משק הגז הביתי בישראל סבל במשך שנים מתחרות מוגבלת, חסמי מעבר נוקשים ופערי מידע שהשאירו את הצרכנים באפלה ושילשלו מיליוני שקלים עודפים לקופות החברות. כעת, משרד האנרגיה והתשתיות מכריז על תוכנית לאומית רחבת היקף שנועדה לשנות את כללי המשחק, להסיר את החסמים ההיסטוריים ולהעביר את הכוח בחזרה לידיים של האזרחים. במוקד התוכנית עומדת יוזמה חסרת תקדים של פרסום סקר מחירים חודשי, אשר מתמקד בכל פעם בעיר גדולה אחרת וחושף את הפערים האמיתיים בין הספקים השונים באותו אזור מגורים. המטרה היא להוציא את שוק הגז מהתרדמת התחרותית שבה הוא נמצא, לעודד את הציבור להשוות מחירים בצורה מושכלת ולהוזיל את יוקר המחיה בצורה ישירה ומורגשת.
הסקר הראשון שפורסם מתמקד בעיר תל אביב-יפו ומציג תמונה מדאיגה של פערי ענק עבור אותו מוצר בדיוק. כאשר בוחנים את מחירי הגז בבניינים המחוברים למרכזיות מכלים בעיר, מתגלה פער של עד 126 שקלים בחשבונית דו-חודשית בין הספק הזול ביותר ליקר ביותר. בעוד שחברות כמו אינטרנשיונל גרין-גז ישראל, גזגל ואטלנטיס גז מציעות מחירים הנעים סביב 100 עד 101 שקלים לחשבונית ממוצעת, צרכנים של דורגז החדשה נאלצים לשלם 226 שקלים עבור אותה צריכה בדיוק. פער זה לבדו מתרגם לחיסכון פוטנציאלי של כ-760 שקלים בשנה למשפחה ממוצעת. גם בתשתיות של מרכזיות מכל נייח בתל אביב קיימים פערים של 67 שקלים לחשבונית דו-חודשית, כאשר דלק גז מציעה את התעריף הזול ביותר של 84 שקלים, לעומת חברות כמו פזגז ואמישראגז שגובות 151 שקלים.
הפערים הופכים לקיצוניים אף יותר כאשר מדובר בצרכנים הרוכשים מכלים בודדים. עבור מכל סטנדרטי של 12 קילוגרמים, הפער בתל אביב עומד על 120 שקלים, כאשר דלק גז מוכרת אותו ב-90 שקלים בלבד, ואילו פזגז גובה 210 שקלים. במכלים הגדולים של 48 קילוגרמים, הפער מזנק ל-271 שקלים, כאשר דלק גז שוב מציעה את המחיר הזול ביותר של 340 שקלים, מול סופרגז פאוור שגובה 611 שקלים עבור מכל זהה.
הממצאים הללו ממחישים כיצד חוסר מודעות צרכנית עולה ביוקר, אך המשרד אינו מסתפק רק בשיקוף המצב אלא מוביל שורת צעדים רגולטוריים אקטיביים שיאפשרו לציבור לנצל את המידע הזה. אחד החסמים המרכזיים שמנעו מצרכנים לעבור ספק עד כה היה לוגיסטי. ספקים חדשים נרתעו מלהיכנס לבניינים קיימים בשל העלויות והמורכבות של החלפת התשתית. כדי לפתור זאת, משרד האנרגיה קובע כעת חובה על הספק היוצא למכור לספק הנכנס את המונים והווסתים במחיר מפוקח, מה שיבטיח רציפות באספקה ויחסוך כאב ראש לצרכנים. בנוסף, כדי למנוע מצב שבו חברות מפתות לקוחות עם מחיר נמוך ומעלות אותו מיד לאחר מכן, נקבע כי הצעת מחיר תהיה תקפה לשנה לפחות, למעט שינויים הנגזרים משער הבסיס. כמו כן, חברות יחויבו לתת התראה של שישים יום לפני כל העלאת מחיר, מה שיעניק לצרכן חלון זמן מספק כדי לבחון חלופות ולעבור לספק אחר או לנהל משא ומתן מחודש.
המהפכה הצרכנית מתרחבת גם לשלב הבנייה החדשה. עד היום, קבלנים נהגו לבחור ספק גז עבור הדיירים, לרוב מבלי להתחשב בעלות השוטפת שתיפול על כתפי הרוכשים בטווח הארוך. מעתה, קבלנים יחויבו לנהל הליך תחרותי, לבקש מספר הצעות מחיר מספקים שונים או לבחור מראש בספק שמתחייב למחיר הנמוך ביותר באותה רשות מקומית. כדי להנגיש את כלל המידע הזה בצורה פשוטה, שדרג המשרד את מחשבון השוואת המחירים הדיגיטלי שלו. המחשבון, אשר הותאם באופן מלא לשימוש בטלפונים ניידים, מאפשר לכל אזרח להזין פרטים בסיסיים ולקבל בתוך שניות מיפוי מדויק של המחירים באזור מגוריו, בהתאם לסוג התשתית שיש ברשותו. הכלים הללו נועדו לייצר שוק חופשי אמיתי, שבו חברות נלחמות על כל לקוח דרך שיפור מתמיד של השירות והורדת מחירים, והצרכנים נקראים כעת לקחת את המושכות לידיים, לפתוח את חשבון הגז האחרון שקיבלו ולהשוות אותו לנתונים העדכניים כדי לחסוך בגדול.
