כלכלת גוש האירו פתחה את שנת 2026 ברגל שמאל, עם נתונים המצביעים על התכווצות הפעילות הכלכלית ברבעון ה-1. התפתחות זו מציבה אתגר מורכב בפני הבנק המרכזי האירופי, שנדרש כעת לנווט בין הצורך לצנן את האינפלציה הגואה לבין החשש מפגיעה אנושה בפעילות המשקית. סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, יורוסטט, פרסמה עדכון שלפיו התוצר המקומי הגולמי ב-21 מדינות גוש המטבע ירד ב-0.2% ב-3 החודשים הראשונים של השנה. נתון זה מאכזב במיוחד לאור ההערכות המוקדמות שפורסמו באמצע חודש מאי, אשר הצביעו על צמיחה מזערית של 0.1%. מדובר למעשה ברבעון הראשון של התכווצות כלכלית מאז סוף שנת 2022, תקופה שזכורה היטב בשל נסיקת מחירי האנרגיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

למרות שחלק ניכר ממדינות גוש האירו רשמו נתוני צמיחה חיוביים בתחילת השנה, המומנטום הכלכלי נחלש משמעותית בחודשים האחרונים, במידה רבה כתוצאה מהסלמה ביטחונית במזרח התיכון. ההשפעה הישירה של המתיחות הגיאופוליטית ניכרת היטב בשוקי האנרגיה העולמיים. לאחר התקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן בשלהי חודש פברואר, מחירי האנרגיה זינקו בתלילות. מחירה של חבית נפט מסוג ברנט נסק ביותר מ-30%, ואילו מחירי הגז הטבעי באירופה טיפסו בשיעור חד של למעלה מ-50%. כתוצאה מכך, האינפלציה חזרה להרים ראש והתרחקה מיעד ה-2% שהגדיר הבנק המרכזי.

על רקע מציאות זו, משקיעים רבים בשוק ההון מתמחרים כעת סבירות גבוהה לכך שהבנק המרכזי האירופי ייאלץ להעלות את ריבית העוגן ב-0.25% בפגישתו הקרובה. עם זאת, קולות אחרים בקרב כלכלנים מזהירים כי מהלך כזה עלול להיות פזיז ומוקדם מדי. הכלכלה האירופית כבר מציגה צלקות וסימני האטה כתוצאה מהמלחמה וההתייקרויות, וייקור נוסף של עלויות המימון עלול להחניק את מעט הצמיחה שעוד נותרה. הצרכנים כבר מרגישים את הלחץ בכיסם, כפי שעולה מנתוני המכירות הקמעונאיות לחודש אפריל, המצביעים על ירידה בפעילות עקב שחיקה מתמשכת בכוח הקנייה של משקי הבית.

מעניין לצלול אל תוך הנתונים ולהבין מה הוביל לעדכון השלילי החד בנתוני התוצר של גוש האירו. מתברר כי הסיבה המרכזית נעוצה בשינוי דרמטי בהערכות לגבי כלכלת אירלנד. על פי החישובים המעודכנים, התוצר האירלנדי צלל בשיעור חד של 12.1% ברבעון הראשון, פער עצום מההערכה הקודמת שצפתה התכווצות של 2% בלבד. קובעי המדיניות בבנק המרכזי האירופי צפויים להתייחס לנתון זה בזהירות רבה, שכן הכלכלה האירלנדית ידועה בתנודתיות הגבוהה שלה, המושפעת רבות מפעילותן של מספר מצומצם של ענקיות טכנולוגיה ורפואה אמריקאיות שקבעו בה את משכנן משיקולי מס. הממשלה בדבלין אף מיהרה להרגיע וציינה כי היא צופה חזרה לתוואי של צמיחה בהמשך השנה.

אם מנטרלים את ההשפעה החריגה של אירלנד מהמשוואה, כלכלת גוש האירו הייתה רושמת צמיחה של 0.3%. אולם, גם נתון זה עלול להיות מתעתע. מומחים, בהם כלכלנים בכירים מחברת אוקספורד אקונומיקס, מסבירים כי הצמיחה הזו נופחה באופן מלאכותי עקב אגירת מלאים מאסיבית של חברות, שהקדימו תרופה למכה לקראת שיבושים צפויים בשרשראות האספקה ועלויות עתידיות גבוהות יותר. נתונים נוספים מהשטח תומכים בתמונה הקודרת, כאשר מדד מנהלי הרכש לחודש מאי הראה כי פעילות המגזר הפרטי רשמה את הירידה החדה ביותר מזה 1.5 שנים, במקביל לזינוק החד ביותר בעלויות התשומה ב-3.5 השנים האחרונות.

במבט על המדינות הגדולות ביבשת, התמונה מעורבת אך לא מעודדת במיוחד. צרפת, הכלכלה ה-2 בגודלה בגוש, ספגה גם היא הורדת תחזית, ונתוניה עודכנו להתכווצות של 0.1% לעומת קיפאון בהערכה המקורית. מנגד, גרמניה הצליחה לרשום צמיחה קלה של 0.3%, וספרד בלטה לטובה עם התרחבות של 0.6%. למרות נקודות האור המקומיות הללו, התחזית הכללית ליבשת נותרת מתונה מאוד. ארגון שיתוף הפעולה והפיתוח הכלכלי עדכן לאחרונה כי הוא צופה צמיחה שנתית של 0.8% בלבד בגוש האירו השנה, האטה לעומת שנת 2025 ופער משמעותי לעומת הכלכלה האמריקאית, שצפויה לצמוח בקצב של כ-2%. פער זה מדגיש את הקשיים המבניים והחיצוניים עמם מתמודדת אירופה, ומחדד את ההתלבטות הקשה הניצבת בפני מקבלי ההחלטות בפרנקפורט בניסיונם לייצב את הספינה הכלכלית.