קפיצה של עשרות ומאות אחוזים ביום המסחר הראשון היא חלומו של כל משקיע, אך המציאות מלמדת שרכישת מניות בשלב ההנפקה הראשונית לציבור היא פעמים רבות טעות מביכה שלא צריכה לקרות שוב. כאשר חברה יוצאת להנפקה, נוצר סביבה באזז תקשורתי עצום שמושך משקיעים רבים לקפוץ על העגלה מתוך חשש להחמיץ את ההזדמנות הגדולה הבאה. עם זאת, התמונה לטווח הארוך צובעת את ההתלהבות הזו בגוונים קודרים למדי. שוק ההון המקומי והעולמי מלא בדוגמאות של חברות שהונפקו בקול תרועה רמה והותירו את המשקיעים עם הפסדים צורבים. בגל ההנפקות המקומי של שנות הקורונה, בין 2020 ל-2022, הצטרפו לבורסה בתל אביב קרוב ל-130 חברות חדשות. הרוב המכריע של אותן חברות לא הצליח לשחזר את ההבטחות שפוזרו בתשקיפים. כמאה חברות הונפקו, ומתוכן כשמונים איבדו את רוב שווין, נמחקו או נמצאות על סף מחיקה מהמסחר. ההפסדים למשקיעים באותן מניות הגיעו לשיעורים מדהימים של למעלה מ-80%, נתון הממחיש את גודל הסכנה. התופעה הזו אינה ייחודית לישראל והיא מאפיינת גם את השווקים הגדולים בעולם, במיוחד בתקופות של גלי הנפקות המוניים שבהם חברות מנצלות את האופטימיות המוגזמת של הציבור. חברות בוחרות לצאת לבורסה בדיוק בנקודת הזמן שבה בעלי השליטה מעריכים כי יוכלו לקבל את המחיר המקסימלי עבור המניות שלהם. כשזה קורה בקנה מידה רחב, זהו לרוב איתות אזהרה לכך שהשוק מתמחר את החברות הללו בשווי מנותק מהמציאות הכלכלית. במקום לרדוף אחרי ההנפקות החמות, היסטוריית המסחר מלמדת שעדיף למשקיעים להתאזר בסבלנות ולבחון את ביצועי החברה לאחר שהאבק שוקע.

הבסיס האקדמי שמגבה את ההסתייגות מהנפקות חדשות נשען על מחקרים בני יותר משישים שנה, המציגים תמונה עקבית של תת-ביצוע. כבר בשנת 1963 פרסם הכלכלן ג'ורג' סטיגלר מחקר פורץ דרך שבו קבע כי מי שרוכש מניות בהנפקה מאבד בממוצע כשליש מהשקעתו בשנה הראשונה ביחס לשוק, ועוד כחמישית בשנים העוקבות. בשנת 1991, פרופסור ג'יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה בחן למעלה מאלף וחמש מאות הנפקות ומצא כי בטווח של שלוש שנים, אותן מניות הניבו תשואת חסר של למעלה מ-27% בהשוואה למדדי הייחוס. התופעה הזו נצפתה במחקרים נוספים ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד ברזיל, והיא מוכיחה שמדובר בכשל שוק גלובלי והתנהגותי. החוקר אוון למונט מתאר את התופעה היטב כשהוא מסביר שהחברות המנפיקות מייצגות את "הכסף החכם". כאשר הן מחליטות למכור, כנראה שזה לא הזמן האידיאלי עבור המשקיע הקטן לקנות. הדבר נכון שבעתיים בזמן גלי הנפקות המוניים, אז נרשמות קפיצות שערים קיצוניות ביום המסחר הראשון. כלכלנים רואים בקפיצות הללו מדד מובהק להתלהבות יתר של השוק, מעין מדד הברבור השחור המקדים שיכול לאותת על בועה מתנפחת שעתידה להתפוצץ ולהסב נזקים פתאומיים וכבדים למי שרוכש בשיא. בעבר ראינו גלי הנפקות ספציפיים שהסתיימו במפח נפש עצום, כמו גל חברות הקנאביס בשנים 2018 ו-2019 שבו המשקיעים איבדו למעלה משלושה רבעים מכספם, או גל חברות הרכבים החשמליים שנה לאחר מכן. למונט מציע פתרון פשוט למדי להתמודדות עם הפיתוי: להתייחס להנפקות כמו לבננות ירוקות שדורשות זמן הבשלה של כשלוש שנים לפני שהן ראויות להשקעה.

כאשר בוחנים את שנת 2025, ניתן לראות רגיעה מסוימת עם כמות הנפקות הנמוכה מהממוצע ההיסטורי, מה שמרמז כי השוק בארצות הברית טרם נכנס לסחרור בועתי מלא. עם זאת, התקופה השקטה הזו עלולה להיות השקט שלפני הסערה, שכן בקנה ממתינות ענקיות טכנולוגיה שעשויות להציף את השוק מחדש ולשאוב אליהן עשרות ומאות מיליארדי דולרים של כספי משקיעים נלהבים.

מניית Airbnb היא דוגמה קלאסית לתעתוע ההנפקות. המניה זינקה ביומה הראשון ביותר ממאה אחוזים, אך שלוש שנים לאחר מכן נסחרה סביב אותו מחיר בדיוק, בעוד שמדד ה-S&P 500 זינק באותה תקופה ביותר מ-25% וסיפק חלופה עדיפה.

חברת ניקולה הונפקה בגל הרכבים החשמליים ומשכה משקיעים בעזרת סרטון של משאית נוסעת. מאוחר יותר התברר שהמשאית רק הידרדרה במורד כי חסר לה מנוע פועל, מה שהוביל להתרסקות והרשעת המנכ"ל בהונאה.

ספייס אקס צפויה לצאת להנפקה מסקרנת בקרוב לפי שווי אדיר של כ-1.8 טריליון דולר. הנפקה בסדר גודל כזה יכולה להוות לבדה אירוע מכונן שיצית את גל ההנפקות הבא של וול סטריט.

חברות הבינה המלאכותית OpenAI ואנתרופיק נמצאות גם הן במסלול להנפקות ענק שעשויות לחצות את רף הטריליון דולר. שילוב של חברות אלו עשוי להזרים שווי חדש של כשלושה טריליון דולר לשוק.

מבחינת ניהול תיק ההשקעות, ההיסטוריה מלמדת שעדיף להימנע משילוב חברות טריות שזה עתה הונפקו, ולהתמקד במקום זאת בנכסים מוכחים או במדדים רחבים. משקיע נבון שמבקש לבחון כניסה למניה חדשה צריך להיעזר בכלים כמו מדד התאוששות הבוחן את יציבות החברה לאחר שחלפו לפחות שלוש שנים מיום הפיכתה לציבורית. בשנים הראשונות לחייה הציבוריים, החברה נדרשת להוכיח את המודל העסקי שלה תחת עינה הפקוחה של הרגולציה ודרישות השקיפות של השוק. רק לאחר שתקופת ההבשלה מסתיימת והמניה מוכיחה עמידות לתנודתיות הראשונית וללחצי המכירה של בעלי העניין שמימשו רווחים, ניתן לשקול את שילובה בתיק ההשקעות ארוך הטווח, תוך גידור סיכונים מתאים.

השוק עומד כעת בצומת דרכים לקראת שנת 2026, כשהאפשרות לגל הנפקות ענק מרחפת באוויר. אירועים היסטוריים כמו הנפקת נטסקייפ או חברת הטלפונים היפנית שימשו בעבר כטריגרים לבועות ספקולטיביות שהסתיימו בהפסדים כבדים לציבור. כאשר השוק מוצף בחברות חדשות המונפקות בשוויים אסטרונומיים, מומלץ לנקוט משנה זהירות, לשמור על משמעת השקעות קפדנית, ולזכור שלעתים ההחלטה הפיננסית הנכונה ביותר היא להישאר מחוץ להמולה התקשורתית ולהמתין להזדמנויות שהוכיחו את עצמן לאורך זמן.