ממוושינגטון ועד לונדון, המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם מזרימות הון עתק כדי להבטיח שתעשיית המחשוב הקוונטי תצמח ותשגשג בתוך גבולותיהן. המרוץ הזה, שהופך מצפוף ותחרותי מיום ליום, עלה לאחרונה לכותרות כאשר משרד המסחר האמריקאי התחייב להשקיע שני מיליארד דולר בחיזוק שרשרת האספקה המקומית. התוכנית האמריקאית כוללת רכישת מניות בחברות המתמחות אך ורק בטכנולוגיה קוונטית, כמו ריגטי קומפיוטינג ודי-ווייב, צעד שמשקף את ההתערבות הממשלתית הקודמת בתחומי המינרלים הקריטיים והשבבים מתוך הבנה שמדובר בתשתית אסטרטגית קריטית.
בעוד שארצות הברית מתמקדת בצד ההיצע וברכישה ישירה, בריטניה מנסה לפתור את הצד השני של המשוואה ומתמקדת ביצירת ביקוש מסחרי. במהלך שבוע הטכנולוגיה בלונדון, שר המדע הבריטי פטריק ואלנס חשף את ברית הצמיחה הקוונטית, קואליציה של מאמצים מוקדמים ממגזרים מגוונים כמו בנקאות, ביטחון ותקשורת. חברות ענק כמו בנק HSBC, תאגיד הביטחון BAE Systems וחברת התקשורת וודאפון כבר נמנות עם החברות המייסדות. המטרה של המהלך הזה פשוטה וברורה והיא לגשר על הפער שבין מפתחי הטכנולוגיה הקוונטית לבין ענקיות התעשייה, עוד לפני שמערכות קוונטיות גדולות ושלמות יגיעו לשוק ויביאו איתן כוח חישוב שישאיר את המחשבים הקלאסיים הרחק מאחור. ואלנס הסביר כי למרות שעדיין אין בנמצא מחשבים קוונטיים בקנה מידה מלא, הם יגיעו בקרוב, ויש צורך ליצור את איתות הביקוש הזה כדי שהיזמים ידעו מהו בסיס הלקוחות הפוטנציאלי שממתין להם. שילוב המחשוב הקוונטי עם שירותי המחשוב הקיימים יהיה, לתפיסתו, מרכזי בהתפתחות התעשייה.
אף על פי שהטכנולוגיה הקוונטית כבר רואה אימוץ מסחרי מסוים, רוב ההדגמות עדיין מוגבלות לתנאי מעבדה. המשוכה האחרונה שניצבת לפני פריצה בקנה מידה רחב היא תיקון שגיאות. ככלל אצבע, הרכיבים הבודדים של המכונות הקוונטיות הופכים לבלתי יציבים ככל שהם גדלים, מה שגורם לשיעורי השגיאות לזנק. מומחים בתעשייה מצפים בדרך כלל שמערכות עמידות לתקלות יופיעו עד סוף העשור. בדומה למחשבים הקלאסיים של היום, מחשבי העתיד הללו יוכלו לשמור על פעילות תקינה גם כאשר מתרחשות שגיאות במערכת. לוחות הזמנים מתכנסים באופן דרמטי לקראת שנת 2029, כאשר עד אז יבמ מצפה להשיק את מחשב העל הקוונטי הראשון שלה שיהיה עמיד לתקלות, בעוד שחוקרים בגוגל מעריכים כי מערכות מסוימות יהיו חזקות מספיק כדי לפצח את ההצפנה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה כיום.
ההשקעה הכבדה והמתואמת במחקר ופיתוח לאורך השנים האחרונות העבירה את התחום משלב המדע הבסיסי אל עבר הנדסה מעשית. השלב הנוכחי דורש חשיבה על הגדלת החברות הללו ועידודן להישאר במדינות האם שלהן. ההכרזות האחרונות מאיצות את הדחיפה הקוונטית של בריטניה, לאחר שמוקדם יותר השנה התחייבה להשקיע 2.5 מיליארד דולר בהרחבת הטכנולוגיה עד סוף העשור, תוך העמקת הקשרים עם חברות שכבר מבוססות במדינה כמו Infleqtion ו-IonQ. המחויבות של לונדון כוללת גם הקצאה קודמת של 1.4 מיליארד דולר לרכישת מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול, צעד שנועד לבנות שוק ראשוני מהיר.
בריטניה וארצות הברית אינן לבד בזירה, ומדינות נוספות מתייחסות למוכנות קוונטית כאל עניין של מדיניות לאומית עליונה. אירלנד, למשל, התחייבה לאחרונה להשקיע מאות מיליוני אירו בבניית שבעה מרכזי מחקר חדשים שיתמכו בתעשיות שונות ובהן המחשוב הקוונטי. היוזמה, שתפעל תחת רשת לאומית בשם Rinn, צפויה לרוץ במשך שמונה השנים הבאות ומטרתה לבסס את אירלנד כמובילה עולמית במדע הקוונטום. למרות שאירלנד אולי אינה נהנית מההכרה העולמית של סין או ארצות הברית, חברות קוונטום לוטשות אליה עיניים כאל קרש קפיצה אסטרטגי, וחברות פיתוח תוכנה כבר בוחרות בדבלין כמיקום למרכזי הניסוי שלהן.
גם מחוץ לאירופה נרשמת התקדמות משמעותית, כאשר איחוד האמירויות השיקה לאחרונה תוכנית ריבונית לחומרת קוונטום דרך המכון לחדשנות טכנולוגית של אבו דאבי, ומתכננת לבנות את המחשב הקוונטי המקומי הראשון שלה בשיתוף עם חברת סטארט-אפ מברצלונה. המציאות החדשה מראה כי המחשוב הקוונטי סיים את תפקידו כקוריוז מדעי והפך לאבן פינה באסטרטגיה הלאומית של מעצמות ומדינות ברחבי העולם כולו. בשוק שבו אומות מתחרות נעות במהירות מסחררת, ההצלחה לא תימדד רק בעוצמת המחשבים שיפותחו, אלא בעיקר ביכולת להצמיח, לתמוך ולמסחר את העסקים שיבנו אותם.
