על רקע המתיחות הצבאית המתמשכת במזרח התיכון והחשש מהתרחבות העימות לזירות נוספות, איראן הניחה על שולחן המשא ומתן הצעה לפתיחה מהירה של מצר הורמוז בתוך 48 שעות בלבד. המהלך הדיפלומטי, שמתווך באופן אינטנסיבי בידי קטאר, נועד לבחון פריצת דרך מעשית להפסקת המלחמה בין וושינגטון וירושלים לבין טהרן, אך הוא מותנה בשורה ארוכה של דרישות וערבויות שארצות הברית תידרש ליישם בשטח.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הבהיר כי המתווכים בדוחה הצליחו לקצר את מתווה הפתיחה המקורי, שעמד תחילה על שבעה ימים, ללוח זמנים דו-יומי מדורג. על פי התוכנית המעודכנת, ביום הראשון תידרש ארצות הברית לבצע צעדים מוחשיים כדי להוכיח רצינות, ורק ביום השני יחודש השיט הבינלאומי במצר החיוני. צוותי המשא ומתן של איראן ניהלו בדוחה סבבי שיחות רצופים מול המתווכים הקטארים במטרה לגבש את המתווה, כאשר בשלב זה אין מגעים ישירים בין נציגים אמריקאים לאיראנים.
בוושינגטון מגיבים בזהירות מחושבת. הנשיא דונלד טראמפ ציין כי המגעים מתקדמים באופן חיובי וכי להתרשמותו ההנהגה באיראן מעוניינת בעסקה, אך הדגיש כי ארצות הברית אינה לחוצה בזמן. לצד הנכונות לשמוע הצעות, טראמפ שב והשמיע איומים מפורשים לפגוע במתקני הגרעין האיראניים, ובראשם המתחם התת-קרקעי המבוצר המכונה "פיקאקס מאונטיין" (הר קרדום) הסמוך לנתנז. מזכיר המדינה מרקו רוביו ציין בהקשר זה כי הנשיא טרם קיבל החלטה סופית על פתיחה בגל תקיפות נוסף, וכי קיים עדיין חלון הזדמנויות ממשי להסדר דיפלומטי שימנע הסלמה חריפה יותר.
רשימת הדרישות של טהרן משקפת את רצונה בהקלה כלכלית ובשינוי מאזן הכוחות. האיראנים דורשים הסרה מיידית של עיצומים, הפשרת כספים ונכסים שחסומים ברחבי העולם, החזרת הפטורים מסנקציות על ייצוא נפט, והכרה רשמית בנתיב שיט ייעודי שסוכם מול עומאן. מעבר להיבטים הכלכליים, טהרן תובעת צמצום של הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון והפסקה מוחלטת של התקיפות בלבנון. ראש המועצה לביטחון באיראן, מוחסן רזאי, התייחס למכתב שהעביר סגן הנשיא האמריקאי ג'יי די ואנס וציין כי ניכרת בו נימה מפויסת יותר, אך שב והדגיש כי מצר הורמוז לא ייפתח מחדש לפני שכל תנאי המפתח ייענו במלואם.
ההתקדמות בחדרי הדיונים מתרחשת במקביל להחרפת הרטוריקה הצבאית בשטח. המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי הורה למפקדי הכוחות המזוינים להיערך למענה צבאי מיידי לכל מתקפה, תוך הבהרה כי התגובה לא תוגבל בשום גזרה גיאוגרפית. גורמים רשמיים נוספים בטהרן התריעו מפני פגיעה במגוון רחב של יעדים אסטרטגיים ברחבי האזור אם המגעים יקרסו או אם וושינגטון תבחר בנתיב של תקיפות מנע.
בזירה הימית הסיכונים נותרו מוחשיים וגבוהים ביותר. חיל הים האיראני דיווח כי מכלית נפגעה ממוקשים ימיים מזרחית למצר הורמוז ועלתה באש, ללא פרסום זהות כלי השיט או מצב אנשי הצוות. מנגד, פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית דיווח כי פעולות הסגר הימי על נמלי איראן הביאו להסטת מסלולם של 144 כלי שיט מסחריים כדי למנוע הברחות ותנועה לא מאושרת.
השיבושים בנתיב הסחר שממנו זורם נתח משמעותי מאספקת הנפט העולמית ממשיכים להפעיל לחץ כבד על השווקים הבינלאומיים. מחירי האנרגיה מגיבים בתנודתיות חדה, כשמחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס לרמה של 113.10 דולר, עלייה יומית של 2.08%, בעוד נפט גולמי רשם עלייה של 0.93% ומחירי הגז הטבעי דווקא ירדו ב 2.34%. באירופה מורגשת הדאגה היטב: תעשיית אחסון הגז בגרמניה דיווחה כי עתודות הגז במדינה לקראת החורף עומדות על 61.35% בלבד, שיעור הנמוך משמעותית מיעד החירום הלאומי של 80%, בין היתר בעקבות עלויות האנרגיה הגבוהות שנגזרות ישירות ממצב המלחמה במפרץ.
הימים הקרובים יכריעו האם המתווה המהיר שמציעה איראן יבשיל לפריצת דרך ראשונית שתחזיר את תנועת הסחר לנתיבה, או שמא הפערים המדיניים והאיומים הצבאיים ההדדיים ידרדרו את האזור לעימות רחב עוד יותר.
