הזירה הפיננסית המקומית והעולמית מתעוררת לעוד יום של מתיחות מוניטרית, כאשר שוק המטבעות משקף היטב את החששות הגוברים מפני חזרתה של האינפלציה לקדמת הבמה. המסחר נפתח עם התחזקות קלה של המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי, כשהוא עולה ב-0.1% לרמה של 3.072 שקלים, מגמה שמשתלבת היטב עם התנועות שאנו רואים מעבר לים. במקביל, המטבעות האירופיים מאבדים גובה במסחר המקומי, כאשר היורו רושם ירידה של 0.1% ונסחר סביב 3.437 שקלים, והפאונד הבריטי נחלש ב-0.2% לרמה של 4.053 שקלים. התנודות הללו, אף שהן עשויות להיראות מתונות במבט ראשון, מקפלות בתוכן סיפור מאקרו-כלכלי עמוק הרבה יותר, שמתחיל ונגמר במסדרונות הפדרל ריזרב בוושינגטון.

בשוק המט"ח הבינלאומי, הדולר מפגין שרירים ורושם שיא של שנה וחצי מול סל המטבעות המובילים, כאשר מדד הדולר אינדקס מטפס ב-0.1% ל-102.13 נקודות. ההתחזקות הזו אינה מקרית ומשפיעה על כלל הצמדים המובילים בעולם. היורו נחלש קלות ונסחר תמורת 1.119 דולר, הפאונד רושם ירידה של 0.2% ל-1.320 דולר, וביפן נרשמת התחזקות של הדולר ב-0.1% לרמה של 158.23 ין. המנוע המרכזי מאחורי העוצמה המחודשת של המטבע האמריקאי הוא פרסום פרוטוקול הישיבה האחרונה של הבנק המרכזי בארצות הברית, ששלח מסר ניצי וברור לשווקים כי המאבק בעליית המחירים רחוק מסיום, והבכירים האמריקאים עדיין רואים באינפלציה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחזיות הכלכליות של המשק הגדול בעולם.

המטבע האמריקאי שוהה כעת סביב רמות השיא שלו שלא נראו מאז אפריל של השנה שעברה, וזאת על רקע טלטלה משמעותית שעברה על השווקים הפיננסיים לאחרונה. אחת הסיבות המרכזיות לעצבנות בשוק היא הכרזת המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אירוע שכונה בפי הפעילים בשוק "יום השחרור" בשבוע שקדם להחלטות הריבית. מדיניות של הטלת מכסים נוטה באופן מסורתי לתדלק לחצים אינפלציוניים, שכן היא מייקרת את עלויות היבוא עבור הצרכן האמריקאי ופוגעת בשרשראות האספקה הגלובליות. סביבה כזו מאלצת את הבנק המרכזי לשמור על מדיניות מוניטרית מרסנת לפרק זמן ממושך יותר. על רקע זה, קל יותר להבין מדוע בכירי הפדרל ריזרב הצביעו פה אחד בעד העלאת הריבית ב-0.25% בישיבתם שהתקיימה באמצע ספטמבר האחרון.

עם זאת, הקריאה בין השורות של פרוטוקול הישיבה, שפורסם אתמול, חושפת תמונה מורכבת של חילוקי דעות פנימיים בתוך ועדת השוק הפתוח. בעוד שההחלטה להעלות את הריבית התקבלה כאמור פה אחד, הנימוקים וההערכות לגבי העתיד היו מגוונים. כלכלנים ואנליסטים, דוגמת מומחי הבנק האוסטרלי ווסטפאק, מציינים כי הפרוטוקול חיזק את המסר הניצי הכללי, שכן מרבית המשתתפים בוועדה עדיין סבורים כי הידוק מוניטרי נוסף עשוי להיות צעד מתבקש בהמשך הדרך. כמעט כל חברי הוועדה היו תמימי דעים בכך שהסיכונים לאינפלציה נוטים כלפי מעלה, כלומר קיים סיכוי גבוה יותר שהמחירים יפתיעו לרעה ויעלו מעבר לתחזיות.

למרות הטון המחמיר שעולה מהפרוטוקול, התגובה של המשקיעים בשטח נותרה מאופקת יחסית, ונראה כי השוק מתמחר תרחיש מתון יותר מזה שמשדר הבנק המרכזי. נתוני הנגזרים הפיננסיים, ובפרט כלי המעקב של קבוצת CME, מראים כי פרסום הפרוטוקול כמעט שלא הזיז את המחט בכל הנוגע לציפיות לקראת החלטת הריבית הבאה. החוזים העתידיים משקפים כעת הסתברות נמוכה למדי של 19% בלבד להעלאת ריבית נוספת של רבע אחוז בישיבה שתסתיים ב-28 באוקטובר, נתון שנותר ללא שינוי ממשי לעומת הימים שקדמו לפרסום. כלים אלו אינם מבוססים על סקרים, אלא על מודלים מתמטיים שגוזרים את הציפיות ישירות מהכסף ששחקני המקרו משקיעים בפועל. המשמעות היא שהשוק מעריך כי הפד משתמש ברטוריקה קשוחה כדי למנוע אופוריה מוקדמת, אך בפועל יעדיף להמתין לנתונים נוספים לפני פעולה.

המשמעות הכלכלית המעשית של דולר המטפס לרמות שיא היא דרמטית עבור הכלכלה העולמית כולה. כאשר הדולר מתחזק בצורה כה רוחבית, הדבר מייצר אפקט דומינו במסחר הבינלאומי. סחורות מרכזיות כמו נפט מתומחרות בדולרים, וכאשר המטבע מתייקר, כך מתייקרת גם האנרגיה עבור רוב מדינות העולם, תופעה שמייבאת אינפלציה חיצונית למשקים המקומיים ופוגעת בכוח הקנייה של הצרכנים.

בזווית המקומית שלנו, הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן מעניין אל מול הסערות הגלובליות הללו. יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, מסביר כי העלייה במחירי הנפט ובתשואות בארצות הברית אכן מחזירה את החשש מאינפלציה למרכז תשומת הלב, אך התנועות מול השקל נותרו מתונות. אפילו לאחר ימי מסחר תנודתיים וירידות חדות שנרשמו בבורסה בתל אביב, לא נצפתה תנועה פאניקית או חריגה בשער החליפין המקומי, מה שמעיד על עומק ויציבות של השוק המקומי המסוגל לספוג זעזועים.

סוגיה נוספת שמחזקת את היציבות המקומית היא מצב יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל. הנתונים הרשמיים שפורסמו לגבי חודש ספטמבר הצביעו אמנם על ירידה מסוימת ביתרות, אך ניתוח המספרים מראה שהיא לא נבעה ממכירות מט"ח אגרסיביות של הבנק המרכזי במסגרת תוכניות התמיכה, אלא מסיבות טכניות בעיקרן. הגורמים לירידה היו שערוך של היתרות הקיימות ופעילות שגרתית של הממשלה. נתון זה חשוב מכיוון שהוא מאותת למשקיעים שבנק ישראל לא נאלץ להתערב בכוח כדי לשמור על רמת המחירים הנוכחית. במבט אל השבועות הקרובים, השווקים ימשיכו לעקוב בדריכות אחר מחירי האנרגיה העולמיים, התשואות בארצות הברית, ובמיוחד אחר נתוני שוק העבודה ודברי בכירי הפדרל ריזרב, שיספקו את הרמזים הבאים לגבי עלות הכסף בעולם.