התנודתיות בשער החליפין של השקל מול הדולר מעסיקה רבות את הכלכלה המקומית, וכעת עולה על השולחן הצעה מקצועית שעשויה לשנות את כללי המשחק בשוק המטבע. בדיון מיוחד שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בהובלת מרכז הראל לחקר שוק ההון ומכון ספרא לבנקאות ופיננסים, התאספו בכירי הכלכלה הישראלית כדי לנתח את השפעת הגופים המוסדיים והציבור על שוק המט"ח. המסקנה המרכזית שעלתה מהמפגש היא קריאה למדינה לאפשר לגופי הפנסיה לבצע את עסקאות גידור המט"ח שלהם ישירות מול משרד האוצר ובנק ישראל, במקום להיעזר במערכת הבנקאית המסחרית. מהלך מוסדי שכזה נועד לנטרל חלק ניכר מהלחצים על שער החליפין, ובמקביל לחסוך עמלות ועלויות משמעותיות שמגולגלות כיום ישירות על ציבור החוסכים.
במשך למעלה משני עשורים, הגופים המוסדיים בישראל תפקדו כרוכשי מטבע חוץ אקטיביים, תוך שהם מגדילים בהתמדה את החשיפה להשקעות גלובליות עד לרמות של כמחצית מסך התיקים. מגמה זו ייצרה לאורך זמן ביקוש מבני קבוע לדולר. גם עם פרוץ המלחמה באוקטובר האחרון, המוסדיים מיהרו להגדיל את החשיפה המטבעית כצעד הגנתי. אולם, בחודשים האחרונים חל היפוך מגמה והגופים החלו להקטין את חשיפתם לדולר. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הציג נתונים הממחישים כיצד במסלולי ההשקעה הכלליים זינקה החשיפה למט"ח עד לשיא של כעשרים ושישה אחוזים בסתיו, אך התכווצה חזרה לסביבות שבעה עשר אחוזים במהלך האביב. הירידה החדה הזו אילצה את מנהלי ההשקעות למכור דולרים בהיקפי עתק כחלק מפעולות הגידור, צעד אגרסיבי שתרם באופן ישיר להתחזקותו של השקל.
השפעת פעולות הגידור חורגת מעבר לשערי המטבע ופוגעת ישירות בכיסו של החוסך. ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, הסביר בדיון כי פערי הריביות ועלויות הגידור הנגבות על ידי הבנקים המסחריים מטילים נטל כבד על התשואות. לדבריו, כאשר נדרש גידור לחלק ניכר מהתיק הפנסיוני, העלות העודפת פוגעת בתשואה הכוללת של החוסכים בכשליש האחוז מדי שנה. כדי לפתור את העיוות הזה, הציע ז'בז'ינסקי מודל יצירתי שבו בנק ישראל ישמש כמתווך רשמי. לפי מתווה זה, הגופים המוסדיים יבצעו את הגידור מול בנק ישראל, אשר מצידו יבצע עסקה נגדית מול משרד האוצר. מאחר שלמשרד האוצר יש ממילא חשיפה דולרית טבעית בשל הנפקות חוב במטבע חוץ, המהלך יקזז את החשיפות של שני הצדדים בתוך המערכת הממשלתית, מבלי להציף את השוק הפתוח בביקושים או היצעים מלאכותיים שיוצרים תנודתיות.
סוגיה מרכזית נוספת שעלתה לדיון נוגעת להשלכותיה של הרפורמה באגרות החוב המיועדות. כיום, בעקבות ביטול האג"ח המיועדות והמעבר לרשת ביטחון ממשלתית המבטיחה תשואה ריאלית על פלח מסוים מכספי הפנסיה, נוצר מצב שבו כלל הכספים מושקעים בפועל בשוק ההון. מגדלי הציע לאפשר לקרנות הפנסיה פטור מחובת גידור מטבעי על אותו פלח בחיסכון שזכאי ממילא להבטחת התשואה הממשלתית, פלח שצפוי להוות בשנים הקרובות כשלושים אחוזים מסך התיק. מתן גמישות כזו יפחית דרמטית את הצורך של המוסדיים לבצע עסקאות גידור רחבות היקף, ובכך יסייע למדינה להימנע מתנודות חריגות בשער השקל הנובעות מאותן דרישות טכניות.
לצד הניתוח של פעילות הגופים המוסדיים, התברר כי דווקא הציבור הרחב הפך לשחקן מפתח בטלטלת המט"ח של השנה החולפת. נציגי הרגולציה שהשתתפו בשולחן העגול, ובהם אסף נחמני מרשות שוק ההון וענבל פולק מרשות ניירות ערך, הצביעו על כך שחלק ארי מהמעבר ההמוני מדולר לשקל נבע משינוי פסיכולוגי מהיר בקרב משקיעים פרטיים. חוסכים ישראלים רבים החליטו מיוזמתם להעביר סכומי עתק ממסלולי השקעה העוקבים אחר מדדי מניות אמריקאיים פופולריים, כמו מדד הנאסד"ק, בחזרה למסלולים המתמקדים בשוק המקומי. העברות אלו, שבוצעו ברובן דרך מכשירי השקעה פסיביים, חייבו את מנהלי הקרנות למכור דולרים באופן אוטומטי ומיידי, ללא כל יכולת להפעיל שיקול דעת שימתן את התגובה. התנהגות זו של ציבור משקיעי הריטייל העצימה פי כמה את המגמות שסומנו על ידי המשקיעים הזרים, ויצרה גל היצעים חריג של דולרים בשוק.
דיון עומק זה ממחיש את המורכבות העצומה שבניהול חסכונות הציבור בתוך כלכלה פתוחה, אך המסר שיצא ממנו היה ברור. פרופסור דן וייס שסיכם את המפגש, הדגיש כי חרף הביקורת שלעתים נשמעת בציבור, יש לשמור מכל משמר על עצמאותם של מנהלי ההשקעות. מערכת הפנסיה הישראלית זוכה להערכה בינלאומית גבוהה ומדורגת בצמרת העולמית בדיוק בזכות אותו ניהול מקצועי ונטול פניות. האתגר הניצב כעת לפתחו של משרד האוצר אינו להגביל את השוק, אלא לאמץ פתרונות תשתיתיים חכמים שיאפשרו למערכת הפיננסית להמשיך להשיא תשואות מיטביות לחוסכים, תוך הקטנת החיכוך המיותר עם שער המטבע המקומי.
