ערב טוב.
כל עוד אין לויתן, ובקצב הזה לא יהיה לויתן עד שיגמר הגז בתמר, מדובר הלכה למעשה על מונופול.
לא נכון לנתח חברה עפ"י קצב ההפקה או פוטנציאל ההפקה אלא עפ"י הפקטור המרכזי הוא מחיר הגז. כשאנו ניגשים לחברת כריה מעניינת השורה התחתונה ולא העובדה שהיא עובדת באתר כבר 30 שנה וכנראה קרובה למיצוי ולכן גם במקרה שלנו ככל שהמאגר ידלדל (ואנו עוד רחוקים מכך מאוד) כך תמר המונופוליסט יעלה מחירים גם אם באופן עקיף.
אבנר = ישראמקו ולכן לטווח ארוך הם היחידים שכרגע יש להם חוזים מובטחים וגם אם לא יסגרו עוד חוזה זניח אחד מדובר על הכנסות רציפות בגיבוי הממשלה.
להבדיל [BstockB="1081124"] אלביט מערכות [/BstockB] - חברה שאנו מאוד מאמינים בה ומצויה בתיק האתר אבל צבר ההזמנות שלה תלוי חברה. המזמינות יכולות להדרדר בעסקיהן, לנסות לשנות תנאים, לחזור בהן וכן הלאה מצבים של העולם העסקי. זה לא יכול לקרות עם תמר ולכן לטווח ארוך, ובפרט שלויתן נדחה ונדחה, זו אחזקה מצוינת.

בישראמקו יש רק את תמר.
באבנר זה תמר אבל תוספת אופציונלית של ליויתן שמשנה את המחיר לפי מצב הרוח המשתנה.
מהו מחיר אבנר בניטרול ליוויתן ?
בנוסף כבר כמה פעמים בסקירות אתה כותב שהאגחים מתומחרים בלי סיכון ושכל הנפקות האגח
האחרונות זה בלוף.האם אורבנקורפ זה המקרה הראשון או שזה לא יגיע לדעתך לפירוק ואז אולי
זו הזדמנות קניה?ואם יגיע לפירוק אפשר לתבוע למה אתה חושב שלא יקבלו את הכסף?

שחקן, המון תודה על התשובה המאירה (צריך [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] להפנים שזה מונופול).

תומר - מבלי לזלזל בלויתן אני מעריך שזה תורם לא יותר מ 5% גם בגלל האחזקה הנמוכה יחסית.

בהמשך לאמור על האג"ח וההנפקות האחרונות אני מניח שאורבנקורפ תהא הסנונית אבל ממש לא האחרונה. אם חברה שוקלת להגיש, ולא משנה כרגע בקנדה או בישראל, הליך פירוק זה אומר כשל קולוסאלי – שידור חוזר של דנקנר, פישמן ולבייב תוך ניצול העובדה שמדובר בכספי גמל ללא כתובת ושם וממילא מדובר על אחוז נמוך וזניח מסך השקעות המוסדיים.
מי יוכל לטעון לחסינות? החתמים לא תימחרו נכון, עורכי הדין המלווים להא התריעו, מדרוג סיפקה דירוג A3 הזוי, ודלויט הנפיקו שווי שארבעה חודשים מאוחר יותר אין בינו ובין המציאות דבר. רשות ני"ע לא פיקחה, משרד האוצר לא מגיב למשקיעים הפונים אליו והפיקוח על שוק ההון מטיל אחריות (דוגמת מקרי עבר) על הרשות.
הבעיה הפעם היא שזו לא עוד דוגמה. חברות נופלות וכושלות וזה חלק אינטגרלי מאורך חיי חברה. הפעם מדובר על ארבעה חודשים בלבד מההנפקה ללא קריסה בשווקים, ללא חשש למערכת הבנקאית וללא ירידת ערך נדלני כפי שלכאורה טוען לבייב במקרה של אפי. ההיפך הוא הנכון עת מצב הנדלן בקנדה בשיא כל הזמנים ולפי הממשל ערך הנדלן כיום כמעט והוכפל ביחס לעשור אחורה. מדוע לא התעוררו כל האחראים להבין שאם איש עסקים קנדי עם חברה שכל פועלה בקנדה מוצא לנכון מכל העולם לגייס כסף דווקא בישראל יש כאן בעיה (ואת מה שזה אומר על שוק ההון שלנו נשאיר לפעם אחרת).
אז מי יתבע לדעתי, מה הסיכויים שלכם לראות כסף והאם זה ישנה משהו בעתיד?
אייפקס הובילו את ההנפקה ואחראים לבדיקת התשקוף, אימותו ושאלות מנחות והכוונות במידת הצורך. סביר להניח שהם קיבלו התשקיף כלשונו ובכל מקרה יש להם אשם תורם.
מדרוג סיפקה דירוג A3 שמלמד על יציבות ואיתנות החברה. אף אחד לא לוקח ברצינות את מדרוג או מעלות אבל תביעה יצוגית תוגש כנגדם ויתכן והפעם דברים ישתנו והיא כן תידון (הסיבה בהמשך).
דלויט – הפירמה הגדולה בישראל תצטרך להסביר כיצד חברה יורדת משווי של מיליארד ל 0 בזמן ששוק הנדלן גואה. אין שום הסבר מניח את הדעת ותחת השופט הנכון החברה תחטוף.
עו"ד המלווים – שני המשרדים הגדולים פוטרו/התפטרו רגע לפני התפוצצות הפרשה. יהיה מאוד קשה לתבוע אותם מה גם שהאחריות שלהם שיורית ביחס לפן החשבונאי שהוא המהותי בהנפקה.
הנאמנים – התריעו מבעוד מועד אך האם יש להם אחריות לבחון ההנפקה שהרי הם מלווים לאחריה. כחלק מגל התביעות הקיצוני שיהיה כן הם יתבעו אבל הסיכוי לראות מהם שקל אפסי.

אם לסכם, דלויט ואייפקס הם החשודים המידיים והם גם בעלי הכיס העמוק, בין אם בשל רווחיות ובין אם בשל אחריות מקצועית. בניגוד לפעמים עברו יש סיכוי מסויים שהמשפט יתנהל מאחר והרשות לני"ע היא מבחינת משקיע הקצה הבעיה המרכזית = הם אלו שנרדמו בשמירה והם יחפשו ש.ג. הרשות הובילה את החברות הזרות להשקיע בישראל, עודדה אותן ישירות (חסמים נמוכים ביחס לחברות מקומיות ופטורים רבים) ובעקיפין (עידוד מנהלי קרנות לרכישה) והובילה לגיוס מלא ומוצלח. אי אפשר לתבוע את רשות ני"ע לא משום שזה לא אפשרי אלא מאחר וזה יצור תקדים מסוכן. זה כן עתיד לפגוע באמינות הרשות באופן מהותי ולכן הם יעשו הכל בכדי להביא האשמים לדין ועל הדרך לנקות עצמם ולכן אני סבור שיש סיכוי טוב שהרשות תתמוך בתובעים וסיכויי התביעה גבוהים גם אם בסופו של יום ברור (או לפחות אני מקווה שכבר ברור לכם מהשבועות האחרונים) שמרבית הכסף אבד.