במשך רוב חמש עשרה השנים האחרונות, הדיון הפיננסי סביב הבחירה בין השקעה אקטיבית לפסיבית זכה לתשובה די פשוטה וברורה של תשלום עמלות נמוכות, היצמדות למדד וניצחון סטטיסטי לאורך זמן. הנתונים גיבו את הגישה הזו שנה אחר שנה, כאשר הדוחות השנתיים של חברות המדדים הראו בעקביות שרוב מנהלי ההשקעות האקטיביים מפסידים למדד הייחוס שלהם ופוגעים בשווי האחזקות של הלקוחות. אולם, שנת 2026 מביאה עמה שינוי דרמטי במבנה השוק שמחייב את המשקיעים לבחון מחדש את המספרים ואת ההשפעה על תיק המניות שלהם. קרנות סל אקטיביות מהוות כיום כ-80 אחוזים מכלל ההנפקות החדשות של קרנות סל השנה, נתון המהווה סטייה חדה מהעשור הקודם שנשלט לחלוטין על ידי קרנות מחקות מדד. המגמה הזו מגובה בזרימת הון מאסיבית, כאשר בשנת 2025 קרנות אלו משכו אליהן כסף חדש נטו בהיקף של 459 מיליארד דולר, המהווים כ-31 אחוזים מכלל תזרימי הכספים בתעשיית קרנות הסל. סך הנכסים המנוהלים בקרנות סל אקטיביות חצה את רף ה-1.47 טריליון דולר, נתון המשקף קצב צמיחה שנתי מורכב ומרשים של 59 אחוזים בשלוש השנים האחרונות.
למרות הזינוק המרשים בהשקות ובגיוסי ההון, חשוב להבין שהנהירה לקרנות הללו אינה נובעת משיפור פתאומי ביכולות של מנהלי ההשקעות להכות את השוק. הדוח העדכני ביותר שבחן את ביצועי שנת 2025 ופורסם בתחילת 2026, מעלה תמונה פיננסית עגומה עבור ניהול אקטיבי, כאשר 79 אחוזים מקרנות המניות הגדולות בארצות הברית המנוהלות באופן אקטיבי הציגו תשואת חסר בהשוואה למדד המרכזי. זהו נתון גרוע משמעותית משנת 2024, שבה כ-65 אחוזים מהמנהלים פיגרו אחרי המדד. כשבוחנים את הנתונים בפרספקטיבה של עשור שלם, התמונה עקבית אף יותר, כאשר רק 24 אחוזים מקרנות הסל האקטיביות הצליחו להכות את מדדי הייחוס שלהן. הדפוס המבני של תשואת חסר נותר בעינו, ומשמעותו הישירה עבור המשקיע היא שניהול אקטיבי בחירת מניות ספציפית עדיין טומנים בחובם סיכוי גבוה לשחיקת ערך התיק בהשוואה להשקעה פסיבית שבה הרכב המניות פשוט עוקב אחר המדד בעלות מינימלית.
פער נוסף שמשפיע דרמטית על התשואה נטו ועל שווי האחזקות של המשקיע הוא הפער בדמי הניהול. בממוצע, קרנות סל אקטיביות גובות דמי ניהול של כ-0.69 אחוזים, בעוד שקרנות סל פסיביות גובות כ-0.10 אחוזים בלבד. לשם השוואה, קרן נאמנות אקטיבית מסורתית עולה למשקיע בין חצי אחוז לאחוז שלם, ואילו קרן סל מדדית רחבה יכולה לעלות אפילו 0.03 אחוזים. הפער הפיננסי הזה קריטי משום שהוא פועל כריבית דריבית שלילית על ההון. פער של 0.60 אחוזים בעלויות על תיק השקעות של 100 אלף דולר לאורך 30 שנה, בהנחת תשואה גולמית זהה, יגבה מחיר של כ-200 אלף דולר באובדן צמיחה מצטברת. זוהי למעשה רוח הנגד הפיננסית שמנהלי ההשקעות האקטיביים חייבים להתגבר עליה רק כדי להשוות את מצבם לקרן המדדית, עוד לפני שייצרו ערך מוסף כלשהו למניה. עם זאת, התחרות עושה את שלה, וחברות פיננסיות מסוימות החלו להשיק קרנות סל אקטיביות עם דמי ניהול נמוכים יותר הנעים סביב רבע אחוז, מה שמוזיל משמעותית את עלות הכניסה להשקעה זו.
הסיבה האמיתית לזינוק העצום בפופולריות של קרנות הסל האקטיביות אינה תשואת יתר, אלא היתרונות המבניים והפיננסיים של "עטיפת" קרן הסל עצמה, המיושמים כעת בקנה מידה רחב. היתרון הפיננסי המובהק ביותר הוא היעילות המיסויית. קרנות סל משתמשות במנגנון של יצירה ופדיון המאפשר למנהלי הקרן להיפטר ממניות בעלות בסיס מס נמוך מבלי לעורר אירוע מס החייב בתשלום עבור ציבור המשקיעים בקרן. לעומת זאת, קרנות נאמנות מסורתיות פודות במזומן, פעולה המאלצת אותן למכור נכסים ולחלק רווחי הון חייבים במס. התוצאה הפיננסית בשטח חותכת כאשר בשנת 2025 רק תשעה אחוזים מקרנות הסל האקטיביות חילקו רווחי הון, לעומת שיעור דרמטי של 53 אחוזים בקרנות הנאמנות האקטיביות. עבור משקיעים הפועלים בחשבונות החייבים במס, זהו פער שמציל חלק ניכר מהרווחים. מעבר לכך, הקרנות מציעות שקיפות יומיומית של האחזקות, נזילות תוך-יומית המאפשרת מסחר רציף במניות הקרן, ורף כניסה נמוך ללא סכומי מינימום להשקעה.
לאור הנתונים הללו, בבניית התיק יש לבחון האם החשבון המנוהל חייב במס, שכן היתרון המבני של קרנות הסל מקבל משנה תוקף ומונע שחיקת הון מהותית. בחשבונות פטורים, ההבדל הזה הופך לזניח. מעבר לענייני המס, חשוב לוודא שיש הצדקה לשלם על ניהול אקטיבי. השקעה כזו הגיונית בעיקר במקרים שבהם ישנו יתרון מובנה למנהל האנושי, למשל בהשקעה בחברות בעלות שווי שוק קטן, שוקי הון מתעוררים או איגרות חוב בסיכון, שם התמחור לעיתים פחות יעיל ויש מקום לאתר מניות מתחת לשוויין האמיתי. גישה שמבוססת רק על תקווה שמנהל כלשהו יצליח לנחש אילו מניות יעלו, כמעט תמיד מסתיימת בביצועי חסר.
המסגרת האסטרטגית הנכונה לבניית התיק היא יצירת בסיס רחב וזול המורכב מקרנות סל פסיביות שעוקבות אחרי המדדים המרכזיים, ושילוב מדוד של קרנות אקטיביות רק בנישות שבהן הן מספקות ערך מוסף ברור. מחקרים מוכיחים פעם אחר פעם שהקצאת הנכסים הכוללת משפיעה על השורה התחתונה הרבה יותר מהבחירה הפנימית בין אקטיבי לפסיבי בכל סקטור. גל קרנות הסל האקטיביות של שנת 2026 הוא עובדה פיננסית מוגמרת המציעה יתרונות מס משמעותיים, וישנו היגיון רב במעבר מקרנות נאמנות יקרות לקרנות סל אקטיביות וזולות יותר עבור מי שכבר בחר באסטרטגיה זו. יחד עם זאת, עבור המשקיע הפסיבי הדבק במדדים, המספרים הבסיסיים של ביצועי החסר לא השתנו מספיק כדי להצדיק מהפכה בתיק ההשקעות.
