הכלכלה הישראלית נמצאת בצומת דרכים היסטורי, כאשר היא נדרשת לתמרן בין אילוצים ביטחוניים חסרי תקדים לבין פוטנציאל התאוששות אדיר שממתין מעבר לפינה. דוח התחזית העולמית (WEO) העדכני של ארגון ה-OECD, שראה אור רק לאחרונה, משרטט תמונה מורכבת אך אופטימית ביסודה באשר לעתיד המשק המקומי, תוך שהוא מצביע על פערים דרמטיים בין נתוני שנת 2026 לאלו הצפויים בשנה שלאחריה.

השנה הנוכחית מתאפיינת בבלימה משמעותית של המומנטום הכלכלי. על פי תחזית הארגון, כלכלת ישראל תצמח בשנת 2026 בשיעור של 3.3% בלבד, נתון המשקף את השפעתן הכבדה של המלחמות מול איראן ובלבנון. האירועים הביטחוניים החריגים בחודשים מרץ ואפריל 2026 קטעו באחת תקופה של גאות כלכלית, שבאה לידי ביטוי בזינוק של 11% בייצור התעשייתי עד חודש ינואר, בעלייה של 9.2% ברכישות בכרטיסי אשראי בפברואר, ובירידת שיעור האבטלה לשפל של 2.6% באותו חודש. הלחימה העצימה הביאה לסגירת בתי ספר, לגיוס המוני של עובדים משירות אזרחי לשירות מילואים ארוך, ולצניחה חדה בסנטימנט הצרכנים שהחל במרץ ונותר חלש לאורך אפריל.

אולם, התמונה לשנת 2027 שונה בתכלית. ב-OECD צופים התאוששות "בעוצמה" של המשק הישראלי, עם תחזית צמיחה מזנקת לשיעור של 5.6% – נתון כמעט כפול מתחזית הצמיחה העולמית לאותה שנה. מנוע מרכזי להתאוששות זו יהיה סקטור הבנייה, שלמרות הפגיעה שספג, חזר לפעילות כבר באמצע מרץ וצפוי להתרחב בקצב מהיר יותר מזה שקדם למלחמה. התרחבות זו נובעת בחלקה מהצורך בשיקום נזקי ירי הטילים, אך בעיקר מביקוש כבוש ועוצמתי לדיור המונע מגידול האוכלוסייה. במקביל, הצריכה הפרטית, שהתכווצה זמנית עקב חוסר הוודאות, צפויה לזנק ב-6.8% ב-2027. ענף יצוא השירותים, ובראשם ההייטק והתיירות, צפוי אף הוא להתאושש, אם כי בקצב איטי יותר, בשל תלותו בחידוש מלא של תנועת התעופה הבינלאומית, שחוזרת לשגרה בעצלתיים.

לצד התחזית החיובית לעתיד, הדוח מצביע על אתגרים פיסקליים משמעותיים בטווח הקצר. נטל ההוצאות הביטחוניות העצום הכרוך בלחימה המתמשכת ב-2026 מעכב את תהליך הקונסולידציה הפיסקלית – הקטנת הגירעון והחוב הלאומי. בשל כך, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ולהגיע ל-5.3% מהתוצר בשנת 2026. עם זאת, ב-2027 צפוי הגירעון להצטמצם בחזרה ל-4.2%, ככל שההוצאות הביטחוניות ירדו וגביית המיסים תישאר חזקה. הדו"ח מייחס את חוסנה של גביית המיסים, בין היתר, לחבילת הצעדים הממשלתית שאושרה בתקציב 2025, אשר כללה העלאת המע"מ והפחתת מס הכנסה. כפועל יוצא, יחס החוב-תוצר של ישראל, שעמד על כ-60% בשנת 2022, צפוי לזנק ל-71% השנה, לפני שיירד במעט ל-70% ב-2027. לאור זאת, המלצתו המרכזית של ארגון ה-OECD לממשלת ישראל היא לפעול בנחישות לשיקום ה"כריות הפיסקליות" שסייעו לה בעבר לצלוח משברים. הדבר דורש הפחתה מהירה של החוב הלאומי באמצעות שימור צעדי הגדלת ההכנסות וצמצום משמעותי של ההוצאה הביטחונית ברגע שתנאי הביטחון יאפשרו זאת, תוך הקפדה על שמירת תקציבים להשקעות מקדמות צמיחה, כגון חינוך ותשתיות.

בגזרת האינפלציה, הנתונים מעודדים הרבה יותר. למרות הזעזועים הכלכליים והביטחוניים, האינפלציה בישראל נותרה יציבה ועמדה על 1.9% בחישוב שנתי בחודש אפריל 2026. יציבות זו מיוחסת, בין השאר, לעצמאות האנרגטית של ישראל, שכן מחירי החשמל המקומיים אינם רגישים באופן משמעותי לתנודות במחירי הגז הטבעי בעולם, הודות להפקה מקומית המתומחרת בחוזים ארוכי טווח. ב-OECD צופים כי האינפלציה בישראל אף תרד ל-2.3% השנה ול-2.1% ב-2027, ככל שמחירי הדלק יתמתנו והמחסור בעובדים אזרחיים, שנבע מגיוס המילואים, ייפוג. הדוח משבח את הניהול המוניטרי האחראי ואת חבילת המיסים של 2025, שסייעו בשמירה על יציבות מטבעית ופיננסית גם נוכח שורת הזעזועים שחווה המשק מאז אוקטובר 2023.

מבט על הכלכלה העולמית מעלה תמונה מדאיגה יותר. ה-OECD חתך את תחזית הצמיחה העולמית מ-3.4% ב-2025 ל-2.8% בלבד ב-2026, לפני התאוששות קלה ל-3.1% ב-2027. הירידה החדה נובעת ישירות מהסכסוך במזרח התיכון, שגרם לשיבושים משמעותיים בשילוח דרך מצר הורמוז ולפגיעה בתשתיות אנרגיה חיוניות. אלו הקפיצו את מחירי האנרגיה והדשנים והפכו את כיוון הכלכלה העולמית מהתאוששות להאטה. אספקת הנפט העולמית צנחה ב-13.5% בין פברואר לאפריל 2026, וייצוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) מהאזור, בעיקר מקטאר, נעצר כליל. בשל חוסר הוודאות הקיצוני, ה-OECD מציג גם "תרחיש שיבוש ממושך", שבו המשבר נמשך לתוך 2027. בתרחיש פסימי זה, הצמיחה העולמית עלולה לצנוח ל-2.1% ב-2026 ול-1.8% ב-2027, קצבי צמיחה המאפיינים מיתונים גלובליים עמוקים, דוגמת המשבר הפיננסי של 2008 או מגפת הקורונה ב-2020.

התמונה הכוללת שמציג דוח ה-OECD מדגישה את חוסנה של הכלכלה הישראלית ואת יכולתה להתאושש ממשברים ביטחוניים בקצב מעורר השתאות. עם זאת, התחזית האופטימית תלויה במידה רבה בהתפתחות האירועים הגיאופוליטיים באזור. חידוש לחימה בעצימות גבוהה או זעזועים עולמיים בשוקי ההייטק, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, עלולים להחליש את הפעילות ולהעמיק את הגירעון. מנגד, התפתחויות חיוביות, כגון אינטגרציה אזורית וחתימה על הסכמי סחר חדשים עם מדינות במזרח התיכון, עשויות להוביל ל"צמיחה חזקה יותר באופן משמעותי" ולהזניק את המשק הישראלי לפסגות חדשות.