מתחילת 2017 בוצעו בישראל עסקות ביטקוין ב-4.5 מיליון שקל ■ מינואר עד יוני התבצעו 341 עסקות ביטקוין - לעומת 397 בכל 2016 ■ יובל רואש, מנכ"ל פלטפורמה למסחר בביטקוין: "הצמיחה הבולטת - בקרב חברות שמשלמות לספקים בביטקוין, בעיקר בתחומי המדיה והפרסום"


בשבוע שעבר רכש אזרח ישראלי כלי רכב מסוג סקודה רפיד מ–2014 תמורת שישה ביטקוינים, כ–15 אלף דולר. הקנייה והמכירה נעשו באמצעות פלטפורמת המסחר ביטוסי. רכישת הסקודה היתה הרכישה הראשונה של כלי רכב בביטקוין בישראל.


לפי נתוני פלטפורמת המסחר ביטס אוף [BstockB="149013"] גולד,[/BstockB] שמתמחה במסחר בביטקוין ואיטריום, מתחילת 2017 בוצעו בישראל 341 עסקות בביטקוין בסכום לא גבוה של 4.5 מיליון שקל — לעומת 397 עסקאות ב–2016 בסכום כולל של 1.1 מיליון שקל. מחיר הביטקוין עתה הוא 2,590 דולר. אמנם לא מדובר בסכומים גדולים, אבל חל שינוי בתחום המסחר בביטקוין. ביפן, למשל, הסכימו כבר 263 אלף חנויות לקבל תשלום בביטקוין.


יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף [BstockB="149013"] גולד,[/BstockB] מסביר: "יש כמה סוגי עסקות בביטקוין. יש סליקה בביטקוין, כלומר בעל חנות שמוכן לקבל תשלום בביטקוין, אבל מבחינת החוק הוא צריך לקבל שקלים ולא בביטקוין תמורת מכירת הסחורה. לכן, ההמרה מביטקוין לשקלים נעשית ברגע העסקה. סוג עסקה שני הוא חנויות און ליין, שמעוניינות לשלם בביטקוין לאנשים בחו"ל תמורת שקלים.


"דווקא התחום שגדל הוא של חברות ישראלית שמשלמות לספקים בביטקוין, בעיקר חברות בתחום המדיה והפרסום. כי זה מהיר וזול. הספקים הם בדרך כלל חברות לא ישראליות. אנחנו חברה תחת רגולציה ישראלית, שנותנת שירותי מטבע ומדווחת בצורה חוקית כנדרש". חברות נדרשות להמיר את הביטקוין לשקלים, שכן ההתחשבות עם רשות המסים היא בשקלים".

המטבע הווירטואלי, שהומצא ב-2008 סאטושי נקאמוטו (כנראה שם בדוי), שהיה אנונימי עד אז, נהפך מסחורה שבעבר נחשבה מפוקפקת ונתפשה ככזו שמשרתת בעיקר האקרים ומלביני כספים — למוצר פיננסי לגיטימי ולאמצעי תשלום מקובל בעסקים רבים בעולם. עם זאת, הביטקוין עדיין מתמודד עם בעיות רבות, למשל תנודתיות יתר ושימוש לרעה בידי האקרים, כפי שקרה במתקפת הסייבר ביום שישי בשבוע שעבר. האקרים דרשו את הכופר במטבע הווירטואלי בשל יתרונותיו: יכולת העברת כספים מהירה, העובדה שאינו נתון לפיקוח של בנקים מרכזיים, והאנונימיות של מבצעי העסקות בביטקוין.


הבעייתיות באחזקת ביטקוין בבורסות


קושי נוסף שעמו התמודדו משקיעי הביטקוין הוא הבעייתיות באחזקת ביטקוין בבורסות הדיגיטליות, שמאפשרת לפורצים לגנוב אותו. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, התייחס לכך בעבר: "אנשים רבים שמשתמשים בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים אחרים, נוטים להשאיר לעתים את כספם בתוך בורסת המסחר, בין אם במטבעות דיגיטליים או בכסף מדינתי (במקרה של חברת פיאט). באחרונה אנו עדים לסדרה של בורסות המדווחות על קשיים, אחת מבורסת המסחר הגדולות ביותר בעולם לסחר בדולר־ביטקוין, שעצרה את פעילות ההפקדות והמשיכות של כספי פיאט ממנה ואליה באחרונה.


"אחזקה של כסף בבורסת המסחר בביטקוין אינה שקולה לאחזקת כסף בבנק. מדובר במוסדות ותיקים פחות, מנוסים פחות, שהפיקוח עליהן מוגבל מאוד ולעתים לא קיים בכלל. הפריצות הגדולות ביותר שאירעו עד היום התבצעו באמצעות גניבת כספים שהופקדו בבורסות מסחר.


"לכן, איגוד הביטקוין מבקש להזהיר את הציבור וממליץ למשוך את כל הכספים המצויים בבורסות מסחר במטבעות דיגיטליים, שאינם משמשים באופן אקטיבי ומיידי למסחר בטווח הקצר. אחד היתרונות הגדולים של ביטקוין הוא היכולת של כל אדם לשמור את כספו בעצמו, בצורה מאובטחת ובאמצעים פשוטים יחסית. אנחנו קוראים לציבור להשתמש באפשרויות אלה, ולא לשים את כספו על קרן הצבי".
(themarker)