אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות יזמים ומייסדי חברות בעת הנפקה ראשונית לציבור בבורסה היא אובדן השליטה הניהולית והאסטרטגית. כאשר חברה הופכת לציבורית, כל מניה שנמכרת בשוק מעניקה לרוכש חלק יחסי בבעלות על התאגיד, לצד זכויות הצבעה מלאות באסיפות בעלי המניות. מצב זה מעביר חלק משמעותי מכוח ההכרעה הניהולי מידיהם של היזמים המקוריים לידיו של הציבור הרחב ולגופים מוסדיים. כדי להתמודד עם אתגר זה ולהבטיח שניהול החברה יישאר בידיהם, גיבשו מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, יחד עם הבכירים בחברה, מנגנון ייחודי המפריד בין הבעלות הכלכלית בחברה לבין כוח ההצבעה בפועל.
בעת הנפקתה של גוגל בבורסה האמריקאית בשנת 2004, הוחלט להנפיק למסחר הציבורי מניות מסוג קלאס A, המעניקות זכות הצבעה מוגבלת של עשירית בלבד מזה הקיים במניות הפנימיות. במקביל, המייסדים והבכירים שמרו לעצמם מניות מסוג קלאס B, המעניקות כוח הצבעה מוגבר. חלוקה זו אפיינה את החברה בעשור הראשון של המסחר, עד שבשנת 2014 ביצעה גוגל פיצול מניות נוסף במטרה לבטח את מעמד המייסדים כבעלי שליטה בלתי מעורערים. במסגרת המהלך, פוצלו המניות הציבוריות ונוצר סוג נוסף של מניות, קלאס C, המעניק זכויות כלכליות זהות לחלוטין אך ללא כל זכות הצבעה באסיפות.
כיום, כתוצאה מאותו הפיצול, נסחרת חברת האם אלפבית בבורסה האמריקאית תחת שני סימבולים מרכזיים. הסימבול הראשון הוא GOOGL, המייצג את מניות קלאס A. מניות אלו מעניקות לרוכשיהן זכות הצבעה אחת לכל מניה, ומהוות יחד כ 40% מסך זכויות ההצבעה הכוללות בחברה. הסימבול השני הוא GOOG, המייצג את מניות קלאס C, אשר אינן מעניקות זכויות הצבעה כלל. המניות החזקות ביותר, קלאס B, אינן נסחרות כלל בבורסה ונשארות באופן בלעדי בידיהם של המייסדים והנהלת החברה, כשהן מרכזות כ 60% מסך זכויות ההצבעה ומבטיחות שליטה מלאה מעל 50% בכל ההחלטות האסטרטגיות.
ההבדל היחיד בין שתי המניות הנסחרות בבורסה מתמצה לפיכך בנושא זכויות ההצבעה, בעוד שניהול הבעלות הכלכלית, השותפות ברווחים או הזכאות לדיבידנדים זהים לחלוטין בשני המקרים. עבור המשקיע הפרטי הממוצע, זכויות ההצבעה בפועל זניחות לחלוטין. לאור העובדה ששיעור האחזקה של כל משקיע יחיד שואף ל 0% מסך מניות החברה, ולאור העובדה שרוב מוחלט של כוח ההצבעה שמור מראש בידי בעלי השליטה, ליכולת להצביע באסיפות הכלליות אין השפעה מעשית על התנהלות התאגיד.
מסיבה זו, שיקול הדעת המרכזי בעת בחירה בין המניות מתמקד בעיקר במחיר המסחר היחסי של שני הסימבולים בבורסה במועד הרכישה. לעיתים קרובות נוצרים פערים קטנים במחיר בין מניית GOOGL לבין מניית GOOG כתוצאה משינויי ביקוש והיצע יומיים או העדפות של גופים מוסדיים. במידה ואחת המניות נסחרת במחיר נמוך יותר ברגע נתון, היא עשויה להציע תמחור עדיף ומשתלם יותר לרכישה. מבחינה כלכלית פרוגרסיבית, שתי המניות מייצגות אחזקה זהה לחלוטין בביצועיה העסקיים של ענקית הטכנולוגיה.
