בחודשים האחרונים המשיכות של העמיתים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות עולות על יצירות הכספים-הזרמות הכספים פנימה. זה נדיר, זה לא עניין של מה בכך. בחסכונות האלו אנשים צוברים כספים מדי חודש וחודש כשמדובר על הפקדות שוטפות ממוצעות של כ-3 מיליארד שקל בחודש (בסוף שנה יש הפקדות גדולות יותר כדי ליהנות מהטבות המס).

בדרך כלל המשיכות השוטפות בחודש הן בסדר גודל של 1-2 מיליארד שקל וזה טבעי - משיכות של קרנות השתלמות שהגיעו לפירעון, קופות גמל שניתן לפדות. אנשים גם צריכים את הכסף באופן שוטף. עד לא מזמן, הגופים המוסדיים סיפקו לעמיתים שהיו צריכים מזומנים פתרון שמאפשר להם ליהנות משני העולמות - תישארו בקופה-קרן ותמשיכו לקבל הטבות המס בחיסכון וקבלו הלוואה בתנאים מצוינים. על רקע עליית הריבית ועליית הסיכון, הגופים מספקים כבר פחות הלוואות, וזו אחת מהסיבות לכך שהעמיתים מושכים את הקרן השתלמות או קופת הגמל.

באופן שוטף וטבעי, יש יצירות נטו - כלומר, יותר הזרמות כספים פנימה מאשר הוצאות כספים. בחודשים האחרונים זה התהפך. המשיכות בחודשים האחרונים במגמת עלייה כשבחודש מרץ המשיכות בקופות הגמל עלו על 4 מיליארד שקל. למעשה, מתחילת השנה האחרונה - תוך ארבעה חודשים בלבד, הציבור הוציא מקרנות הנאמנות למשל חצי מהסכום שהוא פדה בשנה שעברה, כשוול סטריט נפלה ב-20% (מדד ה-S&P500) וגם ב-33% (מדד הנאסד"ק). כלומר, הציבור בינתיים לא מפסיק לפדות כספים וזה נכון בתעשייה "לטווח קצר" וגם בתעשייה "לטווח ארוך", וזאת למרות שאי אפשר לתזמן את השווקים - מתחילת השנה האחרונה השווקים עולים. הנאסד"ק 100 בפלוס 20% וה-S&P500 בפלוס 7%.

משיכות כאלו מתרחשות בתקופות של משבר כלכלי, כאשר אנשים צריכים מזומנים ומוכנים למשוך חסכונות לטווח בינוני-ארוך, גם אם יש לחסכונות האלו יתרונות מיסוי. זה קורה גם כשהעמיתים חוששים מהפסדים וכנראה שהפעם זה קורה בשל שילוב של סיבות - סביבת המאקרו כלכלה בעולם שהשתנתה ללא היכר אחרי שהריבית במשק כבר לא אפסית אלא עומדת על 4.5% בישראל ו-5% בארה"ב (והלילה היא צפויה לעלות בעוד רבע אחוז). פתאום יש אלטרנטיבה "חסרת סיכון" להשקעות בבורסה. פתאום אפשר לקבל ריבית של 4-5% בפיקדון בבנק, הקרנות הכספיות מהוות גם הן אלטרנטיבה מסוימת והציבור מעביר לשם כספים (אם כי עשרות מיליארדי שקלים נכנסים כל חודש לפיקדונות בבנקים ורק 5 מיליארד לקרנות הכספיות).

בנוסף, עליית החזרי המשכנתא בעקבות עליית הריבית גוררת פידיונות. אנשים צריכים יותר כסף נזיל וגם העלייה ביוקר המחייה. הציבור גם חושש מהמשך ירידות בשווקים וגורמים בתעשייה אומרים לביזפורטל שבדרך כלל הציבור מגיב באיחור של כחצי שנה לתנועות בשווקים - חצי שנה אחרי התחלת ירידות הציבור מתחיל להוציא כספים וגם ההיפך, רק אחרי חצי שנה של עליות הוא חוזר. בכך הציבור מפסיד פעמיים: גם סופג את הירידות וגם מפסיד כשיש עליות.

וכמובן, גם הרפורמה המשפטית, המחאה והקרע בעם, משפיעים - שווקים לא אוהבים חוסר ודאות. זה נכון למשקיעים זרים וזה נכון למשקיעים מקומיים. מי צריך את כאב הראש הזה של ישראל, כאילו שלא מספיק שיש כאן לפעמים מלחמות או "סתם" טילים שמתעופפים להם משום מה מרצועת עזה ואף ממשלה לא מצליחה לפתור את זה. אז בדרך כלל הכל רגוע, המשקיעים בישראל כבר למודי מלחמות והבורסה נפגעת מזה בדרך כלל לטווח קצר. אבל כשזה מגיע עם שילוב של חוסר ודאות עולמי, פלוס רפורמה שכל הכלכלנים אומרים שהיא רעה לכלכלה, כשסוכנויות הדירוג אמנם עדיין לא הורידו דירוג בפועל למדינת ישראל אבל כבר מכלילות את האזהרות באנליזות שלהן, כשהציבור רואה שפתאום הדולר מזנק (גם אם זה לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] הגיוני ויש חשש למניפולציה על השער) - אז הוא מפנים ומבין ולוקח צעד אחורה. נזהר יותר.

ולמרות הכל צריך לחזור ולומר - קרן השתלמות היא קרן נזילה אחרי 6 שנים, אבל מי אמר שחייבים להוציא את הכסף? בהנחה שאתם רוצים לחסוך לטווח ארוך - קרן השתלמות היא התוכנית היחידה שמאפשרת לכם לקבל פטור מלא ממס על התשואה שתצברו לאורך השנים. במילים אחרות - עדיף "לשבור" כנראה כל חיסכון אחר לפני שפותחים קרן השתלמות. ובכל זאת אנשים פודים כספים. האם לא נשארה להם כל ברירה אחרת? לא בטוח. אבל זה כסף שפתאום "משתחרר" ואנשים רוצים ליהנות ממנו כאן ועכשיו. הבעיה היא שבכך הם עלולים להפסיד הרבה מאוד כסף שהיה יכול להיצבר בחיסכון.

ביזפורטל