הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני האמת הסטטיסטיים בנוגע לפדיון רשתות השיווק עבור התקופה שבין יולי לספטמבר 2026. מהנתונים עולה כי סך כל פדיון רשתות השיווק רשם עלייה מתונה של 0.8 אחוז במונחי מגמה בחישוב שנתי ובמחירים קבועים, וזאת בהמשך לעלייה משמעותית והיקפית הרבה יותר של 5.6 אחוזים שנרשמה בשלושת החודשים הקודמים, שבין אפריל ליוני 2026. נתונים ראשוניים אלו, המבוססים על מידע נאסף מהרשתות המובילות במשק, משמשים כאינדיקטור מרכזי ומהיר עבור הכלכלה הישראלית למעקב אחר התפתחות הצריכה הפרטית, כאשר נתונים אלו מקדימים בחודש שלם את נתוני פדיון המסחר הקמעוני המתקבלים מדיווחי מע"מ.
בחינה פרטנית של פלח רשתות המזון מעלה מגמה שונה ומדאיגה יותר בתקופה הנסקרת, כאשר נרשמה ירידה של 4.5 אחוזים בפדיון של רשתות המזון בחישוב שנתי ובמחירים קבועים. ירידה חדה זו מגיעה בהמשך לירידה קטנה יותר של 0.3 אחוז שנרשמה ברבעון הקודם, שבין אפריל ליוני 2026. נתונים אלו מציגים תמונה מורכבת של התנהגות הצרכן הישראלי, המצמצם משמעותית את ההוצאות על סל המזון הבסיסי ומוצרי הניקוי הנלווים ברשתות השיווק, על אף שבסך הכלל המשוקלל של כלל ענפי המסחר ברשתות השיווק נרשם פלוס קטן.
כדי להבין לעומק את המגמות הכלכליות הללו, יש לבחון את הרקע המקצועי שמאחורי האיסוף והניתוח הסטטיסטי של הלמ"ס. החל משנת 2023, תהליך ניכוי העונתיות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבצע באמצעות התוכנה המתקדמת X-13-ARIMA-SEATS. תוכנה זו, אשר פותחה במקור על ידי הלשכה למרשם האוכלוסין והכלכלה בארצות הברית (US Census Bureau), מאפשרת ביצוע ניכוי עונתיות מבוסס על ממוצעים נעים בעזרת השיטה האי-פרמטרית X-13-ARIMA, ובנוסף שילוב ביצוע ניכוי עונתיות מבוסס-מודל בעזרת השיטה הפרמטרית TRAMO/SEATS שפותחה בספרד. שיטות אלו מבטיחות כי הנתונים המפורסמים יהיו נקיים מהשפעות עונתיות, חגים או הבדלים במספר ימי העבודה בחודש, ויציגו את המגמה האמיתית של הפעילות הכלכלית במשק.
מבחינת הגדרות הרוחב של הענף, רשת שיווק מוגדרת בלמ"ס כגוף הכולל לפחות שלוש חנויות של אותה רשת, המוכרות מוצרים מכל ענפי המסחר ובכלל זה מזון, טקסטיל, הלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ומוצרים מקטגוריית "שונות" הכוללת קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה. חשוב לציין בהקשר זה כי השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח באופן מלא את השינויים הכוללים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני במשק. לעיתים קרובות, התנודות נובעות מסיבות שונות כגון מעבר של קונים מחנויות שכונתיות קטנות או מסגרות קמעוניות אחרות אל עבר סניפי ענק של רשתות השיווק הנחקרות, בין היתר עקב פתיחת סניפים חדשים, רכישת רשתות מתחרות, או לחלופין סגירת סניפים משיקולים עסקיים.
ניתוח השוואתי של נתוני המגמה בחישוב שנתי לפי הלוחות הרשמיים מעלה כי בעוד שבמחצית הראשונה של שנת 2026 המגמה המרכזית הצביעה על קצבי צמיחה חזקים יחסית – כך למשל בסך הכל (לא כולל דלק) נרשמו שיעורים של 7.1 אחוזים בחודשים ינואר-אוגוסט ו-6.7 אחוזים בחודשים ינואר-ספטמבר – הרי שברבעון השלישי (יולי-ספטמבר) חלה האטה חדה ל-0.8 אחוז בלבד. בגזרת המזון המגמה בולטת עוד יותר: לאחר צמיחה של 5.6 אחוזים בינואר-אוגוסט ו-4.9 אחוזים בינואר-ספטמבר, הגיע הרבעון השלישי עם צניחה שלילית של 4.5 אחוזים. מנגד, ענפים ספציפיים אחרים רשמו לאורך התקופות נתונים גבוהים בבדיקות המנוכות, כמו ענף הטקסטיל וההלבשה שהציג זינוק של 11.8 אחוזים, מוצרים בני קיימה עם 10.3 אחוזים, ומוצרים בקטגוריית השונות עם 5.3 אחוזים, בעוד שוק הדלק שמר על יציבות כמעט מוחלטת עם מינוס 0.1 אחוז.
ראשי המחלקה הסטטיסטית בלמ"ס מדגישים כי הנתונים המתפרסמים מדי חודש נאספים בקפדנות על ידי סוקרים מומחים, ומהווים את אחד הכלים החשובים ביותר בידי קובעי המדיניות, הבנק המרכזי והאנליסטים בשוק ההון כדי לזהות בזמן אמת את כיוון ההתפתחות של הביקושים המקומיים. האטה זו בפדיון רשתות השיווק, לצד הירידה בפדיון רשתות המזון, מספקת חומר למחשבה למקבלי ההחלטות באשר לשחיקת הכוח הקנייה של משקי הבית בישראל ולשינויים בהרגלי הצריכה על רקע האתגרים הכלכליים והביטחוניים המאפיינים את התקופה.
