט לבנק - אבל צריך עוד לראות כיצד זה יבוצע

על כל פנים , זו סגירה של הקרנות ובנק [BstockB="662577"] הפועלים [/BstockB] - להזכירכם הקרנות התחייבו בפני זיסר לתמוך בהסדר זה ולא אחד , ההתחיבות תקפה עד 31/5/2013.

כך או כך, אגח ז" נסחר ב - 28% לפארי.

אני נכנסתי שנית לפוזיציה באגח.

אני שותף למסקנה שלך, שהגיעה העת לאסוף אגחים במחירי שפל.

כעת שאנו לקראת הסדר שבו אין חשיבות לפארי, לא ברור לי למה אתה בוחר אגח לפי מחירו היחסי לפארי (ולא לפי המחיר המינימלי הקיים).

אם היו לאלביט 2 אגחים: 1. נסחר ב- 30 עם פארי 100, 30% לפארי. 2. נסחר ב- 34 עם פארי 120, 28% לפארי. האם היית בוחר את 2 עם מחיר לפארי יותר נמוך או את 1 במחיר יותר נמוך? אני לפחות הייתי בוחר את אגח 1 (ב- 100 ש"ח הייתי מקבל יותר יחידות).

יחיאל, הסדר חוב עובד לפי כמות החוב ולא לפי מספר היחידות. כמות החוב המתואם מיוצגת ע"י הפארי.

יש להוסיף שיקולי מס
25% עבור אגח צמוד ורק 15 עבור שקלי
אלון

הסדר החוב באלביט תקוע.

קיימת מחלוקת כבדה בין הקרנות הזרות שמבקשות לבצע מהלך הבראה [BstockB="351015"] חד [/BstockB] - המרת רוב החוב למניות, לבין המוסדיים הישראלים שרוצים להשאיר מקסימום חוב בחברה משיקולים של מה מותר להם להחזיק .

הבעיה היא עקרונית ודורשת פתרון עקרוני ע"י הרשויות המוסמכות - מבלי להעיר על איזה הסדר יותר נכון, והאמת היא כנראה באמצע, לא יתכן שהסדר הבראה שדורש מחיקת חוב לא יהיה הסדר אופטימלי לנושים לטווח ארוך בגלל אילוצים רגלוטורים של גופים מוסדיים.

הייתי מצפה מהגופים המוסדיים בארץ לפנות למי שצריך ולגבש פתרון שירשה להם להחזיק , ללא הגבלת זמן , ניירות ערך שהם מקבלים במסגרת הסדר חלף אגח שהחזיקו ולא משנה אם זה אופציה או מניה והגוף המוסדי מחוייב עפ"י תשקיף להחזיק 100% אגח בלבד.

זה יסייע לשוק בשני מצבים -

בגלישה להסדר - יש גופים שמוכרים למרות שהם יודעים שבהסדר יקבלו יותר - אך הם אינם רשאים להחזיק מניות שמתקבלות וחייבים למכור -אז הם לא רוצים להיכנס לפינה הזו בכלל

לאחר הסדר - יש לחץ מכירות טכני של גופים שחייבים להיפטר מני"ע שאסור להם להחזיק

שתי התופעות, שמקורן מגבלות טכניות, פוגעות בחסכון של הציבור -המהות - שזה החסכון הציבורי - חייבת לגבור על הטכניקה.

מי ירים את הכפפה ויפנה לרשות לנירות ערך?

לאחר הדיון בבקשה של אלביט לכנס אספת מחזיקי אגח שתאשר את ההסדר שגובש בין זיסר לקרנות, הדינמיקה של הסדרי החוב בישראל השתנתה לתמיד - ולטובה.

בית המשפט לא נקט בגישה של - ניתן למחזיקים להגיע להחלטה על ההצעה העומדת לפניהם, אלא נקט בגישה שונה - קודם נוודא שההסדר שמוצע הוא הסדר סביר שמקבל את "חותמת" מומחה בית המשפט אך גם ללא חוו"ד המומחה הצביע בית המשפט על העובדה הברורה - ההסדר שמוצע ע"י הנציגות עדיף על המתווה שזיסר והקרנות רוצים שיאושר - עכשיו המומחה כבר "ממולכד" - הוא לא יכול להגיע למסקנה שונה.....

עכשיו יעלו השאלות שנשאלות כל העת - מדוע להשאיר לזיסר מניות ולהסכים לא לתבוע דרקטורים אם אין תרומה של הבעלים להסדר? - כל תשובה שמנסה להסביר זאת אינה מתחום הכלכלה אלא מתחומים אחרים שאינם קשורים , ואינם מענינם, של נושי אלביט שזכותם המלאה לקבל 100% מהחברה ולתבוע את כל מי שאפשר על מנת למקסם את גביית חובם .

בשולי הדברים עלה האבסורד שמלווה את ההסדר באלביט - מחד החברה טוענת ששוויה גבוה מאוד, וזה "נתמך" בחוו"ד של ברנע,. מאידך החברה טוענת שצריך למחוק את רובו של החוב כי אינה יכולה לשרת חוב גדול (הנציגות רוצה ש 50% מהחוב הנוכחי לא ימחק) - שתי ההצהרות הללו אינן מתישבות אחת עם השניה.

האמת היא לא באמצע. זיסר יודע יפה מאוד כמה העסק שווה ולכן רוצה למחוק את כל החוב - זו הדרך היחידה לתת ערך לבעלי המניות - להפסיק את תשלום הריביות - לאלביט אין כל מקור הכנסה שיכסה את תשלום הריבית על החוב.

ידיעה שלא מצריכה פרשנות:

מחזיקי סידרה ב" הגישו בסוף השבוע לבית המשפט בקשה לחשוף את מצבו הבריאותי של זיסר בטענה כי הדבר רלבנטי לחברה ולהסדר.

דוחות אלביט לרבעון הראשון:

הכנסות:31 מליון דולר

הפסד: 31 מליון דולר....

ההפסד בפועל גדול יותר כי הוצאות המימון קטנו בגלל ירידה בשווי הסחיר של חוב פלאזה....

הוגשה חוות דעת המומחה לעניין הסדרי החוב באלביט.
כמה נקודות מעניינות שמצאתי שם:
- לדעת המומחה, הצעת החברה טובה יותר מהצעת הנציגות
- לדעת המומחה, הצעת החברה לא מספיק טובה, ויש להעביר 95% מהמניות לבעלי האגח
- כמו כן לדעתו יש אינדיקציה לכך שניתן לתבוע את הדירקטורים על הפעולות האחרונות, וכיווון שסכום הביטוח הוא 60 מ"דולר והדירקטורים לא הציעו לפדות את עורם, אין לוותר על זכות זו.
- לדעתו, אין מקום להביא בחשבון פרמיית שליטה לעניין הקרנות הזרות.
- לדעתו, ניתן להגיע להחזר של 81%, לא כולל סכומים שעשויים להתקבל מנושא תביעת הדירקטורים.

הוא לא ביצע הערכות שווי אמיתיות משל עצמו אבל עושה רושם שמרבית מהנחותיו, בהתבסס על הנתונים הגלויים, הן סבירות.

בסה"כ זוהי חוות דעת מעודדת מבחינת המחזיקים - לו הנציגות תשכיל להפנים אותה.

כך בכל אופן אני קורא את הדברים.
מישהו הבין אחרת?

לדעתו, ניתן להגיע להחזר של 81%, לא כולל סכומים שעשויים להתקבל מנושא תביעת הדירקטורים.

הוא לא ביצע הערכות שווי אמיתיות משל עצמו אבל עושה רושם שמרבית מהנחותיו, בהתבסס על הנתונים הגלויים, הן סבירות

הוא לא ביצע אומדן לקאסה רדיו ברומניה - הרבה מאוד עשרות מליונים הולכים להימחק שם - ברגע שתהיה בפלאזה הנהלה "ללא מורא" מזיסר המחיקה תגיע.

אני יותר מאמין לחברת הדרוג שהגיע למסקנה דומה לשלי - תספורת של 30%-50% -קרוב יותר לגבוה.

חבל שאין להשיג עוד מניות של החברה למכירה בשורט כי בעצם המומחה אומר שהחברה תהיה שווה במקרה הכי טוב החברה תהיה שווה 340 מליון יורו , אך המחזיקים הקיימים יחזיקו 5% בלבד - שווי של 80 מליון ש"ח - כלומר המניה צריכה לרדת ב 50%

פורסם מתווה חדש להסדר מטעם החברה:
- 400 מ" באגח לא צמוד ל-6 שנים (ואשר לדעתי היה צריך לשאת כ- 9% - 10% כדי להתחרות באגחים קיימים בשוק, כמו למשל גינדי ג) ולכן להערכתי ייסחר סביב מחיר 80 - כלומר שווי 320 לסדרה כולה.
- 100 מ אגח כנל ל-8 שנים, להערכתי ייסחר סביב מחיר 70 - כלומר 70 משח לסדרה כולה
- העדר תביעות חלקי שאינו כולל את זיסר (לא יודע להעריך את השווי הכלכלי של זה)
- 90% מהון המניות של החברה לאחר ההסדר - להערכתי האישית מגלם שווי של כ 1200 משח (ופחות מהערכת המומחה אשר ניסמך על דיווחי החברה)
סה"כ הגעתי לכ- 1600 משח, או כ 66% החזר לפי החישוב שלי, אולי קצת יותר אם ניתן לקבל משהו מהביטוח של זיסר.

על פניו, אם אני לא טועה אז יש פה הזדמנות קניה היסטרית. השאלה היא מדוע השוק מתמחר את האגח הרבה יותר נמוך. אולי מתוך חוסר ביטחון שהמומ יבשיל לידי גמר חתימה טובה? או שאולי החשש (הסביר בהחלט) מפני צניחת המניה ביום שאחרי? (ואם כן מדוע לא להוסיף להסכם סעיף הנועל את הסחירות של ניירות הערך ומפשיר אותן בהדרגה, כפי שנהוג הרבה פעמים בהנפקות חדשות?)

בכל מקרה, מחזיק את הניירות, ומחזיק אצבעות שיחתמו. נראה לי שמרכיב הזמן הופך להיות חשוב יותר מעוד איזה אחוז מהנכסים.

המלחמות לא נגמרו. http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3605466,00.html

נאבקים על 5% מניות. כמות האגח כבר לא קריטית ברגע ש 90% מהמניות עוברים לבעלי האגח. זה כמו לקחת הלוואה מעצמך. אז מה יקרה? עכשיו החברה כמובן לא תסכים ותיסמך על הערכת השווי המוזמנת שלה, ועוד דיון ייקבע ועוד חודש יעבור ועוד כסף יילך למשכורות ויועצים, (ובינתים החברה לא יכולה לעשות כלום כדי לייצר ערך אמיתי) ואז יהיה עוד דיון ועוד הצעה ובסוף יסגרו על עוד אחוז או שניים לפה או לשם, אחרי שהנזק שנגרם הוא כפול.
יש שלב שבו צריך לעצור ולקחת את מה שיש...

נשבר שיא חוסר הבושה בהערכות שווי מוזמנות - אני לא כל כך מבין את פרנק קנה - אני מבין ומכבד את הצורך שלהם להתפרנס, אך הם שורפים לעצמם את המוניטין.

להגנתם, חייבים לציין שהם קוראים לזה "הערכת פוטנציאל שווי החברה" -כלומר מה השווי של נכסי החברה המקסימלי, אופטימלי, לאחר פיתוח כל המגרשים לאחר שנים רבות והכל עפ"י הערכות החברה... [הרי הם לא יצאו מהמשרד] ולא הערכת שווי - עכשיו שכל אחד יחליט מה הקשר בין פוטנציאל לשווי נוכחי שנגזר ממתודולוגיה כלכלית מקובלת.

מי שטורח לקרוא את האומדן הדמיוני, לא יכול שלא להבחין איך הפרמידות של אומדני השווי נבנות אחת על גבי השניה, כאשר אף אחת לא ממש הולכת לנכסים עצמם, לשווקים שבהם החברה פועלת ומנסה לבצע אומדנים מהבסיס ובסוף הכל חוזר ל"אומדני החברה" ו"לשמאויות של נכסים עיקריים" ו - "מאזן החברה" - שכבר הפנה מומחה בית המשפט את תשומת הלב לעובדה שאלביט ופלאזה נוקטים בשיטה שערוריתית של קביעת שווי המגרשים - אם שווי הקרקע הנגזר מפרויקט גמור (גם אם עוד הוא במרחק של שנים רבות ואין כל כוונה לבצעו בשנתיים הקרובות) - וזאת עפ"י שמאות שכמובן מתבססת על הערכות החברה - גבוה משווי הקרקע הנוכחי עפ"י שמאי (לא המכירה בלחץ - מחיר קרקע אמיתי) הרי החברות שומרות על ערך המגרש בספרים (שכולל הוצרות ריבית שהוונו) ולא מתאימות את מחיר המגרש למציאות....

הטיעון העיקרי לפער לפער בין "השווי הפוטנציאלי" [ומאזן החברה] למצב הקיים - יש משבר ולכן המחירים היום לא משקפים את המחיר "ההוגן" של הנכס. ובכן, יש לי חדשות לכולם - המחירים היום הם מחירים של השוק היום - ויש שוק. אפשר לקבל מימון, במחיר נכון יש קונים. הציפיה שהמחירים יחזרו לרמות הבועה של 2007-2006 היא צפיה לא ריאלית. זה שהנהלת אלביט / פלאזה מצליחים למכור את הלוקש הזה לרואי חשבון כל רבעון - זה סיפור אחר , אך לאחר 5 שנים, גם הרואה חשבון הכי קואופרטיבי שקיים צריך להתחיל לחשוש מלאשר את הפיקציה הזוה - דקה אחרי הסדר יהיו מחיקות אדירות באלביט / פלאזה

טענה נוספת היא "רווח יזמי" - לא רק שיקימו את הפרויקט, יהיה "רווח יזמי " כזה שהנהלת החברה קובעת אותו היום.....

כלומר ה - NAV של פלאזה הוא עפ"י התסריט האופטימי ביותר הקיים , מבלי לקחת בחשבון אף דחיה שעולה על שנה, לכל הפרויקטים יהיה רווח יזמי (כלומר מחיר המכירה שלהם יותיר רווח ....) וכל זאת על פני מספר רב של קרקעות שטרם החל פיתוחם - ומגיעים ל"טווח שווי" גבוה / נמוך בהפרש של 2% בלבד........

על זה החברה מוציאה את הכסף ששייך לנושיה - לייצר מסמך מטעה ולהשתמש בו על מנת להשאיר לזיסר משהו מהחברה.