ההסלמה הביטחונית החמורה ביותר מאז הפסקת האש של חודש אפריל מטלטלת מחדש את השווקים הפיננסיים העולמיים. חילופי המהלומות הישירים בין ישראל לאיראן, שכללו בין היתר תקיפות ישראליות במתחם הפטרוכימי במהשאהר שבמערב איראן, לצד מטחי טילים איראניים לעבר מטרות בישראל, משנים את כללי המשחק. כאשר מוסיפים לקדרה הרותחת הזו את הכרזת החות'ים בתימן על חסימת הניווט הימי בים האדום בפני ספינות הקשורות לישראל, ואת חידוש התקיפות באזור ביירות המעמיד בסימן שאלה את יציבות ההסכם בלבנון, מתקבל מתכון מושלם לסערה כלכלית. אך בניגוד לאינסטינקט הבסיסי של משקיעים בעתות משבר, התגובה של נכסי המקלט המסורתיים מפתיעה רבים. במקום לזנק אל על, מחירי הזהב והכסף נמצאים כעת תחת לחץ כבד ורושמים ירידות משמעותיות, בעוד שהנפט הגולמי הופך לנכס המרכזי שמרכז את תשומת הלב העולמית.
כדי להבין את הדינמיקה הזו, צריך להסתכל מעבר לכותרות המלחמה ולבחון את ההשפעה הישירה על שרשראות האספקה ומחירי האנרגיה. החשש המרכזי של השווקים אינו רק מעצם הפעילות הצבאית, אלא מהפגיעה האפשרית בתשתיות אנרגיה חיוניות ובנתיבי סחר בינלאומיים. ברגע שתשתיות נפט וגז נכנסות למשוואת הלחימה, תשומת הלב של המשקיעים מוסטת באופן מיידי מחיפוש אחר חוף מבטחים אל עבר חרדות מאינפלציה. היסטורית, מתכות יקרות כמו זהב נהנות מחוסר ודאות גיאופוליטית, אך הפעם המצב שונה בתכלית. ההסלמה הנוכחית מתורגמת ישירות לזינוק במחירי הנפט, ועלייה במחירי האנרגיה משמעותה סכנה ממשית להתפרצות אינפלציונית מחודשת ברחבי העולם.
כאן נכנסת לתמונה המדיניות של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי. מחירי נפט גבוהים מקשים מאוד על הבנקים המרכזיים להצדיק את הורדות הריבית שהשוק כל כך מייחל להן. הבעיה הזו מצטרפת לנתוני מאקרו חזקים שפורסמו לאחרונה, כמו דו"ח התעסוקה האמריקאי שהצביע על שוק עבודה חם מהצפוי, נתון שכבר החל לכרסם בביטחון של המשקיעים לגבי תוואי הורדות הריבית. כעת, כשהנפט מזנק שוב לקראת פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן בארצות הברית, התמונה הופכת למורכבת עוד יותר. החוזים העתידיים על הריבית מראים בבירור כי הסוחרים מאבדים תקווה להקלה מוניטרית קרובה, ויש אף כאלה שמתחילים לתמחר אפשרות להעלאות ריבית מוקדם מהצפוי. עבור מתכות יקרות, זוהי סביבת מאקרו קשוחה במיוחד, שכן זהב וכסף נוטים להניב את הביצועים הטובים ביותר כאשר הריביות נמוכות, המדיניות המוניטרית מקלה והדולר חלש. המציאות הנוכחית מתפתחת בדיוק בכיוון ההפוך.
החולשה במתכות ניכרת היטב גם בניתוח הטכני של הגרפים. הזהב והכסף שברו מטה רמות תמיכה טכניות קריטיות וסגרו מתחת לממוצע הנע של מאתיים הימים האחרונים, לראשונה מאז גל העליות של הרבעון הראשון. במקביל, מחזורי המסחר גדלו באופן משמעותי במהלך הירידות הללו. למרות שגידול בנפח המסחר עשוי לעיתים להעיד על מיצוי מגמה, עד כה לא נרשמה חזרה משמעותית של המחירים מעל לרמות התמיכה שנשברו, מה שמותיר את פריצת הגבולות מטה תקפה ומאיימת. לעומת זאת, גרף הנפט מצייר תמונה הפוכה לחלוטין, עם פער מחירים עולה שנוצר מיד עם חידוש הלחימה ושמירה על מבנה מגמה חיובי לטווח ארוך. הפער הזה בין תנועת מחירי האנרגיה למחירי המתכות ממחיש בצורה הטובה ביותר היכן מונח כרגע הפוקוס של השוק העולמי.
עיני כל המשקיעים נשואות כעת לפרסומי נתוני האינפלציה בארצות הברית, שיהוו את מבחן המציאות הבא לשווקים. הציפיות המוקדמות מעריכות כי האינפלציה הכללית תטפס לקצב שנתי של ארבעה אחוזים, בעוד שאינפלציית הליבה צפויה לעלות לאזור השניים נקודה תשעה אחוזים. קריאה חמה מהצפוי תחזק את החשש שהאינפלציה דביקה ומסרבת לרדת, מה שירחיק עוד יותר את חלום הורדות הריבית ויכביד על נכסי הסיכון והמתכות היקרות. מנגד, נתונים מתונים מהצפוי עשויים לספק אוויר לנשימה. עם זאת, על הסוחרים לזכור שהזינוק האחרון במחירי הנפט טרם הספיק לחלחל במלואו לנתונים הנוכחיים, כך שההשפעה הכלכלית המלאה של ההסלמה הביטחונית עדיין לפנינו. המצב נותר נזיל ביותר, כאשר כל איתות של רגיעה או דיווח על משא ומתן עשויים להוציא במהירות את פרמיית הסיכון ממחירי הנפט, אך עד שזה יקרה השווקים ימשיכו לתמרן בעצבנות בין זירות הקרב במזרח התיכון לבין נתוני המאקרו בוושינגטון.
