לדעתי חוץ מהאופנה/טרנד, יש גם סיבה אובייקטיבית - חוסר אלטרנטיבה אמיתית.
משקיע שרוצה לשמור על על הכסף שלו, איזה ברירות יש לו:
1. דולרים - כולם יודעים שאמריקה לא יכולה להחזיר את החובות שלה בלי ירידת ערך הדולר לפחות כמחצית
2. אירו - מטבע חדש יחסית וגוש אירו לא יציב ואם בעיות דומות לדולר
3. ין - גם חובות ענקיים
4. יואן - מטבע חזק, אבל משטר לא דמוקרטי ולא שקוף
5. מניות - אי אמון בשוק המניות למשך 5-10 שנים הבאות עד שיפתרו בעיות כלכליות במדינות מערביות
5. נדל"ן - נכס פחות סחיר, דורש ניהול (דיירים/תחזוקה)
6. נפט - דורש הרבה עלויות אחסנה
7. מזון(חיטה, אורז) - אם לא היה מתקלקל מהר היה השקעה הכי בטוחה

ככה נשאר הזהב, שמשתמשים בו לא רק לתכשיטים, אלה גם המון באלקטרוניקה,
אי אפשר להדפיס אותו בקלות, פשוט לבדוק אותו, לא מתקלקל ...

פורסם ע"י: @jonyk

כמה כתבות על זהב של מרטין ארמסטרונג.
מעניין למי שיש סבלנות (לי הייתה סבלנות חלקית בלבד :d ):
http://www.martinarmstrong.org/files/GO ... -11-09.pdf
http://www.martinarmstrong.org/files/ho ... 1-2011.pdf
http://www.martinarmstrong.org/files/A% ... 2-2010.pdf

פורסם ע"י: @sun99

רצ"ב סיפור עלייתו ונפילתו של הכסף-SILVER בשנות השמונים כיצד עלה מדולר וחצי לחמישים דולר ולאחר מכן צנח לעשרה דולר.

אני חושב שלעלייה של הכסף בתקופה האחרונה יש קשר הדוק לאינפלציה. התקופה המדוברת (ראשית שנות ה-80) אופיינה בזינוק במחירי הסחורות, מה שייצר קרקע פוריה למניפולציה במסחר בכסף. גם הזהב זינק אז והשיא שקבע נשבר (מבחינה נומינאלית) רק בעשור האחרון.

עשיתי מחקר קטן על ההשפעה של אותה תקופה עלינו כאן בארץ. מצורף גרף שבניתי המתאר את כוח הקנייה בכל 1 בינואר של שנה מסויימת ביחס ל-1 בינואר 1973. ניתן לחלק את הגרף לתקופות משנה לפי האינפלציה הממוצעת שלהן. מ-1979 החלה אינפלציה של מעל 100% שנתי שהגיע לשיאה ב-1984/5 עם מאות אחוזים. ל-1 מיליון לירות מ-1973 יש כוח קנייה של פחות מ-70 לירות ב-1990.
[attachment=0:1csmqkpp]Graph2.png[/attachment:1csmqkpp]
מה שעצר את האינפלציה היה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985:

פורסם ע"י: @admin

מיכאל ברונו, שהיה נגיד בנק ישראל באותה עת ונחשב לאבי תוכנית היצוב הכלכלית וסטנלי פישר (נציג ארצות הברית לליווי התוכנית, לימים נגיד בנק ישראל), ערכו מספר מחקרים שעסקו במשבר הכלכלי. באחד מהם, "המשבר בישראל ורפורמה כלכלית: פרספקטיבה היסטורית" משנת 1989, סקרו השניים את התהליך שהוביל למשבר הכלכלי:

"ממצב של כמעט איזון תקציבי בחלק הראשון של שנות השישים (וכפי שהיה גם בשנות החמישים) עברה הכלכלה בתקופת "תור הזהב" בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור לגרעון השווה ל-12.6 אחוז מהתמ"ג. בתקופה זו הייתה עליה בצריכה האזרחית, בהשקעות ובסובסידיות ובמיוחד בהוצאה הצבאית. באותה תקופה, הכלכלה לא דרשה העלאה משמעותית בשיעורי המס, משום שהצמיחה המהירה אפשרה נטילת הלוואות בקלות רבה גם מבית וגם מחוץ... הממשלה הצליחה גם ללוות סכומים משמעותיים מבנק ישראל, ובכך להדפיס כסף בכלכלה שאופיינה ביציבות יחסית...
"כך נזרע הזרע הראשון לבעיות... זו הייתה תקופה של התרחבות שאופיינה במצב רוח פסיכולוגי של "אנחנו יכולים לעשות הכל". כך התאפשר להגביר כל מגזר של ההוצאה הממשלתית ו"לנפנף בכל הדגלים" בבת אחת—דגלי הביטחון, הפיתוח ובמיוחד הרווחה החברתית... הגישה הרווחת בחוגים הרלוונטיים (כשכלכלנים רבים, כולל כותבי דברים אלו שותפים לה), הייתה שבכלכלה פורחת כזו... העת בשלה לחלוקה מחדש של העוגה הלאומית לטובת המגזרים המקופחים בחברה.
ברונו ופישר מדגימים את הנטייה "לנפנף בכל הדגלים" בתקופה זו בנתונים על עליית אחוז ההוצאה הציבורית מתוך התמ"ג מ-36.8 אחוז בשנים 1966-1960, ל-76 אחוז בשנים 1984-1973. במיוחד בלטו בגידולם תשלומי ההעברה (לדוגמה, ביטוח לאומי) שקפצו פי שלושה; הסובסידיות, שניתרו פי ארבעה; וההוצאה הביטחונית שגדלה אף היא במידה ניכרת.

הגרעון של המגזר הציבורי עלה מ-1.3 אחוז ל-17.3 באותה תקופה (בין תחילת שנות השישים לתחילת שנות השמונים) אך הממשלה נרתעה מקיצוץ בהוצאה הציבורית. שני ניסיונות, בשנת 1976 ובשנת 1979 נכשלו. לפי ברונו ופישר:

"הממשלה נכשלה בשינוי סדר העדיפויות שלה בתגובה להשתנות בנסיבות, בין אם אלו היו חיצוניות (הלם מחירים של חומרי גלם והשפל העולמי בעקבותיו) או פנימיות (הוצאה ביטחונית גוברת וקיטון בקצב הגידול של כוח העבודה). החלק היחיד של התקציב שקוצץ אחרי שנת 1973... היה ההשקעה הישירה של הממשלה בתשתיות."
כדי לממן את המשך הרחבתו של המגזר הציבורי ומדיניות הרווחה נאלצה המדינה להגדיל את הלוואות הפנים והחוץ שלה. החוב הפנימי והחיצוני גדל מפחות ממאה אחוז מהתמ"ג בשנת 1970 ל-151 אחוז בשנת 1975, ל-179 אחוז בשנת 1980 ו-221 אחוז בשנת 1985. לגידול זה היו השלכות מרחיקות לכת בשוק: גיוס הכספים על–ידי הממשלה משמעותו הייתה בריחה של המגזר הפרטי משוק ההון, שכן ההשקעה במימון הלוואות לממשלה הייתה משתלמת יותר, מה שיצר עידוד שלילי להשקעות וצמיחה. במקביל, הגביל החוב הגדל את רמת החופש במדיניות המוניטרית, שכן הוא כבל חלק גדל והולך מהתקציב הממשלתי למימון החזר ההלוואות. כדי לשמר את המגזר הציבורי באותו היקף, היה על הממשלה לשפוך שמן נוסף בהתמדה על מדורת האינפלציה.

מעניין לעניין באותו עניין...

תשמעו סיפור על פרוייקט למעקב אחר האינפלציה של שני פרופסורים מ-MIT שנקרא:
The Billion Prices Project @ MIT
http://bpp.mit.edu/

בפרוייקט הם מספקים כבר חצי שנה מדד אלטרנטיבי למדד המחירים האמריקאי (ה-CPI) עליו יש הרבה ביקורת כיוון שהוא לא כולל אנרגיה ומזון (כן כן, זו לא טעות).

בגרף האחרון שהם פירסמו המדד שלהם כבר צבר פער של מעל 2% מה-CPI (ראו לינק):

והנה, בימים האחרונים הפסיקו הפרופסורים את פירסום המדד כיוון ש:

[rtl:yr7aiz8v]we are overwhelmed by the amount of time and resources involved in updating them within the context of this academic initiative.[/rtl:yr7aiz8v]

פורסם ע"י: @sun99

אני עוקב בעניין אחר silver האחות הקטנה והדחויה של הזהב.

מה שקורה שם זה הדגמה קלאסית של טרנד מוטרף כאשר מביטים על גרף חודשי זה נראה כמו שיגור טיל לחלל, כמו נכס או מטבע שלעולם לא יירד.

כנראה שכאן יהיו ירידות רק כאשר ייגמרו כל הקונים עד האחרון שבהם , לי זה לא ברור מתי זה יקרה אבל כאשר זה יקרה זה יהיה מחזה קשה.

מעניין יהיה לשמוע דעה על הכסף.

שלום לכולם
לפי הנפילה בכסף שאתנחתון הראה כאן ב 2006
חיפשתי מה קרה לזהב והוא נפל בחודש מאי 2006 ב 26%
נפילה בכסף תגרור כניראה נפילה בזהב יש כניראה קורלציה בינהם
לא ניתן לצרף גרף כי קיבלתי הודעה שהמערכת התמלאה
אשמח לשמוע את דעתכם
אייל

פורסם ע"י: @admin

ציטוט שלי מ-26.6.10:

פורסם ע"י: @admin

הנה כמה ארועים שעלו לאחרונה בעלי פוטנציאל להשפיע על מחיר הזהב:

1. שמועות לגבי תוכנית תמריצים נוספת של האמריקאים.

2. חששות מניסיון סיני להיפטר מאג"חים אמריקאיים.

3. גרמניה וצרפת שוקלות להשיק מטבע אירופאי נוסף למדינות הגוש המבוססות.

סעיף 1 הוא כבר היסטוריה.

סעיף 3 קרוב מתמיד:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/178/947.html?hp=16&cat=1903 .

נשאר סעיף 2. תחזיקו חזק.[/quote:1szma24n]
ביום רביעי ברננקי ינאם. יכול להיות שנחזה בתחייה מחדש של סעיף 1 בדמות QE3.

סעיף 3 התרחק בינתיים.

והגענו גם לסעיף 2. קבלו:
http://news.xinhuanet.com/english2010/china/2011-04/23/c_13842843.htm
הסינים כרגע רק מאיימים אך האיומים מעולם לא נשמעו כל כך מפורשים. יכול להיות שהם מנסים לאותת לברננקי לקראת נאומו.

סרטון נחמד: Keynes Vs Hayek

[youtube:3lqxby8w]GTQnarzmTOc[/youtube:3lqxby8w]

שלום לכולם
לאחר חיסול בן לדן לא מעט פרשנים טוענים כי תהיה ירדה בסחורות
האם צפוי מימוש חזק גם בזהב
תודה
אייל

מסתבר שיש מישהו שניסה ליצור אלטרנטיבה לדולר בעזרת מטבעות זהב, נחשו מה קרה לו...

The former head of an Evansville-based company that tried to introduce a currency that competed with the U.S. dollar has been found guilty of federal charges in North Carolina.

Bernard von NotHaus, 67, was convicted Friday by a federal jury of making, possessing and selling his own coins, said Anne M. Tompkins, U.S. attorney for the Western District of North Carolina.

http://www.courierpress.com/news/2011/m ... nd-guilty/

האם זהו המטבע האלטרנטיבי האולטימטיבי?

http://www.bitcoinwatch.com
http://www.newsgeek.co.il/bitcoin-p2p-currency

מה דעתכם?

שלום לכולם

נראה שברגע זה לזהב אתנחתא מסויימת ולכן יש גם ירידות. למרות שהזהב הוא הגנה בעת משברים עולמיים שכנראה אנו נמצאים בעיצומו של אחד כזה. בעוד תנועת הכסף נראית יותר כספקולציה, המגמה הראשית נראית בעליה. השאלה מה יהיה יעד המחיר הבא של החומר הזהוב? למרות הירידות ביומיים האחרונים נראה שהכיוון ברור.ומחיר הזהב כנראה ימשיך במגמתו הרגילה.

חברים יקרים,

היום בערב כולנו בהפגנה! כי יש הרבה מה לתקן.

ולא, אני לא סוציאליסט.

אנחתון, אני יודע שאתה אוהב את הגרפים הללו, ובזכות השרשור גם אני התחלתי להתסכל שם תכופות, אז הנה ריכוז של תשואות אג"ח 10 שנים של מגוון מדינות:

http://workforall.net/CDS-Credit-default-Swaps.html

(הגרפים מובאים מbloomberg)

פורסם ע"י: @supgog

אנחתון, אני יודע שאתה אוהב את הגרפים הללו, ובזכות השרשור גם אני התחלתי להתסכל שם תכופות, אז הנה ריכוז של תשואות אג"ח 10 שנים של מגוון מדינות:

http://workforall.net/CDS-Credit-default-Swaps.html

(הגרפים מובאים מbloomberg)

תודה!
זה עוזר מאוד כשהכל מרוכז בדף אחד.