מערכת המשפט האמריקאית שרטטה קו סיום ברור לאחת הפרשות המעיבות ביותר שריחפו לאחרונה מעל ראשו של האיש המוביל את תעשיית הבינה המלאכותית העולמית. תביעת הענק שהוגשה נגד סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, על ידי אחותו אן, נמחקה לחלוטין מרישומי בית המשפט הפדרלי. ההחלטה הדרמטית לא נבעה מדיון עומק בראיות או מעדויות דרמטיות על דוכן העדים, אלא מכשל פרוצדורלי מהותי של התובעת. השופט המחוזי זכרי בלוסטון קבע כי אן אלטמן סירבה להתייצב לבדיקה רפואית בלתי תלויה, וזאת חרף אזהרות חוזרות ונשנות כי מהלך כזה יוביל לסילוק התיק לאלתר.
התיק, שהונח על שולחן בית המשפט במחוז המזרחי של מיזורי ב-6 בינואר 2025, דרש מאלטמן להתמודד עם טענות קשות על אירועים שהתרחשו לכאורה לפני כמעט שלושה עשורים. השופט בלוסטון לא הותיר מקום לספק בפסיקתו, והדגיש כי התובעת החמיצה שלוש הזדמנויות נפרדות לבצע את הבדיקה הרפואית שנדרשה ממנה. בפסק הדין נכתב כי התובעת המשיכה להפר את חובות הגילוי שלה ואילצה את ההליך המשפטי להיעצר לחלוטין בשל עקשנותה. בית המשפט, לדבריו, מיצה את כל האפשרויות ולכן דחה את הטענות על הסף ללא אפשרות להגשה חוזרת, מה שמכונה בשפה המשפטית דחייה עם דעה קדומה. ההליך המשפטי, שדרש משאבים וזמן, נקטע באיבו לאור מה שהוגדר כחוסר נכונות בסיסי לנהל את התיק כראוי. עורכי הדין המייצגים דמויות בכירות בתעשייה יודעים כי תיקים מסוג זה נוטים להיגרר שנים ארוכות, ולכן סגירת הדלתות המהירה על ידי השופט מהווה הישג טקטי יוצא דופן עבור ההגנה.
עבור משקיעים ושותפים אסטרטגיים של OpenAI, חברה שהשיקה את ChatGPT בשנת 2022 והפכה מאז למוקד העשייה הטכנולוגית של העשור הנוכחי, מחיקת התביעה מהווה אנחת רווחה תאגידית. כאשר דמות מפתח מחזיקה במושכות של ארגון המגייס הון לפי הערכות שווי של עשרות מיליארדי דולרים, כל הסתבכות משפטית אישית עלולה להקרין על אמון השוק. הפניית הקשב של מנכ"ל למאבקים משפטיים מורכבים שואבת משאבים ניהוליים יקרים, והסרת האיום המשפטי הנוכחי מאפשרת חזרה למיקוד מלא בפיתוח מודלי שפה מתקדמים ותחרות מול ענקיות טכנולוגיה אחרות. הדינמיקה הזו מדגימה עד כמה פגיעים מנהיגי תעשייה לטענות מן העבר, גם כאשר מדובר באירועים שהתרחשו לכאורה בין השנים 1997 ל-2006. היכולת של מערכת המשפט לחתוך הליכים שאינם עומדים ברף הפרוצדורלי הבסיסי מונעת שחיקת הון מוניטיני של חברות המבוססות כמעט לחלוטין על חזון של איש אחד.
המסמכים שהוגשו לבית המשפט חשפו מסכת האשמות קשה, במסגרתה טענה אן אלטמן כי אחיה הגדול החל לפגוע בה כשהייתה בת שלוש בלבד, בעוד הוא היה בן 12. התקופה המדוברת השתרעה על פני תשע שנים, אך הנרטיב המשפחתי הציג תמונה שונה בתכלית מזו שצוירה בכתב התביעה. סם אלטמן הכחיש מכל וכל את הטענות, ובצעד חריג של חזית אחידה, פרסם הצהרה משותפת יחד עם אמו ושני אחיו. המשפחה חשפה טפח מההתמודדות המורכבת שלה עם מצבה הנפשי של אן, וטענה כי התביעה נולדה מתוך דרישה גוברת לסחיטת כספים נוספים מההון המשפחתי שהצטבר.
על פי ההצהרה המשותפת, המשפחה דאגה במשך שנים לרווחתה של התובעת, תוך העברת תמיכה כלכלית חודשית קבועה. כיסוי הוצאות שכר הדירה, תשלום חשבונות שוטפים ומימון סיוע רפואי היו חלק משגרת התמיכה השוטפת. לטענת בני המשפחה, הגרסאות של אן כלפי אחיה עברו שינויים דרסטיים לאורך ציר הזמן, והם הגדירו את כלל ההאשמות כשקריות לחלוטין. בחינה של מקרים דומים בעמק הסיליקון מעלה כי לעיתים קרובות, הצלחה פיננסית פנומנלית של יזמים מושכת אליה סכסוכים משפחתיים המקבלים פומביות בשל העושר המעורב, תופעה המוכרת היטב למשקיעי הון סיכון הבוחנים את רמת הסיכון האישי של מייסדים. העובדה כי הנהלת החברה והדירקטוריון לא נדרשו להתערב באופן פעיל במשבר הנוכחי מעידה על חוסן תאגידי מסוים. המשקיעים המוסדיים, שעוקבים בדריכות אחר כל התבטאות או מהלך של המנכ"ל, רואים בסגירת התיק הסרת גורם סיכון שעלול היה לפגוע בסיכויי ההנפקה העתידיים או בגיוסי הון פרטיים.
ההחלטה של השופט למחוק את התיק בשל חוסר שיתוף פעולה מצד התובעת מעבירה את כובד המשקל בחזרה לזירה העסקית נטו. אלטמן יכול כעת לנווט את ספינת החברה ללא עננה משפטית שמרחפת מעל ראשו ומאיימת על המוניטין הציבורי שלו. פרשת התביעה של אן אלטמן נגד מנכ"ל OpenAI הגיעה לסיומה המוחלט לאחר שהתובעת סירבה לעבור בדיקות רפואיות שנדרשו על ידי בית המשפט הפדרלי. הפסיקה שמוחקת את התיק ללא אפשרות לחידושו מסירה משקולת משפטית מעל אלטמן ומאפשרת לחברת הטכנולוגיה להמשיך בדרכה ללא הפרעות חיצוניות.
